שלמה רוזנברג: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
הרב רוזנברג נולד ביום [[כ"א בשבט]] שנת [[תש"י]] לרב שמעיה ולאה רוזנברג ב[[צפת]]. בשנת [[תשי"ג]] עברו הוריו לגור בעיר [[בני ברק]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות ויז'ניץ]] ובבחרותו עבר ללמוד במוסדות חב"ד; [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים לוד|לוד]] וב[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]. בשנות בחרותו כבר החל בפעילות חב"דית עם ילדים בבני ברק ועל כך קיבל מכתב ברכה מ[[הרבי]]. | הרב רוזנברג נולד ביום [[כ"א בשבט]] שנת [[תש"י]] לרב שמעיה ולאה רוזנברג ב[[צפת]]. בשנת [[תשי"ג]] עברו הוריו לגור בעיר [[בני ברק]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות ויז'ניץ]] ובבחרותו עבר ללמוד במוסדות חב"ד; [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים לוד|לוד]] וב[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]. בשנות בחרותו כבר החל בפעילות חב"דית עם ילדים בבני ברק ועל כך קיבל מכתב ברכה מ[[הרבי]]. | ||
נישא למרת חנה, בתו של הרב צבי לוי שהיה מחשובי חסידי [[צאנז]] ומצאצאי האדמו"ר מטאהש. הזוג התגורר בבני ברק והרב רוזנברג היה נוסע מידי יום לכולל במושב 'בני רא"ם'. לאחר מכן, בהסכמת הרבי, נכנס לעבוד במסגריה של אביו כשבמקביל פעל בעסקנות ציבורית לטובת חב"ד בבני ברק; היה חבר הנהלת [[בית חב"ד]] שנוהל באותם ימים על ידי הרב מאיר אהרן והצליח, למרות הקשיים הרבים, להקים מניין חב"די בשכונת שיכון ה' בבני ברק. | נישא למרת חנה, בתו של הרב צבי לוי שהיה מחשובי חסידי [[צאנז]] ומצאצאי האדמו"ר מטאהש. הזוג התגורר בבני ברק והרב רוזנברג היה נוסע מידי יום לכולל במושב 'בני רא"ם'. לאחר מכן, בהסכמת הרבי, נכנס לעבוד במסגריה של אביו כשבמקביל פעל בעסקנות ציבורית לטובת חב"ד בבני ברק; היה חבר הנהלת [[בית חב"ד]] שנוהל באותם ימים על ידי הרב מאיר אהרן, והצליח, למרות הקשיים הרבים, להקים מניין חב"די בשכונת שיכון ה' בבני ברק. | ||
==ייסוד תלמוד תורה וכולל== | ==ייסוד תלמוד תורה וכולל== | ||
[[קובץ:בניין ישיבה קטנה בני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רונזברג (מימין) ובנו (משמאל), על רקע בניין הישיבה בפרדס כץ בזמן בנייתו]] | [[קובץ:בניין ישיבה קטנה בני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רונזברג (מימין) ובנו (משמאל) עם אדריכל הבניין, על רקע בניין הישיבה בפרדס כץ בזמן בנייתו]] | ||
למרות קיומה של קהילת חב"ד ותיקה בבני ברק, לא היו בעיר מוסדות, פרט לתלמוד תורה בתת-תנאים ובצפיפות גדולה, תחת ניהול כלכלי כושל שהתחלף כל כמה שנים. בשלב מסוים כבר לא היה שייך | למרות קיומה של קהילת חב"ד ותיקה בבני ברק, לא היו בעיר מוסדות, פרט לתלמוד תורה שהתקיים בתת-תנאים ובצפיפות גדולה, תחת ניהול כלכלי כושל שהתחלף כל כמה שנים. בשלב מסוים כבר לא היה שייך להמשיך במצב זה, ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה בבית חב"ד בני ברק לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה. במהלך האסיפה הודיע המנהל, הרב מאיר אהרן, שהאסיפה עוברת לביתו של רב העיר, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. בביתו של הרב לנדא הוצע שהרב רוזנברג יעזוב את עבודתו במסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה. הרב רוזנברג התנגד להצעה ולאחר לחצים מצד הרב לנדא ניאות לכתוב על כך רבי ולבקש את ברכתו והסכמתו. כעבור יממה הגיעה תשובה חיובית מהרבי{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}}. | ||
באסיפה הבאה התברר למנהל החדש שצוות התלמוד תורה עבד חצי שנה ללא משכורת. למחרת חילק הרב רוזנברג לכל אחד מהצוות את כל | באסיפה הבאה התברר למנהל החדש שצוות התלמוד תורה עבד חצי שנה ללא משכורת. למחרת חילק הרב רוזנברג לכל אחד מהצוות את כל המשכורות שהיו חייבים לו עבור עבודתו בחצי השנה האחרונה. הרב רוזנברג לווה כספים כדי שהתלמוד תורה ימשיך לתפקד. בהקשר למינויו כמנהל ופרשת החובות של התלמוד תורה אמר: "לא נהייתי בעל הבית אלא בעל חוב!" מספר חודשים גייס כספים בחוץ לארץ כדי לחסות את החובות שלקח. הרב רוזנברג דאג למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י 26. המוסד קיים ומתפתח עד היום והרבי התבטא עליו פעם: {{ציטוטון|זהו המוסד שלי בבני ברק}}{{הערה|במקור באידיש: "דאס איז מיין מוסד בבני ברק".}}. | ||
במקביל ייסד כולל אברכים בבית הכנסת, אותו ניהל והחזיק שנים רבות. | במקביל ייסד כולל אברכים בבית הכנסת, אותו ניהל והחזיק שנים רבות. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
[[קובץ:קמחא דפסחא שלמה רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג (מימין) מפקח על חלוקת המצרכים לנזקקים ([[ניסן]] [[תשס"ט]])]] | [[קובץ:קמחא דפסחא שלמה רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג (מימין) מפקח על חלוקת המצרכים לנזקקים ([[ניסן]] [[תשס"ט]])]] | ||
לאחר ייסוד התלמוד תורה והכולל החליט לבנות גם ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] בעיר. כששאל על כך את הרבי, השיב לו: "הרווח כולו יהיה שלי". | לאחר ייסוד התלמוד תורה והכולל החליט לבנות גם ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] בעיר. כששאל על כך את הרבי, השיב לו: "הרווח כולו יהיה שלי". הרעיון התעכב מס' שנים ובאלול תשנ"ד פתח [[ישיבה קטנה]] ולאחר שנתיים אף [[ישיבה גדולה]]. בעקבות פתיחת הישיבה עזב את ניהול התלמוד תורה (אותו מנהל כיום הרב ירחמיאל בלינוב) והשקיע בעיקר בפיתוח הישיבות שייסד. כראש הישיבה הביא את הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]. בשלב מסויים הופרטו הישיבה ה'קטנה' וה'גדולה' כשהרב רוזנברג - יחד עם שני בניו הרב לוי והרב שמואל רוזנברג שהצטרפו לניהול - מתמקדים בישיבה קטנה. באותה תקופה בנה הרב רוזנברג מבנה בן שש קומות, בשכונת 'פרדס כץ' בבני ברק, עבור הישיבה הקטנה. | ||
הרב רונזברג, שמלבד דאגתו לצוות החינוכי ולמוסד, אף נתן את חסותו למוסדות חב"דים נוספים שלא עמדו בנטל הכלכלי ונקלעו לקשיים; בית ספר "עטרת חיה" בבני ברק, תלמוד תורה חב"ד בפתח תקוה ואף נקרא לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש]] שכבר הספיק להיסגר מחמת הקשיים הכספיים. | הרב רונזברג, שמלבד דאגתו לצוות החינוכי ולמוסד, אף נתן את חסותו למוסדות חב"דים נוספים שלא עמדו בנטל הכלכלי ונקלעו לקשיים; בית ספר "עטרת חיה" בבני ברק, תלמוד תורה חב"ד בפתח תקוה ואף נקרא לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש]] שכבר הספיק להיסגר מחמת הקשיים הכספיים. | ||
הרב שלמה רוזנברג הקים בשנת תשס"ב תחת חסות הישיבה את ארגון החסד "לב טוב", המחלק לקראת החגים (ניסן ותשרי), חבילות מזון עבור משפחות נזקקות, כשבמהלך השנים חולקו למעלה מרבבת סלים לנזקקים. | |||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
