שמעון פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:
נולד ב[[י"ב בטבת]] [[תרצ"ד]] כבן שלישי להוריו מנחם מענדל הכהן ומרת מרגלית רעכיל פרידמן. על פי הוראת [[הרבי]], מעולם לא יצא מ[[ארץ הקודש]]. למד בישיבות "עץ חיים", "תורת אמת" ו"צמח צדק".
נולד ב[[י"ב בטבת]] [[תרצ"ד]] כבן שלישי להוריו מנחם מענדל הכהן ומרת מרגלית רעכיל פרידמן. על פי הוראת [[הרבי]], מעולם לא יצא מ[[ארץ הקודש]]. למד בישיבות "עץ חיים", "תורת אמת" ו"צמח צדק".


הרב פרידמן הוא מ[[איגוד צאצאי רבנו הזקן|צאצאי אדמו"ר הזקן]] (דור שביעי) דרך אימו - נינת הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]].
הרב פרידמן הוא מ[[איגוד צאצאי רבנו הזקן|צאצאי אדמו"ר הזקן]] (דור שביעי) דרך אמו - נינת הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]].


אשתו מרת שושנה בת ר' [[ישראל נח דוכמן]] נפטרה ב[[ח"י אלול]] [[תשס"ח]].
אשתו מרת שושנה בת ר' [[ישראל נח דוכמן]] נפטרה ב[[ח"י אלול]] [[תשס"ח]].
שורה 14: שורה 14:


הרב פרידמן זכה לעסוק רבות בעניניו הקדושים של הרבי כולל ב[[מיהו יהודי]], ב[[שלימות הארץ]] ובהפצת בשורת הגאולה. פעל רבות ב[[צדקה]] ובגמילות חסדים, ועשה לעצמו לנוהג לברך ב[[ברכת כהנים]] את כל הנקרא בדרכו.
הרב פרידמן זכה לעסוק רבות בעניניו הקדושים של הרבי כולל ב[[מיהו יהודי]], ב[[שלימות הארץ]] ובהפצת בשורת הגאולה. פעל רבות ב[[צדקה]] ובגמילות חסדים, ועשה לעצמו לנוהג לברך ב[[ברכת כהנים]] את כל הנקרא בדרכו.
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. גם בשנים הבאות אמרו בשיכון חב"ד שכאשר הרב פרידמן אומר יחי אף אחד לא מפריע..


התגורר רוב חייו ב[[ירושלים]] ובשנותיו האחרונות ב[[כפר חב"ד]].
התגורר רוב חייו ב[[ירושלים]] ובשנותיו האחרונות ב[[כפר חב"ד]].
שורה 22: שורה 24:


==משפחתו==
==משפחתו==
רעייתו, מרת שושנה פרידמן - מפטרה ח"י אלול תשס"ח.
*אחיו, ר' [[מרדכי גיל (פרידמן)|מרדכי גיל]] - מזקני חסידי חב"ד בעולם וזקן חסידי חב"ד ב[[אור יהודה]].
בניו:
*רעייתו, מרת שושנה פרידמן - מפטרה ח"י אלול תשס"ח.
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אור יהודה]].
*בנו, הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אור יהודה]].
*הרב מרדכי יואל פרידמן - נפטר כ"ט אדר תשע"ג - [[ירושלים]].
*בנו, הרב מרדכי יואל פרידמן - נפטר כ"ט אדר תשע"ג - [[ירושלים]].
חתניו:
*בתו, דבורה פייגא - נפטרה ו תמוז תשע"ז - אשת שמואל איידלמן - קראון הייטס.
* בתו דבורה פייגא - נפטרה ו תמוז תשע"ז - אשת שמואל איידלמן - קראון הייטס.
*חתנו, הרב מנחם מענדל גורקוב - מונטריאול, קנדה.
*מנחם מענדל גורקוב - מונטריאול, קנדה.
*חתנו, הרב אברהם וינר - רחובות, ארץ הקודש.
*אברהם וינר - רחובות, ארץ הקודש.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 43: שורה 44:


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרידמן שמעון}}
{{מיון רגיל:פרידמן, שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

גרסה אחרונה מ־05:14, 14 באוגוסט 2024

הרב שמעון פרידמן

הרב שמעון הכהן פרידמן (י"ב טבת תרצ"דכ' ניסן תשע"ב) המכונה ר' "שמעון הצדיק" היה חסיד חב"ד שהתגורר בכפר חב"ד ובשיכון חב"ד בירושלים ונחשב לאחד הדמויות המופלאות בין חסידי חב"ד בדור האחרון.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ב בטבת תרצ"ד כבן שלישי להוריו מנחם מענדל הכהן ומרת מרגלית רעכיל פרידמן. על פי הוראת הרבי, מעולם לא יצא מארץ הקודש. למד בישיבות "עץ חיים", "תורת אמת" ו"צמח צדק".

הרב פרידמן הוא מצאצאי אדמו"ר הזקן (דור שביעי) דרך אמו - נינת הרבנית מנוחה רחל סלונים.

אשתו מרת שושנה בת ר' ישראל נח דוכמן נפטרה בח"י אלול תשס"ח.

כבר מילדותו דבק בו הכינוי 'שמעון הצדיק' דבר שקיבל לימים גושפנקא מהרבי, היה זה באחת השנים שהרב עזריאל זעליג סלונים נסע לרבי, ביחידות האחרונה לפני חזרתו לארץ הקודש, הציע הרב סלונים לפני הרבי מספר שאלות, אחת מהם הייתה "שמכיוון שיש מן החסידים שמעוניינים לאחר את זמן התפילה בבית כנסת בשיכון חב"ד, ויש הרוצים להשאירה בזמן המוקדם, אזי כיצד עליהם לנהוג?", הרבי ששמע את השאלה, מיד החל לברר "ומהי דעתו של ר' שמעון הצדיק על כך?".

בפעם אחרת קודם ראש השנה העביר הרבי למזכירות, רשימת שמות למשלוח איחולי שנה טובה. בין השמות הבודדים מבני ארץ ישראל שהופיעו באותה הרשימה, רשם הרבי את השם 'שמעון הצדיק', ובסוגריים הוסיף 'פרידמן'.

הרב פרידמן זכה לעסוק רבות בעניניו הקדושים של הרבי כולל במיהו יהודי, בשלימות הארץ ובהפצת בשורת הגאולה. פעל רבות בצדקה ובגמילות חסדים, ועשה לעצמו לנוהג לברך בברכת כהנים את כל הנקרא בדרכו.

גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק. גם בשנים הבאות אמרו בשיכון חב"ד שכאשר הרב פרידמן אומר יחי אף אחד לא מפריע..

התגורר רוב חייו בירושלים ובשנותיו האחרונות בכפר חב"ד.

נפטר בפתאומיות בערב שביעי של פסח תשע"ב.

לקראת היארצייט השלישי, יצא לאור על ידי משפחתו הספר שמעון הצדיק הסוקר את תולדות חייו[1].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אחיו, ר' מרדכי גיל - מזקני חסידי חב"ד בעולם וזקן חסידי חב"ד באור יהודה.
  • רעייתו, מרת שושנה פרידמן - מפטרה ח"י אלול תשס"ח.
  • בנו, הרב מנחם מענדל פרידמן - שליח הרבי באור יהודה.
  • בנו, הרב מרדכי יואל פרידמן - נפטר כ"ט אדר תשע"ג - ירושלים.
  • בתו, דבורה פייגא - נפטרה ו תמוז תשע"ז - אשת שמואל איידלמן - קראון הייטס.
  • חתנו, הרב מנחם מענדל גורקוב - מונטריאול, קנדה.
  • חתנו, הרב אברהם וינר - רחובות, ארץ הקודש.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שמעון הצדיק - ספר עליו בהוצאות משפחת פרידמן.
  • מכתבי ההתקשרות של 'שמעון הצדיק', שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 54 הספר בהוצאת משפחת פרידמן.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים