סעודת שור הבר והלווייתן: הבדלים בין גרסאות בדף
(ערכיה) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
שחיטתו של שור הבר יערך על ידי [[הקב"ה]], שישחט באמצעות הסנפירים החדים של הלויתן{{הערה|ויקרא רבה, פרשה יג}}. [[חכמים]] ב[[מדרש]] מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]] מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"[[תורה]] חדשה מאיתי תצא". | שחיטתו של שור הבר יערך על ידי [[הקב"ה]], שישחט באמצעות הסנפירים החדים של הלויתן{{הערה|ויקרא רבה, פרשה יג}}. [[חכמים]] ב[[מדרש]] מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]] מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"[[תורה]] חדשה מאיתי תצא". | ||
[[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א}} את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון | [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א}} את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה. | ||
===שחיטת שור הבר בחסידות=== | ===שחיטת שור הבר בחסידות=== | ||
גרסה מ־22:25, 12 במרץ 2014
סעודת שור הבר והלווייתן הינה סעודה שתערך בימות המשיח בה ישתתפו בני ישראל ויאכלו מן שור הבר והלווייתן.
לסעודה זו יקדים התגוששות בין בעלי חיים ענקיים בשם לויתן ושור הבר, במהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו ואילו השור ישסף את הלווייתן באמצעות קרניו.
בסעודה זו גם ישתו את יין המשומר.
המשתתפים בסעודה
על פי המדרש[1] ישתתפו בסעודה כל הצדיקים ביחד עם שלושת האבות, משה רבינו, אהרן הכהן ודוד המלך.
בברכת המזון יסרב כל אחד מהם לזמן, בתואנה שעבר על אחד מחוקי התורה, אברהם יסרב מפני שיצא ממנו ישמעאל, יצחק מפני שיצא ממנו עשיו, יעקב מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, משה רבינו מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' ודוד המלך יענה בפסוק "כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא[2]", אכן לי נאה ולי יאה לברך. הכוס עליו יזמן דוד, יכיל מאתיים עשרים ואחד לוג, בגימטריא של (כוסי) רויה[3].
שחיטת שור הבר
שחיטתו של שור הבר יערך על ידי הקב"ה, שישחט באמצעות הסנפירים החדים של הלויתן[4]. חכמים במדרש מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ההלכה מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"תורה חדשה מאיתי תצא".
הרבי מסביר[5] את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שהתורה תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שדיני השחיטה הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה.
שחיטת שור הבר בחסידות
בתורת חסידות, שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות בעבודת ה' של האדם.
הלויתן מקומו בים "עלמא דאיתכאסיא" (העולם המכוסה) שזה מורה על העבודה הרוחנית ביחוד יחודים עליונים ונעלים.
שור הבר מקומו ביבשה "עלמא דאיתגליא" (העולם המגולה) שמורה על העבודה בבירור גשמיות העולם.
לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את הבירורים שלו לדרגות העליונות בקדושה[6].
סעודה כפשוטה או לא
דעות הראשונים
חכמינו הראשונים מציגים גישות שונות באם סעודה זאת תתחרש בפועל או שזהו רק משל ודימוי לתהליך רוחני.
הרמב"ם כותב כי זהו חזון רוחני: "הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה"[7].
לשיטתו של הרמב"ם הביטוי 'סעודה' אינו אלא דימוי ההנאה שתהיה לנשמות הצדיקים מהרוחניות – להנאה גופנית מאכילה. הראב"ד משיג על פרשנות זו וכותב: "ואם זו היא הסעודה – אין כאן כוס של ברכה!". כלומר: בתלמוד מסופר על 'כוס (יין) של ברכה' שיישא מי שיברך את ברכת המזון בסעודת הלווייתן ושור-הבר, ואילו אם הסעודה היא רק מושג רוחני – על מה יברכו ברכת המזון?
בזוהר מופיעות שתי הגישות גם יחד. מצד אחד נאמר, כי "היין המשומר" שיישתה בסעודה האמורה – "אלו דברים עתיקים שלא נגלו לאדם . . ועתידים להתגלות לצדיקים לעתיד לבוא". דברים דומים גם מופיעים על שור-הבר והלווייתן. אך מצד שני, נאמר שם בהמשך הדברים, כי אכן תתקיים סעודה גשמית ממש.
התיווך של הרבי
הרבי מליובאוויטש מכריע[8] כי לאמתו של דבר אין כל מחלוקת בדבר, וגם הרמב"ם סבור שתהיה זו סעודה פיזית. וכפי שכותב הרמב"ן: "ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן". אלא שיחד עם זאת, תוביל הסעודה את המשתתפים בה לדרגות קדושה גבוהות: בשור הבר ובלווייתן טמונים ניצוצות קדושה נשגבים, שכאשר ייספגו בנשמות הסועדים – הם יעלו את הנשמות אל מדרגות נעלות, אותן מכנה הרמב"ם: "השכר שאין שכר למעלה ממנו".
זמן הסעודה
הסעודה תערך בימות המשיח עוד לפני זמן תחית המתים[9].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ויקרא רבה, פרשה יג
- ↑ תהילים קטז, יג.
- ↑ יומא עו, א
- ↑ ויקרא רבה, פרשה יג
- ↑ קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א
- ↑ ליקוטי תורה תחילת פרשת שמיני
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג,ד
- ↑ אגרות קודש של הרבי, כרך ב עמודים עו-עז
- ↑ קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א. הרבי מוכיח זאת מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה, ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא היתה שאלה זו תקפה מכיון שבזמן זה המצוות בטילות