ניגון כי הנה כחומר

ניגון כי הנה כחומר הוא ניגון שחובר על ידי החסיד ר' אהרון חריטונוב {{הערת באתר "זמרשת" מובא שהניגון של "כי הנה כחומר" היה מזומר בחב"ד בעבר ללא מילים. תחילה התאים לו המשורר עמנואל הרוסי את מילות שירו "שְכב בני" (1929), ורק עשרות שנים מאוחר יותר הותאמו לו בחב"ד מילות "כי הנה כחומר"".

פרטים נוספים על הניגון, כותב חוקר הזמר החסידי, יעקב מזור באתר זֶמֶרֶשֶׁת (5.10.2014):

"אף אחד לא יכול היה לציין בדיוק מתי התאימו חסידי חב"ד את הפיוט "כי הנה כחומר ביד היוצר" שאומרים/שרים בליל יום הכיפורים. מה שכן ידעו לציין שזה קרה ממש בזמן תפילת ערבית של החג, באחד המניינים של חסידי חב"ד בירושלים ע"י איש צעיר יחסית שעבר לפני התיבה, וככל הנראה לא מוקדם משנות השישים האחרונות של המאה העשרים. עד אז הניגון הושר בחסידות חב"ד ללא מילים. ראו למשל פרסומו בספר הניגונים של חב"ד כרך א' שנדפס בשנת תש"ט (1948) בלא מילים.

במקורות רבים רשום כי מלחין הניגון הוא שלום חריטונוב, אולם הזיהוי הנכון הוא כנראה אחיו, אהרן חריטונוב. אנו מודים למענדי בלוי שהביא לתשומת לבנו את המידע (ספטמבר 2021) על סמך המקורות:

א. אוטוביוגרפיה של עמנואל הרוסי במכונת כתיבה (לא יצאה לאור). עותק מצוי גם בידי לאה צבעוני העורכת של כתבי עמנואל הרוסי. ב. עדות מוקלטת בפי חסיד חב"ד פנחס אלטהויז, שהיה דודו או בן דודו של עמנואל הרוסי. המידע גם בידיעה "משידורי הרדיו לחג - מבחר" (מעריב, 2.9.1975). בתכנית "ניגוני חב"ד - הקלטות חדשות" השתתף שמואל אלטהויז, קרוב משפחה של פנחס אלטהויז, ואפשר שהוא מסר את המידע.

מוסיף חוקר המוסיקה החסידית יעקב מזור:

זקני משפחת אלטהויז נחשבו בקרב חסידי חב"ד כאמינים להעיד על מקורם של ניגונים השנויים במחלוקת, ועל פרטים הקשורים לתולדות חב"ד בדורות קודמים, ודעתם תמיד התקבלה. גם אורי מרטון, בנו של יוסף מרטון ז"ל, שנעשה חסיד חב"ד בצעירותו, קבע בשיחה איתי שזו עדות נאמנה שניתן לסמוך עליה. לדבריו, מי שתמיד הביא ניגונים לאדמו"ר היה שלום חריטונוב וכך נתקבע הדבר שגם הניגון הזה הוא ניגון ששלום חיבר. לקח זמן עד שנודע ממקורות אחרים שהם מוסמכים (כמו שמואל אלטהויז) שהייחוס לשלום הוא טעות.}} שהיה אחד מהאחים החסידים לבית משפחת חריטונוב מניקולייב. ר' אהרון שהיה השוחט ובודק בניקולייב חיבר ניגונים חב"דיים רבים המעוררים חשבון הנפש וכיסופי הנשמה להתרומם לחיים רוחניים.

הניגון הינו ללא מילים אך נהוג לנגן אותו יחד עם מילות הפיוט "כי הנה כחומר" שאומרים בתפילת ליל יום כיפור, כפי שמופיע בקלטת של "ניחח". וכן הוא גם המנהג ב- 770 ובקהילות חב"ד.

ניגון זה הוא ניגון ס"ו בספר הניגונים.

מילות הניגון

כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ חֶסֶד נוֹצֵר לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
כִּי הִנֵּה כָּאֶבֶן בְּיַד הַמְסַתֵּת בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ מְכַתֵּת כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מְחַיֶּה וּמְמוֹתֵת לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
כִּי הִנֵּה כַּגַּרְזֶן בְּיַד הֶחָרָשׁ בִּרְצוֹתוֹ דִּבֵּק לָאוּר וּבִרְצוֹתוֹ פֵּרַשׁ כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ תּוֹמֵךְ עָנִי וָרָשׁ לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
כִּי הִנֵּה כַּהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ אֵל טוֹב וְסַלָּח לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
כִּי הִנֵּה כִּזְכוּכִית בְּיַד הַמְזַגֵּג בִּרְצוֹתוֹ חוֹגֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְמוֹגֵג כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מַעֲבִיר זָדוֹן וְשֶׁגֶג לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
כִּי הִנֵּה כַּיְרִיעָה בְּיַד הַרוֹקֵם בִּרְצוֹתוֹ מְיַשֵּׁר וּבִרְצוֹתוֹ מְעַקֵּם כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
כִּי הִנֵּה כַּכֶּסֶף בְּיַד הַצּוֹרֵף בִּרְצוֹתוֹ מְסַגְסֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְצָרֵף כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מַמְצִיא לְמָזוֹר תֶּרֶף לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר