אברהם יעקב פרידמן (השלישי): הבדלים בין גרסאות בדף
(←קישורים חיצוניים: לא שייך) |
(←ספריו) |
||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
== ספריו == | == ספריו == | ||
דברי תורה שלו מתפרסמים בספרו "עקבי אבירים", בבטאון "מסילות" ובקבצים התורנים "כתר ישראל", "קרית מלך" ועוד. | דברי תורה שלו מתפרסמים בספרו "עקבי אבירים", בבטאון "מסילות" ובקבצים התורנים "כתר ישראל", "קרית מלך" ועוד. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־16:21, 7 באוגוסט 2011
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
רבי אברהם יעקב פרידמן הוא האדמו"ר מסדיגורא, חבר במועצת גדולי התורה וידיד חסידות חב"ד.
קורות חייו
הרב אברהם יעקב פרידמן נולד ביום ה' באלול שנת תרפ"ח בווינה לרבי מרדכי שלום יוסף פרידמן (ה"כנסת מרדכי") שהיה האדמו"ר בסדיגורא, חבר במועצת גדולי התורה, נשיא קרן התורה של אגודת ישראל, ידיד חסידות חב"ד ומצאצאי רבי ישראל מרוז'ין.
הרב פרידמן היה עוזרו האישי של אביו ושימש כרב בית הכנסת "כנסת מרדכי" של חסידי סדיגורא בברוקלין שבניו יורק. בשנת תשל"ג הורה לו אביו להקים ישיבת סדיגורא בבני ברק והוא עבר לגור בארץ ישראל כדי לעמוד בראשה. בשנת תשל"ט, לאחר הסתלקות אביו, החל למלא את מקומו באדמו"רות ומקביל גם מונה לחבר במועצת גדולי התורה.
כיום מתגורר בתל אביב, כאשר מוסדות סדיגורא מתקיימים בערים: בני ברק, ירושלים, מודיעין עילית, אשדוד ואלעד.
הקשר עם חב"ד
הרב פרידמן הוא מעריץ של חסידות חב"ד. בהזדמנויות רבות מדבר על כך ועל הערצות את הרבי. בהיותו בעל זכרון נדיר ומקורב לבית רוזי'ן, הוא מרבה לתאר את הקשרים בין אדמו"רי חב"ד ובית רוזי'ן, החל מהקשר של סב סבו, רבי ישראל מרוז'ין עם אדמו"ר הזקן ועד לדורנו.
בתקופה שאביו היה גר בארצות הברית, היה נכנס לעיתים אל הרבי ופעמים ביצע שליחויות מאביו אל הרבי. לאחר התמנותו לאדמו"ר הגיע פעמיים ליחידות אצל הרבי. הראשונה הייתה ביום ד' בתמוז תש"מ שוחחו על עניינים רבים, ביניהם על פגישת אדמו"ר הריי"צ עם דודו, הרב אברהם יעקב פרידמן והאיסור על פי שולחן ערוך למסירת שטחים מארץ ישראל לערבים. במהלך היחידות עודד אותו הרבי שימשיך לגור בתל אביב, ולא יעבור למקום אחר[1].
היחידות השניה הייתה באור ליום ט"ו בטבת תשמ"ד שנמשכה כשעה וחצי. ביחידות זו דיברו על הקשר בין אדמו"ר הריי"צ לאביו, הרבי מרדכי שלום יוסף פרידמן ועל מעלת מבצע תפילין ושלילת הטענות שיש נגד זה[2].
בעקבות דברי הרבי לרב פרידמן, אודות איסור מסירת שטחים, הצטרף הרב פרידמן לעניין. ביום כ"ג באלול שנת תשנ"ג השתתף בכנס ב"מרכז גוטניק" בירושלים ודיבר על הסכנה שבמסירת שטחים. דברים נוספים במעלת מלמחתו של הרבי בעניין שלימות הארץ אמר בבית מדרשו בתל אביב ביום ג' בתמוז שנת תשנ"ח[3]. בחודש חשוון תשנ"ט ערך בבית מדרשו מחאה יחד עם עמותת "פקוח נפש" כנגד ההסכמים שעושה הממשלה עם הערבים[4].
הרב פרידמן משתתף בחגיגות סיומי הרמב"ם ובשאר אירועים תורניים של חב"ד. בסיום הרמב"ם הראשון בשנת תשמ"ה, נאם במעלת לימוד הרמב"ם ושיבח את הרבי על תקנת לימוד הרמב"ם, בין שאר פעולותיו. הוא הדגיש את שייכות לימוד הרמב"ם לכל אחד, כדברי הרמב"ם בהקדמתו והזכיר שאביו, הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן, עודד הדפסת והפצת הרמב"ם להמונים. בסיום דבריו בירך את הרבי לקראת יום הולדתו[5].
בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה[6] לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.[7]
ביום ג' בתמוז שנת תשנ"ח דיבר בבית מדרשו בתל אביב על הרבי:
ידועים דברי הגמרא ש"יעקב אבינו לא מת", כי "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". ואמנם אנו רואים שתלמידיו הקרוים בנים . . ושלוחיו בכל העולם ממשיכים ללכת בדרכו. וכל אלו שקיבלו וממשיכים גם עתה לקבל ממנו טובות והשפעות . . בכל עניניהם . . הרבי מליובאוויטש מעולם לא נרתע מלומר את מה שצריך לומר . . וכך נהג במיוחד בכל הנוגע לעניני ארץ ישראל . . והחובה מוטלת עלינו ובמיוחד על חסידיו תלמידיו ושלוחיו, לפרסם בכל תוקף ועוז את איסור מסירת השטחים.
ספריו
דברי תורה שלו מתפרסמים בספרו "עקבי אבירים", בבטאון "מסילות" ובקבצים התורנים "כתר ישראל", "קרית מלך" ועוד.
לקריאה נוספת
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 96-93.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ נושאים נוספים שנידונו באותה יחידות: ענין הגניזה החרסונית. ביאור במאמר של הבעל שם טוב ש"מלאך מיכאל היה נותן כל עבודתו רק עבור ציצית אחת". ביאור על פי החסידות להלכה שארבע אמות של אדם קונות לו. הצורך בפעולות למניעת ביצוע הפלות בארץ הקודש, אשר כדברי הרבי הדבר נעשה שם בעידוד עובדות סוציאליות המדריכות את הנשים הצעירות שימנעו עצמן מריבוי ילדים. הגדלת הקצבאות למשפחות ברוכות ילדים. ריבוי מקרי החבלה בארץ הקודש בגלל שיחות השלום. הסכנה שב"תכנית אלון" המבתרת את ארץ ישראל לשני חלקים. שלילת ההגדרה של "אתחלתא דגאולה" לתקופתנו. ג' שבועות. כתבי יד מהרב המגיד ממזריטש ומרבי ישראל מרוז'ין. הרחבת הענינים ראה בספר "בצל החכמה"
- ↑ נושאים נוספים שנידונו באותה יחידות: ביאור אדמו"ר הזקן למאמר רז"ל "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה". ביאור התפלה "משרתיו שואלים זה לזה". ביאורים בפירוש רש"י על הפסוק "איש כברכתו ברך אותם", בדברי חז"ל במכילתא "לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן", במאחז"ל "כל העולם לא ניזון אלא בשביל חנינא בני", ובדברי חז"ל "ביקש יעקב לישב בשלוה כו'". בענין מצבם של יהודי רוסיה והמסירות נפש שלהם על קיום התורה ומצוות, סיפר הרבי כי קיבל משם שאלה הלכתית מיהודי השומר שבת במסירות נפש, אך מטרידה אותו השאלה, שהיות שיש יהודים שרואים שהוא הולך למקום עבודתו בשבת, והם אינם יודעים שהוא אינו עושה שם מאומה, אם כן האם מותר לו לקדש על יין שהרי לעיני הרואים הוא נחשב כמחלל שבת. כמו כן הוזכר אז הסיפור מהנודע ביהודה אודות הסייעתא דשמיא לפסק הלכה של מורה הוראה. דרך החסידות אינה בתעניות וסיגופים. שהקב"ה יתן ליהודים נסיון של עשירות. ביאור החסידות על הפסוק "והוא יכלכלך". עידוד להוצאת קבצים תורנים על ידי תלמידי הישיבות והכוללים, בהקשר לכך התבטא הרבי: "אחת בשנה" טוב עבור יום הכיפורים, אבל קובץ תורני צריך להוציא אחת לחדשיים או שלושה.
- ↑ מצוטטים בהמשך הערך
- ↑ מדברי הרב פרידמן: "עם חתימת ההסכם נוצר מצב מיידי של פקוח נפש ונהרג יהודי בחברון. האם זהו שלום בטוח"?!
- ↑ סקירה מהשתתפותו מופיעה ב"אלבום חגיגות הרמב"ם.
- ↑ תמונה:מבצע תפילין.jpg.
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.
