הבדלים בין גרסאות בדף "חיים נצחיים (בלע המוות)"
(איחוד הערך עם חיים נצחיים) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | אחד מהיעודים המודגשים יותר של ה[[גאולה]], הוא היעוד של "חיים נצחיים", ביטול האפשרות למוות, ותוחלת חיים בלתי נגמרת, [[הרבי]] חידש שה"חיים נצחיים" מתחילים כבר לפני ה[[גאולה]]. מקור היעוד הוא מהפסוק: | |
| − | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="בלע המות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים"|מקור=ישעיה כה, ח}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="בלע המות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים"|מקור=ישעיה כה, ח}} | ||
| − | == | + | ==חיים נצחיים אצל הקמים לתחיה== |
| + | ===מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן=== | ||
| + | בין ה[[רמב"ם]] ל[[רמב"ן]] היתה מחלוקת בענין תחיית המתים: | ||
| − | + | לשיטת ה[[רמב"ם]] יקומו לתחיה, אך לאחר זמן ישובו כולם לעפר ואזי יתקיימו באופן נצחי כנשמות ללא גופים. | |
| − | + | ה[[רמב"ן]] חולק עליו, ואומר שיקומו לתחיה ושוב לא ישובו לעפר אלא חיים וקיימים לעולם, ובנוגע לשאלתו של הרמב"ם שאם כן יוצא שאברי העיכול של האדם הינם לחינם (שהרי לא אוכל ושותה), עונה הוא שיתכן שיזונו מן המן וכיו"ב. | |
| − | + | ===הכרעת החסידות=== | |
| + | [[תורת החסידות]] מכריעה{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצוות [[ציצית]] ובכ"מ.}} כדעת [[הרמב"ן]] שהתכלית היא עולם התחייה, אשר בו יחיו כולם לנצח. ובנוגע לאופן הקיום, הרי מבואר שתתגלה אז מעלת הגוף, כלומר, החיות האלקית המחיה אותו שלמעלה משורש חיות הנשמה ועד שאפילו הנשמה תהיה ניזונת מן הגוף. ואופן קיום זה הוא כמו אכילה ושתיה גשמיים (כמ"ש ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו - שהראיה היתה באופן של אכו"ש). | ||
| − | + | ==חיים נצחיים במשיח== | |
| + | גם בשאלת חייו הנצחיים של ה[[משיח]], סבור הרמב"ן{{הערה|ויכוח הרמב"ן סימן לט.}} שהמשיח אינו יכול למות, בהסבירו כי המוות נתחדש בגין [[חטא עץ הדעת]], ומ"כיון שכולם מודים שחטאו ועונשו של [[אדם הראשון]] יתבטל לימות המשיח, על-כן, אחר שיבוא המשיח יהיה המוות בטל מכולנו, אבל במשיח עצמו בטל הוא לגמרי". הרמב"ן מביא אף את הפסוק שמתייחס למשיח: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד"{{הערה|תהילים כא, ה.}}. | ||
| + | == חיים נצחיים בדורנו == | ||
| + | |||
| + | [[הרבי]] קובע, אשר מכיון שדורנו השלים את עבודתו, וזוכה ל[[גאולה]] השלימה בקרוב, לכן הוא זוכה לחיים נצחיים. | ||
| + | |||
| + | חז"ל קובעים שבני-האדם ימותו שעה אחת לפני [[תחיית המתים]] ואז יקומו שוב, בהתבסס על הנאמר "כי עפר אתה ואל עפר תשוב"{{הערה|בראשית ג, י"ט.}}, אך הרבי אומר{{הערה|התוועדויות שנת תשמ"ח כרך ד' עמוד 112.}} שדבר זה נעשה על-ידי העבודה הרוחנית של "ונפשי כעפר לכל תהיה"{{הערה|בהערה שם (95) מסביר: "כפי שאומר כל אחד ואחד בסיומה של כל תפילה (ג"פ ביום, בתלת זמני הוי חזקה) - בעומדו לפני ממ"ה הקב"ה, ובודאי שאמירתו אז היא בתכלית האמת".}}, זוהי הסיבה ששייכת מציאות שלא יצטרכו למות לפני תחיית המתים, אלא כל אנשי הדור יעברו חיים לגאולה - בלי הפסק בינתיים{{הערה|התוועדויות שנת תש"נ כרך ד' עמוד 125: "ועוברים, בלי הפסק כלל מחיינו עתה, לחיים נצחיים".}}. | ||
