קוריץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
בתקופת השלטון הקומוניסטי התקיימה באופן מחתרתי בעיירה [[זוויהל]] הסמוכה, ישיבת [[תומכי תמימים זוויהל]]. לאחר רדיפות ממושכות עזבו תלמידי הישיבה את זוויהל ונמלטו אל העיר קוריץ הסמוכה, עד שבשלב מסוים התלמידים חזרו לזוויהל. | בתקופת השלטון הקומוניסטי התקיימה באופן מחתרתי בעיירה [[זוויהל]] הסמוכה, ישיבת [[תומכי תמימים זוויהל]]. לאחר רדיפות ממושכות עזבו תלמידי הישיבה את זוויהל ונמלטו אל העיר קוריץ הסמוכה, עד שבשלב מסוים התלמידים חזרו לזוויהל. | ||
===בשואה=== | |||
לפני [[השואה]] התגוררו בקוריץ יותר מ-6,000 יהודים והתקיימו בה חיי קהילה מלאים, בתי כנסת, בית רפואה יהודי, תלמודי תורה ובתי ספר, ספרייה יהודית ועוד. בעיר פעלו מפעלי תעשיה בענף הבורסקאות והוקם בית חרושת גדול לסוכר. רוב המפעלים האלה היו בבעלות יהודים. כמו כן התפתח המסחר בתבואות ובעצים. | לפני [[השואה]] התגוררו בקוריץ יותר מ-6,000 יהודים והתקיימו בה חיי קהילה מלאים, בתי כנסת, בית רפואה יהודי, תלמודי תורה ובתי ספר, ספרייה יהודית ועוד. בעיר פעלו מפעלי תעשיה בענף הבורסקאות והוקם בית חרושת גדול לסוכר. רוב המפעלים האלה היו בבעלות יהודים. כמו כן התפתח המסחר בתבואות ובעצים. | ||
גרסה אחרונה מ־14:26, 23 ביוני 2024
קורץ (ביידיש: קאָרעץ, "קָארֶעץ") היא עיר באוקראינה והמרכז המנהלי של מחוז משנה קורצקי שבמחוז רובנו. העיר שוכנת לגדת נהר הקורצ'יק, כ-66 קילומטרים מזרחית לעיר רובנו. בעיר התקיימה עד השואה קהילה יהודית חשובה.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
העיר נוסדה לפני כ-600 שנה. קוריץ הייתה שייכת למשפחת האצולה קארעצקי מאז חלוקת וואלין. בעיר הייתה קהילה יהודית גדולה. הרב והמקובל רבי שמשון מאוסטרופולי נולד בקוריץ (אז בפולין), בשנת ה'ש"ס (1600) לערך ונהרג על קידוש ה' בגזירות ת"ח ות"ט אז נפגע היישוב היהודי קשה ונותרו בו רק כעשרה בתים יהודיים. לאחר הפרעות השתקמה הקהילה במהירות והייתה גדולה ואמידה יחסית.
בתקופת נשיאותו של הרב המגיד ממזריטש, חי ופעל בעיר רבי פנחס מקוריץ, מגדולי תלמידיו של המגיד. המגיד ממזריטש עצמו שימש בצעירותו במשך תקופה מסוימת כ'מגיד' בקוריץ. בהמשך, רבי יצחק אייזיק הכהן מגדולי תלמידיו של המגיד ממזריטש, שימש כאב בית דין בעיר.
בית הדפוס הראשון שנוסד בקוריץ היה בית דפוס עברי. הוא הוקם בשנת תקל"ו (1776) על ידי הרב צבי הירש וחתנו שמואל סגל. בית הדפוס פעל עד שנת תקמ"א (1781) והדפיס כ-20 ספרים. למרות מספרם המועט (יחסית) של הספרים שנדפסו, חשיבותם רבה, שכן זו התקופה הפותחת את הדפסות החסידים בכלל: ספר 'תולדות יעקב יוסף' (קוריץ תק"מ) של הרב יעקב יוסף כ"ץ מפולנאה תלמיד הבעל שם טוב, הוא הספר החסידי הנדפס הראשון בעולם כולו. אחריו בשנת תקמ"א נדפס בקוריץ ספר 'מגיד דבריו ליעקב' של המגיד ממזריטש, שני ספרי היסוד של התנועה החסידית בדור הראשון להתמסדותה.
בתקופת השלטון הקומוניסטי התקיימה באופן מחתרתי בעיירה זוויהל הסמוכה, ישיבת תומכי תמימים זוויהל. לאחר רדיפות ממושכות עזבו תלמידי הישיבה את זוויהל ונמלטו אל העיר קוריץ הסמוכה, עד שבשלב מסוים התלמידים חזרו לזוויהל.
בשואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפני השואה התגוררו בקוריץ יותר מ-6,000 יהודים והתקיימו בה חיי קהילה מלאים, בתי כנסת, בית רפואה יהודי, תלמודי תורה ובתי ספר, ספרייה יהודית ועוד. בעיר פעלו מפעלי תעשיה בענף הבורסקאות והוקם בית חרושת גדול לסוכר. רוב המפעלים האלה היו בבעלות יהודים. כמו כן התפתח המסחר בתבואות ובעצים.
הצבא הגרמני נכנס לקוריץ בז' תמוז תש"א. בחודש אייר תש"ב הוקם גטו בעיר. יום לאחר הקמת הגטו נרצחו כ-2,200 יהודים בעיר. הגטו חוסל בחודש אלול של אותה שנה, תוך רצח כ-1,500 היהודים שנותרו בו, ה' יקום דמם. קבוצה קטנה של יהודים הצליחה להימלט לפני חיסול הגטו ולהצטרף לפרטיזנים שפעלו נגד הנאצים ומשתפי הפעולה האוקראינים. קוריץ שוחררה בי"ז בטבת תש"ד, מיהודי העיירה ניצלו בערך 500 איש, רוב הניצולים היו יהודים שברחו או עברו לתוככי ברית המועצות.
ערים באוקראינה | |
---|---|
| |
עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |