סיום עבודת הגלות

סיום עבודת הגלות, במקומות רבים בספרי היהדות מצויים תנאים בהם תלויה הגאולה, במשך השנים תשנ"א ותשנ"ב, בשיחות רבות, הביא הרבי מליובאוויטש את אותם תנאים, תוך שמצביע על כך שהם התקיימו בדור האחרון.

עבודת הבירורים

אחת העבודות בגלות הינה, עבודת הבירורים. בכל קיום מצוה, מברר היהודי את הניצוץ האלוקי החבוי בחומריות, ומעלה אותו לקדושה. בשל כך עתידה הגאולה לבוא בסיום וגמר עבודת הבירורים, כאשר האדם והעולם כולו יהיו מזוככים ויתבטל כל הרע שבעולם, וכך כתב אדמו"ר הזקן "מה שנמשך הגלות כל כך הרבה יותר מן י"ז מאות שנה וידוע שהכוונה הכל לברר הרפ"ח ניצוצין וכשיוגמרו כל הבירורין יבוא המשיח במהרה בימינו אמן". בשנת תשנ"א, הרבי הודיע שעבודה זאת, הסתיימה:

כבר נסתיימה העבודה דזמן הגלות בקיבוץ ואסיפת הניצוצות (שבשביל זה הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות) שבכל העולם כולו

— ש"פ וישב ה'תנש"א, סי"א

.

כמדובר כמה פעמים לאחרונה, שלאחר הריבוי המופלג של מעשינו ועבודתנו במשך כל הדורות . . כבר סיימו את כל הבירורים, כולל גם הבירור של "עשו הוא אדום" . . הרי עשו כבר נתברר לגמרי, כפי שרואים זאת גם בזמן הזה (גלות אדום) בהנהגתן של אומות העולם המתייחסות ל"עשו הוא אדום", בדרך מלכות של חסד (והנהגה זו מתפשטת גם בעוד מדינות, כפי שראו ורואים במיוחד לאחרונה) – הרי מובן, שעתה נמצאים כבר במצב שהגוף הגשמי ואפילו גשמיות העולם כבר נתבררו ונזדככו לגמרי, והרי הם "כלי" מוכן לכל האורות והענינים הרוחניים, כולל ובעיקר – אורו של משיח צדקנו, אור הגאולה האמיתית והשלימה

— ש"פ ויצא ה'תשנ"ב, סי"ח

.

אם זאת ציין הרבי שאכן נשארו ניצוצות בעולם, אל לא כחלק מהעבודת הבירורים הנצרכת לביאת משיח, אלא בתור עבודה מיוחדת:

לאחרי "מעשינו ועבודתנו" דכל בנ"י במשך כל הדורות . . כבר נגמרו ונשלמו כל הענינים גם מצד (וב)העולם . . ומזה מובן שהמשך העבודה שלאח"ז (כל זמן שמשיח צדקנו מתעכב מאיזו סיבה (בלתי ידועה ומובנת כלל)) אינו "עבודת הבירורים" (שהרי כבר נסתיימה ונשלמה עבודת הבירורים), אלא, עבודה מיוחדת להביא ההתגלות בפועל בעולם

— ש"פ וישלח ה'תשנ"ב, סי"א

.

הפצת המעיינות

בראש השנה תק"ז הגיע הבעל שם טוב בעליית נשמה להיכלו של משיח, ושאל "אימתי קאתי מר?". השיב המשיח – "לכשיפוצו מעינותיך חוצה". גם על זאת אמר הרבי, שהעבודה של הפצת מעינות תורת החסידות הסתיימה:

היינו, שכבר נפסק ונקצב ונסתיים הזמן (וכל עניני העבודה שפעלו בזמן זה) דהפצת המעיינות חוצה שהתחיל בי"ט כסלו לפני קצ"ב שנה, ומוכנים כבר לקיום ההבטחה שכשיפוצו מעינותיך חוצה אתי מר דא מלכא משיחא. וזהו אחד הטעמים להדפסת ספר התניא ...כדי להדגיש בפועל ובגלוי לעיני בשר שלימות העבודה דיפוצו מעינותיך חוצה במשך קצב שנה, סוף זמן הגלות, "קץ הימים" ("קץ דשמאלא", סוף הגלות), ותיכף ומיד באים ל"קץ הימין" (קץ הגאולה)

— ש"פ וישב ה'תנש"א, סי"א

.

בדורנו זה – כאשר ישנה השלימות דיפוצו מעינותיך חוצה בכל קצוי תבל, ובאופן המובן בשכל בני אדם, אפילו של זה הנמצא בחוצה שאין חוצה הימנו, וגם – תרגום פנימיות התורה ותורת החסידות בלשון עם ועם ...עד לימים האחרונים – שנדפס גם (ספר התניא, תורה שבכתב דחסידות) ב"ברייל", הכתב עבור "סגי נהור" ר"ל

— ש"פ שופטים ה'תנש"א, ס"י

.

