ניגון נאשי קראמקי
נאשי קראמקי הוא ניגון בשפה הרוסית ומסתיים במילים "תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל".
המילים[עריכה | עריכת קוד מקור]
המילים ברוסית הם:
- наши крамки на улице без клямки можно торговать можно тогрговать
- --- ?эй! что у вас
- ---"תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל".! это наша наша торговля
"נאַשי קראַמקי נאַ אוּליצעֶ בּיעֶז קְלְיאַמקִי, מאָז'נאַ טאַרגאַוואַט, מאָז'נאַ טאַרגאַוואַט."
"הֶעי, טְשטאָ אוּ וואַס?"
"תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל".
"עֵטָא נאַשאַ טאַרגאַווליאַ, עטא נאש טאַרגאַווליאַ".
תרגום:
- החנויות שלנו ברחוב לא סגורות עם המנעול - ואפשר למכור סחורה.
- היי מה יש אצלכם?
- תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל.
תוכנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הניגון מתאר בדרך משל ומליצה את חנויות היהודים הפתוחות לרווחה בחודשים אלול-ותשרי והמוכרים קוראים לקונים לבוא ולסחור. על שאלת הקונים מה יש לכם למכור? עונים היהודים: "תקעו בחודש שופר, בחודש השביעי, שובה ישראל" - זה הסחורה שלנו. דהיינו הסחורה של החסידים כשהם חוזרים מהרבי, הם שלושה מאמרי חסידות בדיבור המתחיל - תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל.
הרקע לניגון היא פגישתם של חסידי חב"ד ליובאוויטש בחסידי חב"ד קאפוסט בשובם מנסיעתם לרבי לחגי תשרי, כשחסידי קופוסט שואלים את חסידי ליובאוויטש איזה מאמרים שמעו בעת שבתם אצל הרבי בליובאוויטש מאדמו"ר המהר"ש, כך שהם רומזים על העובדה שאדמו"ר המהר"ש נהג לומר מאמרים קצרים ומתומצתים יותר, בעוד שאדמו"רי קאפוסט נהגו לומר מאמרים עמוקים ארוכים ומפורטים. על כך עונים להם חסידי ליובאוויטש, כי אף שהמאמרים שאמר אדמו"ר המהר"ש הם קצרים יותר ופחות מודגש בהם קו ההשכלה שבחסידות, בכל זאת חסידי ליובאוויטש עוסקים יותר בעבודה ובהפנמת הדברים, כשהדבר מרומז בניגון - לקחת ולהמשיך את הלימוד להנהגת החיים הכללית.
ניגון זה הוא ניגון ק"י בספר הניגונים.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לשמיעת הניגון (החל מדקה 6:00) באתר היכל נגינה
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- לשמיעת הניגון בקולו הק' של הרבי
- לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר