קורניץ

קורניץ (Kuraniec) היא עיירה סמוכה לסמרגון במרחק כמאה קילומטר ממינסק. בתחילה הייתה חלק מפולין, ובחלוקת פולין השנייה נעשתה לחלק מהאימפרייה הסובייטית וחלק מגליל וילנה ומחוז וילייקה. לאחר מלחמת העולם השנייה בהסכם ריגה צורפה חזרה לפולין. ב-1939 נכנסה לברית המועצות כחלק מבלארוס. במלחמת העולם השנייה נכבשה על ידי הגרמנים. כיום היא חלק מרוסיה הלבנה (בלארוס) ובפלך מינסק.^[1]

עד מלחמת העולם השנייה היו רוב תושבי קורניץ יהודים כשרק עשירית מתושביה היו גויים. הקהילה החב"דית שהוקמה בימי אדמו"ר הזקן, הוותה את רוב האוכלוסייה היהודית בעיירה.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

את בית כנסת החב"די הראשון הקים ר' זלמן קורניצער עם שובו מביקורו הראשון אצל אדמו"ר הזקן, אולם כעבור שנים הוא נשרף ונבנה מחדש על ידי הרב משה יהודה לייב לנדא (אביו של הרב יעקב לנדא). כאשר גם בניין זה עלה באש, בשנת תרפ"ה, שוב נבנה על ידי בנו, הרב שמואל הלל לנדא. לפני מלחמת העולם השנייה התגוררו בקורניץ כ-1,800 יהודים, רובם היו חסידי חב"ד.

מלחמת העולם השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום רביעי, כ"ז באלול בשנת תש"ב, יהודי קורניץ התעוררו לרעש משאיות צבאיות שמילא את העיירה. הנאצים ימ"ש הוציאו בכוח את היהודים מהבתים ומהמרתפים; הם חשפו יהודים שהיו מאחורי קירות כפולים ובתוך ארונות. כולם רוכזו ברחוב מיאדל שם נורו למוות. הגופות הוטלו לתוך מדורה גדולה שהודלקה בסמוך. מכל יהודי קורניץ נותרו לאחר המלחמה רק מתי מעט.

ביקורי הרביים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בזכות מייסד הקהילה הרב זלמן קורניצער, ביקרו בעיירה אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק.

רבני קורניץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך שנים רבות כיהנו בקורניץ רבנים חב"דיים, ביניהם הרב מרדכי זיסקינד (כונה "זישקא") מחשובי חסידי חב"ד. את מקומו מילא חתנו הרב משה יהודה לייב לנדא. כאשר נפטר, מילא את מקומו בנו הרב יעקב לנדא. בהמשך עזב הרב לנדא את משרתו במקומו מונה הגאון רבי שלמה אליהו אושפאל.