לדלג לתוכן

קליפת עמלק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

קליפת עמלק היא קליפה רוחנית המבטאת את כוח הקרירות בעבודת ה' והחוצפה כלפי שמיא. בניגוד לשאר קליפות הנובעות קליפת עמלק היא ידיעה ברורה באלוקות אך מרידה בה בכוונה תחילה "יודע את רבונו ומתכוין למרוד בו". בחסידות מבואר כי עיקר התיקון של קליפה זו הוא על ידי התקשרות לנשיא הדור שמגלה את עצם הנשמה.

עניינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עניינו של עמלק הוא לקרר את ההתפעלות מדבר אלוקי – "אשר קרך בדרך". גם כאשר האדם מתפעל מאלוקות, עמלק פועל שההתפעלות לא תגרום שינוי מהותי[1]. לכן קליפת עמלק[2] נחשבת שורש לכל המידות הרעות.

יודע את רבונו ומתכוין למרוד בו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ייחודה של קליפת עמלק הוא בכך שאיננה טעות או חוסר ידיעה. אדרבה – יודע את רבונו ומכוון למרוד בו. לכן נאמר עליה[3] "כתב זאת זיכרון בספר", ללמד שעבודת מחיית עמלק היא נצחית.

תיקון הקליפה[עריכה | עריכת קוד מקור]

התיקון של קליפת עמלק נעשה בכמה אופנים:

התנשאות דקדושה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשונה משאר המידות הרעות שניתן לבטלן על ידי עבודת התפילה, קליפת עמלק אינה מתבטלת על ידי "שכנוע", משום שטבעה הוא חוצפה ועזות.

לכן התיקון הוא דווקא בדרך מקבילה – התנשאות דקדושה – התנשאות הבאה מצד עצם הטוב והקדושה (עצם הנשמה). עניינה של מלחמה זו הוא 'תקיעת הדעת' והתקשרות באלוקות בתוקף הנובע מעצם הנשמה[4].

קבלת עול[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהפטרת פרשת זכור מסופר על שאול המלך שלא חמל במלחמת עמלק על אגג ועל מיטב הצאן. בחסידות מבואר שטעותו נבעה מכך שעבודת ה' שלו הייתה על פי טעם ודעת – "זבח וחלב". אולם יסוד העבודה בעבודת השם הוא קבלת עול – "שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אלים".

כפי שהיה בפורים, כאשר מסירות הנפש של בני ישראל הייתה למעלה מטעם ודעת, ועל ידי זה ביטלו את שורש קליפת עמלק ונעשה "והרוג בשונאיהם" - שביטלו את עמלק דלמטה[5].

התקשרות לנשיא הדור[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסיבה שמחיית עמלק הוא "זיכרון בספר" הוא מפני שעמלק "יודע את ריבונו ומכוון למרוד בו", ולכן אי אפשר להתגבר עליו בו רק באמצעות השגה או טעם כיון שהוא נמצא בכל מדריגה ויש צורך להלחם בו. והכח להילחם בו הוא מהקב"ה בעצמו, "כי מחה אמחה", גילוי כוח זה הוא על ידי ההתקשרות לנשיא הדור, המגלה את עצם הנשמה ומאפשר לעבוד את ה' בתוקף שלמעלה מטעם ודעת[6].

החילוק מקליפת מדין[עריכה | עריכת קוד מקור]

על אף שיש דמיון בין קליפת מדין לקליפת עמלק, ששתיהן נחשבות שורש למידות הרעות, יש ביניהן הבדל מהותי:

  • קליפת מדין – עניינה חמימות וישות, המביאה לגאווה ולפירוד.
  • קליפת עמלק – עניינה קרירות וחוצפה כלפי שמיא, וגורמת שלא להתפעל משום עניין אלוקי[7].

בעוד שקליפת מדין היא מקור ישיר למידות הרעות, הרי שקליפת עמלק היא סיבה כללית, "מקיף" הפועל בריחוק. לכן נאמר שעמלק פעל על יתרו לבטל את קליפת מדין ולבוא לקבל את התורה[8].

בעקבתא דמשיחא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבתא דמשיחא מתגלה קליפת עמלק באופן קשה יותר. בעבר נלחם בגלוי נגד התורה והמצוות, אך בדור האחרון הוא מתחפש – אינו מתנגד בפועל אלא מקרר ומטיל ספקות - "אשר קרך בדרך".

דבר זה הוא כמו עמלק בזמן הארבעים שנה במדבר - בתחילה נלחם בגלוי ואחרי כן התחפש לכנעני - כך גם כאן - בכל הדורות נלחם בגלוי, ובזמן עקבתא דמשיחא מתחפש.

וכאשר ימחה "עמלק אשר בקרבך" יהא כסא ה' שלם, ותבוא הגאולה האמיתית והשלימה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אדמו"ר הצמח צדק, דרך מצוותיך, מצוות זכירת ומחיית עמלק.
  • לקוטי שיחות ח"ג ע' 913
  • ד"ה זכור את אשר עשה לך עמלך תש"ט עמ' 65, תש"ל.
  • ד״ה זכור את אשר עשה לך עמלק תרס״ה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ד״ה זכור את אשר עשה לך עמלק תרס״ה. וראה ד״ה זה תשי״ח.
  2. וגם קליפת מדין
  3. מגילה ז', א.
  4. ד"ה זכור את אשר עשה לך עמלך תש"ט עמ' 65, תש"ל ובכמה מקומות.
  5. לקוטי שיחות ח"ג ע' 913
  6. לקוטי שיחות חכ"ו ע' 219
  7. ספר המאמרים תרנ"ט, עמוד רכח. ד"ה בא עמלק תש"ט
  8. זבחים קטז, א