פורטל:דבר מלכות/ציטוט נבחר/אוסף ציטוטים
אוסף הציטוטים הנבחרים של פורטל דבר מלכות
לעריכת הציטוטים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
1
"אילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת, בודאי ובודאי שמשיח כבר היה בא"
2
"צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהי' ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור.. עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה", ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא"
3
"והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי", וההכרזה "יחי המלך" דוד מלכא משיחא - בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות אשר ענינים אלו... פועלים כביכול ה"אחישנה" דהזריזות אצל הקב"ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה, תיכף ומיד ממש, "לא עיכבן המקום כהרף עין"
4
"ובפרט שדורנו זה הוא הדור האחרון של הגלות והדור הראשון לגאולה – כפי שכ"ק מו"ח אדמו"ר בעל ההילולא הכריז והודיע כמ"פ, שכבר סיימו הכל ועכשיו צריכים רק לקבל את משיח צדקנו בפועל ממש – במילא מובן, שאם בינתיים היה ענין של הסתלקות, כפי שהיה בכ"ב שבט ארבע שנים לפני זה (שנת ה'תשמ"ח), הרי זה אך ורק בכדי לפעול את העליה היחידה שנותרה – העליה דהגאולה האמיתית והשלימה"
5
6
"ותיכף ומיד ממש, בשבת בראשית הי' תהא שנת נפלאות בה – גילוי נפלאות הקב"ה, עד לעיקר הנפלאות – "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו"
7
"הרי בודאי ובודאי שכבר כלו כל הקיצין, וכבר עשו תשובה, ועכשיו אין הדבר תלוי אלא במשיח צדקנו עצמו!"
8
"וכשם שזה צריך להיות בנוגע ללימוד התורה שלו עצמו, כמו"כ צריך להיות בנוגע לעבודה של "והעמידו תלמידים הרבה", כולל – להקהיל קהילות בשבת ללמוד בהם תורה – שזה צריך להיות באופן של הליכה אמיתית, באופן של חידוש אמיתי"
9
"ויש להוסיף בנוגע לענין הגאולה, שהשלימות ד"ושבעת וברכת" תתכן אך ורק בגאולה העתידה, שהרי איך יתכן לומר "ושבעת", בה בשעה שהיהודי רעב לסעודת הלוויתן ושור הבר ויין המשומר!"
10
".. והוא: על פי הידוע ש"בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל, "אחד הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השם יתברך וישלחו כו'", ועל פי הודעת כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה - הרי מובן, שמתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח", השליחות של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר. ומזה מובן, שהדבר היחיד שנשאר עכשיו בעבדת השליחות הוא: לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש, כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות!"
11
".. זאת אומרת: כל הפרטים בעבודת השליחות של הפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה, צריכים להיות חדורים בנקודה זו - כיצד זה מוליך לקבלת פני משיח צדקנו.
וכמודגש בנושא הכינוס - "כל ימי חייך להביא לימות המשיח": כל עניני העבודה (בכל ימי חייך, ובכל יום עצמו - בכל פרטי ושעות היום) צריכים להיות חדורים ב"להביא לימות המשיח".."
12
"כשם שבנוגע לתורה וישראל מוכיחים ממש"נ בתורה "צו את בנ"י" "דבר אל בנ"י" (שהתורה היא בשביל ישראל, ציווי לישראל) שישראל קדמו, יש להוכיח מזה גם בנוגע לנשמה וגוף, שכיון שציוויי התורה אינם שייכים לנשמה בהיותה בגן עדן, אלא ירידתה למטה להתלבש בגוף, עכצ"ל, שהגוף קודם, ובשבילו נבראת הנשמה (ועאכו"כ כל סדר השתלשלות)"
13
"ו"אז ימלא שחוק פינו" – שלא רק שאז "שחוק פינו" יהיה אפשרי, אלא אז נהיה מוכרחים למלא "שחוק פינו"!"
14
"הענין ד"כל ימי חייך להביא לימות המשיח" מתבטא בכך שתיכף כשניעור עצם הנשמה (שמתגלה עצם מציאותו ורק העצם) מרגיש בנשימת האויר ענינו של משיח – אויר של משיח, ובלשון חז"ל "רוּחו של מלך המשיח""
15
"והדבר היחיד שחסר הוא – שיהודי יפקח את עיניו כדבעי, ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה! יש כבר את ה"שולחן ערוך", יש כבר את הלויתן ושור-הבר ויין המשומר, ויהודים כבר יושבים סביב השולחן – "שולחן אביהם" (מלך מלכי המלכים הקב"ה), יחד עם משיח צדקנו (כפי שכתוב בספרים שבכל דור ודור ישנו "א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח"), ובדורנו נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר; ולאחרי ארבעים שנה מאז הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר יש כבר גם "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע""
16
"אבל, לאחרי "מעשינו ועבודתינו" דכל בנ"י במשך כל הדורות, כולל ובמיוחד לאחרי גילוי תורת החסידות בי"ט כסלו, שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", ומוסיף והולך ע"י רבותינו נשיאינו מדור לדור, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שעל ידו הופצו המעיינות חוצה בכל קצוי תבל – כבר נגמרו ונשלמו כל הענינים גם מצד (וב)העולם, כפי שהודיע והכריז שכבר נשלמו כל עניני העבודה, גם "צחצוח הכפתורים", והכל מוכן לביאת המשיח"
17
"ובפרט בימינו אלה – ימות המשיח – שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק "לפתוח את העיניים", ואז רואים שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות, וכל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", מוכנים בכל הפרטים ופרטי פרטים "לגשת ולהסב אל השולחן" ("צוגיין און זעצן זיך צום טיש"), שולחן ערוך בכל מטעמים ובכל טוב, החל מעניני הגאולה, לויתן ושור הבר ויין המשומר, ועוד ועיקר, "לדעת את ה'", "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים""
18
"ולהוסיף (על דרך הצחות והרמז): "צרפת" היא גם בגימטריא שבע מאות ושבעים (770)...ויתירה מזה: "770" – הוא מספר הבית של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, אשר בו חי ועבד עבודתו בעשר השנים האחרונות בחיים חיותו בעלמא דין, בארצות הברית (חצי כדור התחתון)...שהוא נעשה כמו העצם ("770") עצמו, הבית של נשיא דורנו, מקורה של הפצת המעיינות חוצה בזמן הזה בכל קצוי תבל"
19
"בכל זה ניתוסף עוד יותר בשנים האחרונות – שקבעו המנהג לערוך הדלקת נר חנוכה במעמד של "פרסומי ניסא" בקנה־מידה עולמי ע"י השימוש ב"לווין" ("סאַטעלייט").
ובהקדמה – שכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", מובן, שכן הוא גם בנוגע לכל התגליות המדעיות שנתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, שתכליתם ומטרתם להוסיף בכבודו של הקב"ה, עי"ז שמנצלים אותם לעניני קדושה, תורה ומצוותי'.
ועד"ז בנדו"ד, שמנצלים את ה"לווין" לכבודו של הקב"ה – שעל ידו רואים (בעיני בשר) את פעולת הדלקת נר חנוכה (שנעשית במקום אחד) במקומות שונים ברחבי העולם, באותו רגע ממש, ולא עוד אלא שכל הרוצה (ולא רק מבנ"י, אלא גם מאומות העולם) יכול להפעיל "מכשיר" שעל ידו יראה גם הוא את הדלקת נר חנוכה."
20
"הרי, כל זמן שעדיין לא באה הגאולה בפועל ("קפץ עליו רוגזו של יוסף"), נחשבו אצלו ימי שנות חייו "מעט", ימים חסרים, כיון שחסר בהם העיקר (הגאולה)"
21
"המצוה דפדיון שבויים (בה' טבת) - פועלת (ע"ד "מצוה גוררת מצוה") גם את אמיתיות ושלימות הפדיון שבויים ע"י הקב"ה - הפדיון דכל בנ"י (וכל עניני תורה וכל הענינים כולם) מהגלות אל הגאולה האמיתית והשלימה"
22
"מה יכול כאו"א לעשות בפועל כדי לזרז את הפדיון וההשבה של ספרים וכתבים אלו? התשובה לכך פשוטה: עי"ז שכל אחד ואחת, אנשים נשים וטף, יעשה ענין דוגמתו – ע"י שיביא לביתו ולספרייתו וכיו"ב, ספרי (וכתבי) קודש חדשים בדברי תורה, בהוספה על הספרים שיש לו מקודם ב"בית מלא ספרים" שלו"
23
"ועוד והוא העיקר – שהזריעה שבפעולה אחת זו פועלת ומביאה את הצמיחה דהגאולה, כפס"ד הרמב"ם שע"י "מצוה אחת", מעשה אחד דיבור אחד ומחשבה אחת, "הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה", שאז יהיו לכול אחד ואחד מישראל חיים נצחיים כפשוטם, החל מבנ"י שבדורנו זה, נשמות בגופים, לאורך ימים ושנים טובות, לא רק מאה ארבעים ושבע שנה, כשני חיי יעקב, ולא רק ק"פ שנה כשני חיי יצחק, אלא חיים נצחיים, ועד"ז בנוגע לבנ"י בכל הדורות שלפנ"ז, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר", ובנוגע לבנ"י בכל הדורות שלאח"ז, עד סוף כל הדורות"