ב[[חודש אדר]] [[תשע"א]] גילו אצל הרב רוזנברג מחלה, ממנה נפטר כעבור מספר חודשים - ביום [[י | ב[[חודש אדר]] [[תשע"א]] גילו אצל הרב רוזנברג מחלה, ממנה נפטר כעבור מספר חודשים - ביום [[י"א בתמוז]]. מנוחתו כבדו בבית העלמין בבני ברק. | ||
ביום [[י"א במנחם אב]], במלאות יום ה'שלושים' לפטירתו, נערכה בישיבת חב"ד בבני ברק טקס לזכרו. בכנס השתתפו ונאמו; רבנים, שלוחים, עסקנים, בוגרי הישיבה ועוד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63323 עצרת התעוררות ב'שלושים' לרב שלמה רוזנברג ע"ה]}}. | ביום [[י"א במנחם אב]], במלאות יום ה'שלושים' לפטירתו, נערכה בישיבת חב"ד בבני ברק טקס לזכרו. בכנס השתתפו ונאמו; רבנים, שלוחים, עסקנים, בוגרי הישיבה ועוד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63323 עצרת התעוררות ב'שלושים' לרב שלמה רוזנברג ע"ה]}}. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
*'''רעייתו''': מרת חנה רוזנברג. | *'''רעייתו''': מרת חנה רוזנברג. | ||
*'''בניו''': ר' לוי יצחק, ר' שמואל לייב, ר' משה מרדכי, מנחם מענדל, שלום דובער, שמעיה, ישראל. | *'''בניו''': ר' לוי יצחק, ר' שמואל לייב, ר' משה מרדכי, מנחם מענדל, שלום דובער, שמעיה, ישראל. | ||
*'''בנותיו''': מרת רייזי שליסל, מרת יהודית גרינוולד, מרת חיה לאה רוזנברג, מרת מרים אקסלרוד, מרת | *'''בנותיו''': מרת רייזי שליסל, מרת יהודית גרינוולד, מרת חיה לאה רוזנברג, מרת מרים אקסלרוד, מרת בלומה וינפלד, מרת ברכה כהן, מרת רבקה ביכלר. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־00:33, 15 בנובמבר 2011
הרב שלמה רוזנברג היה חסיד חב"ד, עסקן חב"די, מייסדה ומנהלה של ישיבת תומכי תמימים בני ברק. בעבר שימש, בהוראת הרבי, כמנהל תלמוד תורה חב"ד בבני ברק. בתקופה מאוחרת יותר גם לקח חסות על ישיבת תומכי תמימים בית שמש, לאחר שזו כמעט ונאלצה להסגר בעקבות קשיים כלכליים.
קורות חייו
הרב רוזנברג נולד ביום כ"א בשבט שנת תש"י לרב שמעיה ולאה רוזנברג בצפת. בשנת תשי"ג עברו הוריו לגור בעיר בני ברק. בילדותו למד בתלמוד תורה של חסידות ויז'ניץ ובבחרותו עבר ללמוד במוסדות חב"ד; תומכי תמימים כפר חב"ד, לוד ובקרית גת. בשנות בחרותו כבר החל בפעילות חב"דית עם ילדים בבני ברק ועל כך קיבל מכתב ברכה מהרבי.
נישא למרת חנה, בתו של הרב צבי לוי שהיה מחשובי חסידי צאנז ומצאצאי האדמו"ר מטאהש. הזוג התגורר בבני ברק והרב רוזנברג היה נוסע מידי יום לכולל במושב 'בני רא"ם'. לאחר מכן, בהסכמת הרבי, נכנס לעבוד במסגריה של אביו כשבמקביל פעל בעסקנות ציבורית לטובת חב"ד בבני ברק; היה חבר הנהלת בית חב"ד שנוהל באותם ימים על ידי הרב מאיר אהרן, והצליח, למרות הקשיים הרבים, להקים מניין חב"די בשכונת שיכון ה' בבני ברק.
ייסוד תלמוד תורה וכולל
למרות קיומה של קהילת חב"ד ותיקה בבני ברק, לא היו בעיר מוסדות, פרט לתלמוד תורה שהתקיים בתת-תנאים ובצפיפות גדולה, תחת ניהול כלכלי כושל שהתחלף כל כמה שנים. בשלב מסוים כבר לא היה שייך להמשיך במצב זה, בחודש ניסן שנת תשמ"ז התקיימה אסיפה בבית חב"ד בני ברק לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה. במהלך האסיפה הודיע המנהל, הרב מאיר אהרן, שהאסיפה עוברת לביתו של רב העיר, הרב משה יהודה לייב לנדא. בביתו של הרב לנדא הוצע שהרב רוזנברג יעזוב את עבודתו במסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה. הרב רוזנברג התנגד להצעה ולאחר לחצים מצד הרב לנדא ניאות לכתוב על כך רבי ולבקש את ברכתו והסכמתו. כעבור יממה הגיעה תשובה חיובית מהרבי[1].