| + | |||
| + | ==משמעות היעוד בפנימיות== | ||
| + | |||
| + | ב[[מאמר]] על פסוק הזה זה משנת [[תשכ"ה]] מסביר [[הרבי]] בארוכה את מהות היעוד. | ||
| + | |||
| + | כאשר נברא העולם, הוא נברא כולו מלא ב[[טוב]] וללא [[רע]], וממילא גם ללא המושג מוות, אך לאחר ש[[אדם הראשון]] חטא ב[[חטא עץ הדעת]] ירד רע לעולם והתערב בכל העולם, ונתהוה האפשרות של מיתה ולא [[חיים נצחיים]] כבתחילה.{{הערה|לפי זה מובן גם המשך הפסוקים המעלה את החשש שאדם הראשון לאחר שלקח מעץ הדעת (והוריד רע לעולם) יקח גם מעץ החיים, מכיוון שאז יווצר מצב שיש רע בעולם, ויש גם נצחיות לרע זו}} | ||
| + | |||
| + | מכיון שהחיים הגשמיים קשורים ותלויים בחיים הרוחנים וכאשר האדם גרם לעצמו על ידי ה[[חטא]] מות רוחני נעשה גם המציאות של מוות גשמי ופיזי. | ||
| + | |||
| + | מובא שב[[מתן תורה]] "פסקה זוהמתן של ישראל" וביטלו מעצמם את כל ה[[קליפה]] וה[[רע]], והיו במצב כמו לפני [[חטא עץ הדעת]], אך לאחר [[חטא העגל]] חזר הרע והמוות שוב וירד לעולם.{{הערה|[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]] בראשית ח"א עמ' שח.}} | ||
| + | |||
| + | אך לעתיד לבוא שאז יתקיים מה שכתוב "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (מהעולם) ממילא יתבטל מיד גם מציאות המוות. | ||
| + | |||
| + | ===עיר מקלט בגאולה=== | ||
בנוגע להוספת ערי מקלט [[לעתיד לבוא]], למרות שלא יהיה מציאות של רצח ומוות ראה: {{ערך מורחב|ערך=[[עיר מקלט]]}} | בנוגע להוספת ערי מקלט [[לעתיד לבוא]], למרות שלא יהיה מציאות של רצח ומוות ראה: {{ערך מורחב|ערך=[[עיר מקלט]]}} | ||
| − | == | + | == קישורים חיצוניים == |
| − | |||
| − | |||
| − | + | [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2412 איך מתכוננים לחיים נצחיים?] - שיעור וידאו מאת הרב [[זלמן נוטיק]] {{וידאו}} {{אינפו}} | |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־03:40, 6 בדצמבר 2015
אחד מהיעודים המודגשים יותר של הגאולה, הוא היעוד של "חיים נצחיים", ביטול האפשרות למוות, ותוחלת חיים בלתי נגמרת, הרבי חידש שה"חיים נצחיים" מתחילים כבר לפני הגאולה. מקור היעוד הוא מהפסוק:
"בלע המות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים"
— ישעיה כה, ח
תוכן עניינים
חיים נצחיים אצל הקמים לתחיה
מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן
בין הרמב"ם לרמב"ן היתה מחלוקת בענין תחיית המתים:
לשיטת הרמב"ם יקומו לתחיה, אך לאחר זמן ישובו כולם לעפר ואזי יתקיימו באופן נצחי כנשמות ללא גופים.
הרמב"ן חולק עליו, ואומר שיקומו לתחיה ושוב לא ישובו לעפר אלא חיים וקיימים לעולם, ובנוגע לשאלתו של הרמב"ם שאם כן יוצא שאברי העיכול של האדם הינם לחינם (שהרי לא אוכל ושותה), עונה הוא שיתכן שיזונו מן המן וכיו"ב.
הכרעת החסידות
תורת החסידות מכריעה[1] כדעת הרמב"ן שהתכלית היא עולם התחייה, אשר בו יחיו כולם לנצח. ובנוגע לאופן הקיום, הרי מבואר שתתגלה אז מעלת הגוף, כלומר, החיות האלקית המחיה אותו שלמעלה משורש חיות הנשמה ועד שאפילו הנשמה תהיה ניזונת מן הגוף. ואופן קיום זה הוא כמו אכילה ושתיה גשמיים (כמ"ש ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו - שהראיה היתה באופן של אכו"ש).
חיים נצחיים במשיח
גם בשאלת חייו הנצחיים של המשיח, סבור הרמב"ן[2] שהמשיח אינו יכול למות, בהסבירו כי המוות נתחדש בגין חטא עץ הדעת, ומ"כיון שכולם מודים שחטאו ועונשו של אדם הראשון יתבטל לימות המשיח, על-כן, אחר שיבוא המשיח יהיה המוות בטל מכולנו, אבל במשיח עצמו בטל הוא לגמרי". הרמב"ן מביא אף את הפסוק שמתייחס למשיח: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד"[3].
חיים נצחיים בדורנו
הרבי קובע, אשר מכיון שדורנו השלים את עבודתו, וזוכה לגאולה השלימה בקרוב, לכן הוא זוכה לחיים נצחיים.
חז"ל קובעים שבני-האדם ימותו שעה אחת לפני תחיית המתים ואז יקומו שוב, בהתבסס על הנאמר "כי עפר אתה ואל עפר תשוב"[4], אך הרבי אומר[5] שדבר זה נעשה על-ידי העבודה הרוחנית של "ונפשי כעפר לכל תהיה"[6], זוהי הסיבה ששייכת מציאות שלא יצטרכו למות לפני תחיית המתים, אלא כל אנשי הדור יעברו חיים לגאולה - בלי הפסק בינתיים[7].
משמעות היעוד בפנימיות
במאמר על פסוק הזה זה משנת תשכ"ה מסביר הרבי בארוכה את מהות היעוד.
כאשר נברא העולם, הוא נברא כולו מלא בטוב וללא רע, וממילא גם ללא המושג מוות, אך לאחר שאדם הראשון חטא בחטא עץ הדעת ירד רע לעולם והתערב בכל העולם, ונתהוה האפשרות של מיתה ולא חיים נצחיים כבתחילה.[8]
מכיון שהחיים הגשמיים קשורים ותלויים בחיים הרוחנים וכאשר האדם גרם לעצמו על ידי החטא מות רוחני נעשה גם המציאות של מוות גשמי ופיזי.
מובא שבמתן תורה "פסקה זוהמתן של ישראל" וביטלו מעצמם את כל הקליפה והרע, והיו במצב כמו לפני חטא עץ הדעת, אך לאחר חטא העגל חזר הרע והמוות שוב וירד לעולם.[9]
אך לעתיד לבוא שאז יתקיים מה שכתוב "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (מהעולם) ממילא יתבטל מיד גם מציאות המוות.
עיר מקלט בגאולה
בנוגע להוספת ערי מקלט לעתיד לבוא, למרות שלא יהיה מציאות של רצח ומוות ראה:
| ערך מורחב – עיר מקלט |
קישורים חיצוניים
איך מתכוננים לחיים נצחיים? - שיעור וידאו מאת הרב זלמן נוטיק 
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ דרך מצוותיך מצוות ציצית ובכ"מ.
- ↑ ויכוח הרמב"ן סימן לט.
- ↑ תהילים כא, ה.
- ↑ בראשית ג, י"ט.
- ↑ התוועדויות שנת תשמ"ח כרך ד' עמוד 112.
- ↑ בהערה שם (95) מסביר: "כפי שאומר כל אחד ואחד בסיומה של כל תפילה (ג"פ ביום, בתלת זמני הוי חזקה) - בעומדו לפני ממ"ה הקב"ה, ובודאי שאמירתו אז היא בתכלית האמת".
- ↑ התוועדויות שנת תש"נ כרך ד' עמוד 125: "ועוברים, בלי הפסק כלל מחיינו עתה, לחיים נצחיים".
- ↑ לפי זה מובן גם המשך הפסוקים המעלה את החשש שאדם הראשון לאחר שלקח מעץ הדעת (והוריד רע לעולם) יקח גם מעץ החיים, מכיוון שאז יווצר מצב שיש רע בעולם, ויש גם נצחיות לרע זו
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי בראשית ח"א עמ' שח.