תשובה

תנאי נוסף אשר בו תלויה בוא הגאולה, היא התשובה, על הגאולה נאמר "אין הדבר תלוי אלא בתשובה". כך גם כתב הרמב"ם: "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה". בשנת תש"א יצא אדמו"ר הריי"צ בקול קורא "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה". ואילו הרבי הסביר שבדורנו גם תנאי זה התבצע:

בודאי ובודאי ללא כל ספק וספק ספיקא שכבר הגיע זמן הגאולה, ובלשון חז"ל "כלו כל הקיצין" וגם ענין התשובה (כהמשך המאמר "ואין הדבר תלוי אלא בתשובה") הי' כבר "'בשלימות"', כולל גם השלימות ד"משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא", מצד ניצוץ משיח שבכאו"א מישראל

— ש"פ בלק ה'תנש"א, ס"ז

.
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
כפילות פרמטרים [ תוכן ]

אין מה לחכות יותר, כיון שכבר סיימו כל עניני העבודה, וכבר עשו תשובה, ואין הדבר תלוי אלא בביאת משיח צדקנו עצמו. – "אין הדבר תליו אלא בתשובה" הי' לפני משך זמן, אבל עכשיו (לאחרי שכבר עשו תשובה) אין הדבר תלוי אלא בביאת משיח עצמו. כל מה שצריך זה שיבוא משיח בפועל ממש, "מראה באצבעו ואומר זה",זה משיח צדקנו!

— בעת ביקור הרה"ג מרדכי אליהו, ו' מרחשון ה'תשנ"ב, סי"ז

.

אם זאת, ציין הרבי, כי עדיין ישנם דברים הדורשים תיקון אצל כל אחד, אך בעיות פרטיות אלו אין בהם להשפיע על ככלות ההגדרה של דורנו.

סיבת הגלות

סיבת הגלות, אשר בגללה נחרב בית המקדש היא 'שנאת חינם' ששררה בעם ישראל בזמן שקדם לחורבן הבית בכדי לזכות לגאולה, על בני ישראל לתקן את סיבת הגלות, על ידי הוספה והשתדלות באהבת ישראל. בהתאם לכך ביקש הרבי פעמים רבות התחזקות באהבת ישראל על מנת לבטל את סיבת הגלות. גם סיבה זו, בישר הרבי, כבר תוקנה:

בעמדנו לאחרי סיום מעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות, לאחרי סיום כל מ"ב המסעות ב"מדבר העמים", נמצאים כבר על "ירדן ירחו" (דרגתו של משיח ד"מורח ודאין"), על סף הגאולה, בודאי שכבר נתתקנה סיבת הגלות

— ש"פ מטות-מסעי ה'תנש"א, סי"ג

.

מלחמת חיילי בית דוד

בשנת תרנ"ז ייסד אדמו"ר הרש"ב את ישיבת תומכי תמימים, אחת המטרות בהקמת הישיבה, היתה כדי שתלמידיה, המכונים חיילי בית דוד, ילחמו באלו "אשר חרפו עקבות משיחך", היינו, באלו אשר חלשים באמונה בגאולה ובביאת המשיח ועל ידי הניצחון במלחמה זו, להביא את הגאולה בפועל ממש.

ובהדגשה יתירה בדורנו זה – דור השלישי לאדמו"ר נשמתו עדן ולתלמידיו חיילי בית דוד, שבו "'מסתיימת ונשלמת"' עבודתם של חיילי בית דוד להביא את הגאולה בפועל ממש ע"י דוד מלכא משיחא, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין שכבר נסתיימה ונשלמה כל העבודה, ועומדים מוכנים לקבלת דוד מלכא משיחא, ועאכו"כ לאחרי המשך העבודה באופן ש"נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע

— ש"פ וירא ה'תשנ"ב, סי"ג

.

צחצוח הכפתורים

בשמחת תורה תרפ"ט, בשיחה שנתן הרבי הריי"צ, הודיע על כך שהעבודה שנשארה כעת, היא 'צחצוח הכפתורים'. ביטוי שמשמעו שכל הנותר לעשות בכדי להביא את הגאולה, הינם פעולות קטנות ואחרונות. הרבי גם השתמש בביטוי זה במשך השנים. אך בשנת תשנ"א, שינה בלשונו:

מדובר כמה פעמים שעל פי כל הסימנים שבדרי חז"ל אודות אחרית הימים (נוסף על ההודעה הכללית בזמן הגמרא ש"כלו כל הקיצין"), דורנו זה הוא דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה, כפי שהעיד כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו – בקשר ובשייכות להכרזתו הידועה "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" – שבימיו (לפני עשרות שנים) סיימו כל עניני העבודה, וצריכים רק "לצחצח הכפתורים" ולעמוד הכן לקבלת פני משיח צדקנו, ועאכו"כ לאחרי ריבוי העבודה דהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה מאז ועד עתה, ...בודאי ובודאי שסיימו גם "לצחצח הכפתורים", ועומדים הכן לקבלת פני משיח צדקנו

— ש"פ נשא ה'תנש"א, סי"ג

.