באסיפה הבאה התברר למנהל החדש שצוות התלמוד תורה עבד חצי שנה ללא משכורת. למחרת חילק הרב רוזנברג לכל אחד מהצוות את כל המשכורות שהיו חייבים לו עבור עבודתו בחצי השנה האחרונה. הרב רוזנברג לווה כספים כדי שהתלמוד תורה ימשיך לתפקד. בהקשר למינויו כמנהל ופרשת החובות של התלמוד תורה אמר: "לא נהייתי בעל הבית אלא בעל חוב!" מספר חודשים גייס כספים בחוץ לארץ כדי לחסות את החובות שלקח. הרב רוזנברג דאג למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י 26. המוסד קיים ומתפתח עד היום והרבי התבטא עליו פעם: "זהו המוסד שלי בבני ברק"[2].
במקביל ייסד כולל אברכים בבית הכנסת, אותו ניהל והחזיק שנים רבות.
ייסוד ישיבה
לאחר ייסוד התלמוד תורה והכולל החליט לבנות גם ישיבת תומכי תמימים בעיר. כששאל על כך את הרבי, השיב לו: "הרווח כולו יהיה שלי". הרעיון התעכב מס' שנים ובאלול תשנ"ד פתח ישיבה קטנה ולאחר שנתיים אף ישיבה גדולה. בעקבות פתיחת הישיבה עזב את ניהול התלמוד תורה (אותו מנהל כיום הרב ירחמיאל בלינוב) והשקיע בעיקר בפיתוח הישיבות שייסד. כראש הישיבה הביא את הרב חנניה יוסף אייזנבך. בשלב מסויים הופרטו הישיבה ה'קטנה' וה'גדולה' כשהרב רוזנברג - יחד עם שני בניו הרב לוי והרב שמואל רוזנברג שהצטרפו לניהול - מתמקדים בישיבה קטנה. באותה תקופה בנה הרב רוזנברג מבנה בן שש קומות, בשכונת 'פרדס כץ' בבני ברק, עבור הישיבה הקטנה.
הרב רונזברג, שמלבד דאגתו לצוות החינוכי ולמוסד, אף נתן את חסותו למוסדות חב"דים נוספים שלא עמדו בנטל הכלכלי ונקלעו לקשיים; בית ספר "עטרת חיה" בבני ברק, תלמוד תורה חב"ד בפתח תקוה ואף נקרא לנהל את ישיבת תומכי תמימים בית שמש שכבר הספיק להיסגר מחמת הקשיים הכספיים.
הרב שלמה רוזנברג הקים בשנת תשס"ב תחת חסות הישיבה את ארגון החסד "לב טוב", המחלק לקראת החגים (ניסן ותשרי), חבילות מזון עבור משפחות נזקקות, כשבמהלך השנים חולקו למעלה מרבבת סלים לנזקקים.
פטירתו
בחודש אדר תשע"א גילו אצל הרב רוזנברג מחלה, ממנה נפטר כעבור מספר חודשים - ביום י"א בתמוז. מנוחתו כבדו בבית העלמין בבני ברק.
ביום י"א במנחם אב, במלאות יום ה'שלושים' לפטירתו, נערכה בישיבת חב"ד בבני ברק טקס לזכרו. בכנס השתתפו ונאמו; רבנים, שלוחים, עסקנים, בוגרי הישיבה ועוד[3].
משפחתו
- רעייתו: מרת חנה רוזנברג.
- בניו: ר' לוי יצחק, ר' שמואל לייב, ר' משה מרדכי, מנחם מענדל, שלום דובער, שמעיה, ישראל.
- בנותיו: מרת רייזי שליסל, מרת יהודית גרינוולד, מרת חיה לאה רוזנברג, מרת מרים אקסלרוד, מרת בלומה וינפלד, מרת ברכה כהן, מרת רבקה ביכלר.
ראו גם
קישורים חיצונים
- מרחיב גבולות תורה וחסידות - כתבה על הרב רוזנברג ופעולותיו - מתוך שבועון בית משיח
- מפעולותיו של הרב שלמה רוזנברג -
הערות שוליים
- ↑ צילום מהמכתב
- ↑ במקור באידיש: "דאס איז מיין מוסד בבני ברק".
- ↑ עצרת התעוררות ב'שלושים' לרב שלמה רוזנברג ע"ה
