ראמען
רוֹמְנֶי (בכתב יידי: ראמען. באוקראינית: Ромни́, ברוסית: Ромны́) היא עיר במחוז סומי שבצפון אוקראינה, על גדות נהר רומאן, כ-105 קילומטרים מעיר המחוז סומי, וסמוכה להאדיץ.
בעיר התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה ובה נוכחות חסידית חב"דית בולטת.
יהודי רומני[עריכה | עריכת קוד מקור]
בין שתי מלחמות העולם התקיימה בעיר קהילה יהודית גדולה, שבשיאה הגיעה לכדי שליש מתושבי העיר.
בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב מאות תלמידים למדו בבית הספר היהודי ביידיש בתלמודי תורה וב"חדרים" שהתקיימו בעיר. לאחר המהפיכה הקומוניסטית בלחץ השלטונות, בתי כנסת התחילו להיסגר וכן ישיבת תומכי תמימים שהתקיימה בעיר נאלצה לנדוד למקומות אחרים.
ברבנות העיר כיהן הרב החב"די אליעזר ארלוזורוב בין השנים תרכ"ט-תרס"א ובה נטמן.
בהמשך כיהן בעיר כרב הקהילה החסידית רבי חיים ישעיה שניאורסון, נכדו של המהרי"ל מקאפוסט עד פטירתו בשנת תרפ"א.
בעיירה הייתה קהילה חב"דית גדולה. בשנת נפתחה תרע"ו בעיר מחלקה של ישיבת תומכי תמימים, בנשיאותו של אדמו"ר הרש"ב כשבראשות הישיבה מכהן החסיד הידוער' יצחק הורביץ ("ר' איצ'ה מתמיד"). כיתה זו הייתה מיועדת בעיקרה עבור בני העיר, ובשנת תרפ"ה נפתחה בה מחלקה נוספת בה למדו גם תלמידים שמחוץ לעיר, כשראש הישיבה הוא הרב יעקב גוראריה. הישיבה פעלה במחתרת בעיר עד תחילת קיץ תרפ"ח.
בחודש תשרי תש"ב העיר נכבשה על ידי הגרמנים והם הקימו בעיר גטו ליהודי העיירה. בגטו הוקם יודנראט וכל היהודים אולצו ללבוש סימני הכר מיוחדים. בכ' חשוון תש"ב (10 בנובמבר 1941), כל 1,223 תושבי הגטו נרצחו.
חלק מיהודי רומני הצליחו לפני המלחמה לברוח מזרחה, ובסוף המלחמה חזרו לעיר.
חסידים ילידי העיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערים באוקראינה | |
---|---|
| |
עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |