סלאוויטא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
'''סלאוויטא''' (באוקראינית: Славута; בפולנית Slawuta) היא עיירה במחוז חמלניצקי באוקראינה, בה מתגוררים כיום כ-35,000 תושבים.
'''סלאוויטא''' (באוקראינית: Славута; בפולנית Slawuta) היא עיירה במחוז חמלניצקי ב[[אוקראינה]], בה מתגוררים כיום כ-35,000 תושבים.


העיירה נוסדה בשנת ה'שצ"ד, ושטחה הוא 20 קמ"ר.
העיירה נוסדה בשנת ה'שצ"ד, ושטחה הוא 20 קמ"ר.
שורה 12: שורה 12:
לאורך השנים המשיכה הקהילה היהודית המקומית לפרוח, ובשנת [[תר"ח]] נמנו במפקד העירוני 1,658 יהודים, ותוך חמישים שנה בלבד מספר היהודים כמעט ושילש את עצמו ונמנו בה 4,900 יהודים, שהיוו אז 57% מכלל תושבי היישוב.
לאורך השנים המשיכה הקהילה היהודית המקומית לפרוח, ובשנת [[תר"ח]] נמנו במפקד העירוני 1,658 יהודים, ותוך חמישים שנה בלבד מספר היהודים כמעט ושילש את עצמו ונמנו בה 4,900 יהודים, שהיוו אז 57% מכלל תושבי היישוב.


בקיץ של שנת תש"א נכבשה העיירה בידי הגרמנים וכעבור כחודש רצחו הגרמנים 322 מיהודי העיירה, וכעבור מספר שבועות רצחו בה כ-1,000 יהודים נוספים. בקיץ של שנת תש"ב אספו הגרמנים את כל היהודים שנותרו באזור לגטו והכריחו את היושבים בו לסייע במאמץ המלחמתי בעבודות כפייה, ובשל המאמץ הגופני הרב, הרעב והצפיפות, פרצו מחלות שהכריעו והרגו רבים מיושביו, וכעבור מספר חודשים נערכה אקציה המונית וכ-5,000 יהודים נורו סמוך לעיירה.
בקיץ של שנת [[תש"א]] נכבשה העיירה בידי הגרמנים וכעבור כחודש רצחו הגרמנים 322 מיהודי העיירה, וכעבור מספר שבועות רצחו בה כ-1,000 יהודים נוספים. בקיץ של שנת [[תש"ב]] אספו הגרמנים את כל היהודים שנותרו באזור לגטו והכריחו את היושבים בו לסייע במאמץ המלחמתי בעבודות כפייה, ובשל המאמץ הגופני הרב, הרעב והצפיפות, פרצו מחלות שהכריעו והרגו רבים מיושביו, וכעבור מספר חודשים נערכה אקציה המונית וכ-5,000 יהודים נורו סמוך לעיירה.


לאחר השואה שימש כרב ליהודים המעטים ששבו לעיירה רבי יצחק גדליה ליברזון, מצאצאי רב ליבר מברדיצ'ב. הוא שימש כרב, שוחט ומוהל לכל יישובי הסביבה. לאחר פטירתו בשנת תשמ"ב, עמדו בנותיו בראשות הקהילה.
לאחר [[השואה]] שימש כרב ליהודים המעטים ששבו לעיירה רבי יצחק גדליה ליברזון, מצאצאי רבי [[ליבער מברדיטשוב]]. הוא שימש כרב, שוחט ומוהל לכל יישובי הסביבה. לאחר פטירתו בשנת [[תשמ"ב]], עמדו בנותיו בראשות הקהילה.


{{ערים באוקראינה}}
{{ערים באוקראינה}}

גרסה אחרונה מ־15:51, 26 ביוני 2024

סלאוויטא (באוקראינית: Славута; בפולנית Slawuta) היא עיירה במחוז חמלניצקי באוקראינה, בה מתגוררים כיום כ-35,000 תושבים.

העיירה נוסדה בשנת ה'שצ"ד, ושטחה הוא 20 קמ"ר.

יהדות סלאוויטא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההתיישבות היהודית בעיר החלה בסביבות שנת ה'תס"א, ובמפקד של שנת תקכ"ו מופיעים ברשומות העיירה 246 יהודים משלמי מס גולגולת.

ברבנות העיר שימש אחד מראשי תנועת החסידות, רבי פנחס מקוריץ, ובתקופה בה נאלץ להיעדר מהעיר, שימש כממלא מקומו תלמידו רבי יעקב שמשון משיפטובקה.

העיירה נודעה בעולם היהודי בעיקר בעקבות דפוס סלאוויטא אשר הוקם על ידי הרב משה שפירא, בנו של רבי פנחס מקוריץ ובניו (ר' שמואל ר' אבא ופינחס שנודעו לימים בשם 'האחים מסלאוויטא').

לאורך השנים המשיכה הקהילה היהודית המקומית לפרוח, ובשנת תר"ח נמנו במפקד העירוני 1,658 יהודים, ותוך חמישים שנה בלבד מספר היהודים כמעט ושילש את עצמו ונמנו בה 4,900 יהודים, שהיוו אז 57% מכלל תושבי היישוב.

בקיץ של שנת תש"א נכבשה העיירה בידי הגרמנים וכעבור כחודש רצחו הגרמנים 322 מיהודי העיירה, וכעבור מספר שבועות רצחו בה כ-1,000 יהודים נוספים. בקיץ של שנת תש"ב אספו הגרמנים את כל היהודים שנותרו באזור לגטו והכריחו את היושבים בו לסייע במאמץ המלחמתי בעבודות כפייה, ובשל המאמץ הגופני הרב, הרעב והצפיפות, פרצו מחלות שהכריעו והרגו רבים מיושביו, וכעבור מספר חודשים נערכה אקציה המונית וכ-5,000 יהודים נורו סמוך לעיירה.

לאחר השואה שימש כרב ליהודים המעטים ששבו לעיירה רבי יצחק גדליה ליברזון, מצאצאי רבי ליבער מברדיטשוב. הוא שימש כרב, שוחט ומוהל לכל יישובי הסביבה. לאחר פטירתו בשנת תשמ"ב, עמדו בנותיו בראשות הקהילה.


ערים באוקראינה
אזור ווהלין: מחוז דנייפרופטרובסק - דנייפרופטרובסק · דנייפרדרז'ינסקמחוז ז'יטומיר - אוורוטש · ברדיצ'ב · ז'יטומיר · לוצק · קוריץ · רובנומחוז חמילנצקי - אניפולימחוז חרסוןסלאוויטאמחוז לבובמחוז מיקולאייבמחוז סומי - רומנימחוז קייב - צ'רנוביל · אנטבקהמחוז פולטובה - האדיטש · קרמנצ'וגמחוז צ'רניגוב - קרלביץ · נייז'יןמחוז רובנו - אוסטרוה · מזריץ'מחוז חרקוב · מחוז צ'רקאסי · אלכסנדריה · קריבוי רוגמחוז צ'רנוביץ' - צ'רנוביץ'
עיירות ברוסיהעיירות בבלארוסעיירות בליטאעיירות בלטביהערים בפולין

‏‏