אורי מרדכי ליפש: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מ (←תולדות חיים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב אורי מרדכי ליפש, נולד ב[[כפר חב"ד]] | הרב אורי מרדכי ליפש, נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[כ' אלול]] [[תשכ"ו]] להוריו הרב [[אלעזר ליפש|אלעזר ורבקה ליפש]]. | ||
בילדותו למד במוסדות | בילדותו למד במוסדות הלימוד המקומיים בכפר חב"ד, והמשיך את מסלול הלימודים ב[[ישיבה קטנה]] ב[[לוד]]. לאחר שלוש שנים שב ללמוד בישיבה הגדולה בכפר-חב"ד בסמיכות לבית הוריו, ולאחר מכן נסע לשנת לימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית|תומכי תמימים המרכזית ב-770]] – '[[קבוצה]] [[תשמ"ז]]'. | ||
לאחר שביקש את ברכתו של [[הרבי שליט"א]], נשאר להמשיך את לימודיו ב-770 במשך שלוש שנים נוספות, במהלכם נסמך להוראה על-ידי ראש הישיבה הרב [[מרדכי מענטליק]], ולאחר מכן נסע לארץ הקודש, שם נישא לבת זוגו, מרת שרה לבית סגל. | לאחר שביקש את ברכתו של [[הרבי שליט"א]], נשאר להמשיך את לימודיו ב-770 במשך שלוש שנים נוספות, במהלכם נסמך להוראה על-ידי ראש הישיבה הרב [[מרדכי מענטליק]], ולאחר מכן נסע לארץ הקודש, שם נישא לבת זוגו, מרת שרה שפרה לבית ר' שמואל סגל. | ||
בשליחות הרבי, קבע את מקום מגוריו ב[[בני ברק]]. במקביל לעיסוקיו הרבים בחינוך, המשיך את לימודיו בהשכלה תורנית ובדיינות, וקיבל תעודה להשכלה תורנית גבוהה מטעם הרבנות הראשית, ותעודת 'טוען רבני'. | |||
==פעילות חינוכית== | ==פעילות חינוכית== | ||
גרסה מ־15:51, 3 ביולי 2013
המונח "אורי ליפש" מפנה לכאן. לערך העוסק בעזרא ליפש מכפר חב"ד, ראו אורי עזרא ליפש.
הרב אורי מרדכי ליפש הוא מחנך וותיק בעל שיעור קומה, המתגורר בבני ברק, ומכהן במספר משרות חינוכיות, בנוסף לשליחותו התורנית בעיר בני-ברק, בה הוא עוסק בהפצת מעיינות החסידות לתושבי העיר.
תולדות חיים
הרב אורי מרדכי ליפש, נולד בכפר חב"ד בכ' אלול תשכ"ו להוריו הרב אלעזר ורבקה ליפש.
בילדותו למד במוסדות הלימוד המקומיים בכפר חב"ד, והמשיך את מסלול הלימודים בישיבה קטנה בלוד. לאחר שלוש שנים שב ללמוד בישיבה הגדולה בכפר-חב"ד בסמיכות לבית הוריו, ולאחר מכן נסע לשנת לימודים בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 – 'קבוצה תשמ"ז'.
לאחר שביקש את ברכתו של הרבי שליט"א, נשאר להמשיך את לימודיו ב-770 במשך שלוש שנים נוספות, במהלכם נסמך להוראה על-ידי ראש הישיבה הרב מרדכי מענטליק, ולאחר מכן נסע לארץ הקודש, שם נישא לבת זוגו, מרת שרה שפרה לבית ר' שמואל סגל.
בשליחות הרבי, קבע את מקום מגוריו בבני ברק. במקביל לעיסוקיו הרבים בחינוך, המשיך את לימודיו בהשכלה תורנית ובדיינות, וקיבל תעודה להשכלה תורנית גבוהה מטעם הרבנות הראשית, ותעודת 'טוען רבני'.
פעילות חינוכית
עוד בזמן לימודיו בישיבה הגדולה בכפר חב"ד, הקים הרב ליפש "ישיבת ערב" לילדי כפר חב"ד. הישיבת-ערב זכתה להצלחה רבה ומידי ערב בימות החול השתתפו בה כמאה ועשרים ילדים, שהיו מתאספים בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד ולומדים משך שעה רצופה בזמנם החופשי.
לאחר נישואיו, החל הרב ליפש לעסוק באופן ממוסד בתחום החינוך, והתמנה למחנך בתלמוד תורה בבני ברק, משרה בה החזיק במשך שמונה שנים. לאחר מכן עבר הרב ליפש לתלמוד תורה 'תורת אמת' בירושלים, ומשם עבר לכהן כמגיד שיעור בנגלה לשיעור ג' בישיבת תומכי תמימים בקרית שמואל, והאחראי על לימודי הנגלה בישיבה ועל קבלת הבחורים.
בשנת תשס"ו הועלתה הצעה שיעבור לכהן בראשות ישיבת תומכי תמימים בביתר - דבר שבסופו של דבר לא יצא אל הפועל.
הפצת המעיינות
בנוסף לעיסוקו בתחום החינוך עם ילדים ובני נוער, מוסר הרב ליפש שיעורים קבועים בכולל ערב לחסידות בשיכון ה' בעיר בני ברק, ושיעורים לנשים במכון "אור החסידות".
את כישוריו הרבים ואת הידע הנרחב שיש לו, מנצל הרב ליפש לשיחות מזדמנות עם תושבי העיר בני-ברק, ועם קירובם ללימוד החסידות ולדרכי החסידות.
בשנת תשס"ב, השלים הרב ליפש את עריכת ה"מדריך לעולם מתוקן", המהווה כעין "קיצור שולחן ערוך" לשבע מצוות בני נח.
הרב ליפש אף מכהן כרב בית הכנסת החב"די "משכנות שמעון" בבני ברק.
אבני החושן
בעקבות מענות והוראות שקיבל הרב ליפש באמצעות האגרות קודש, החל לעסוק בריפוי באמצעות אבני מרפא.
בנוסף לעיסוק במסחר באבנים, החל הרב ליפש לעסוק במציאת סימוכין בדברי חז"ל ובמדרשים לשיטת ריפוי זו, וצובר בידיו חומר רב ומבוסס על סגולותיהם של אבנים שונות, דרכי השפעתן, והתועלת שהם מביאים כאשר מחזיקים אותם בסמוך לעור.
לאחר עיסוק בן מספר שנים בתחום זה, החל הרב ליפש להרצות בכינוסים ובבתי חב"ד על שיטת ריפוי זו, והצליח לעזור דרך שיטה זו של אבני-חן לאנשים רבים, בטיפול טבעי לחלוטין, ללא לקיחת תרופות וכדורים.
פסק דין
לאורך כל השנים, הרב אורי ליפש סייע לאחיו הרב יצחק ליפש בניסוח הפסק דין ובהחתמת רבנים ומורי הוראה על הפסק דין שהרבי שליט"א הוא הוא המלך המשיח.
בשלהי שנת תשע"א, ניסח הרב ליפש פסק דין מחודש, ודאג שיקריאו אותו בעת מעמד התרת נדרים בחצר הרבי שליט"א.
