לדלג לתוכן

הרנינו לאלוקים עוזנו (ריבקין)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ניגונים שחוברו על פרק התהילים של הרבי
ס"ט · ע' · ע"א (1) · ע"א (2) · ע"א (3) · ע"א (4) · ע"ב · ע"ג (1) · ע"ג (2) · ע"ד · ע"ה · ע"ו · ע"ז · ע"ח (1) · ע"ח (2) · ע"ט · פ' · פ"א · פ"ב · פ"ג · פ"ד · פ"ה · פ"ו · פ"ז · פ"ח · פ"ט · צ' · צ"א · צ"ב · צ"ג · צ"ד · צ"ה · צ"ו · צ"ז · צ"ח · צ"ט · ק' · ק"א · ק"ב · ק"ג (א) · קג (ב) · ק"ד · ק"ד · ק"ה · ק"ו · ק"ז · ק"ח · ק"ט · ק"י · קי"א · קי"ב · קי"ג · קי"ד · קט"ו · קט"ז (1) · קט"ז (2) · קי"ז · קי"ח · קי"ט · ק"כ · קכ"א · קכ"ב · קכ"ג · קכ"ד

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

ידיעה בשבועון כפר חב"ד על ניגון הרנינו לאלוקים שהלחין ר' אליהו רבקין

הניגון הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים הינו ניגון חסידי שהולחן על ידי ר' אליהו ליב ריבקין לכבוד חגיגות יובל ה-80 להולדתו של הרבי, בי"א ניסן תשמ"ב.

ניגון זה לא התקבל לבסוף, והניגון שהתקבל וניגנו לפני הרבי הולחן על ידי ר' פייטל לוין (ניגון הרנינו לאלוקים עוזנו).

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

החל משנת תש"ל, התאימו חסידים פסוקים מהפרק האישי החדש שהחל הרבי לומר בי"א ניסן, לניגון חב"די קיים, אותו שרו לאורך השנה לפני הרבי בהתוועדויות, ובכניסתו של הרבי לתפילות וכדומה.

לקראת חגיגות יובל ה-80 ליום הולדתו של הרבי, התפרסמה יוזמה שאף קיבלה ביטוי בשבועון כפר חב"ד לחבר ניגון עם לחן חדש לכבוד י"א ניסן תשמ"ב. בין החסידים שנענו ליוזמה היה הבעל מנגן החסידי ר' אליהו לייב ריבקין, שהניגון שחיבר אף פורסם עם התווים שלו על גבי שבועון כפר חב"ד, אך לבסוף הניגון שהתקבל היה ניגון אחר.

מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב:

שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל:

וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ:

תהלים פ"א, ב; ג; יז

.

משמעות תיבות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

מזמור זה בתהלים נהגו לומר בבית המקדש בראש השנה לזכר הניסים שנעשו ביום זה בו התחילה גאולת מצרים על ידי שמצרים הפסיקו לשעבד את בני ישראל בפרך ונחו מיגיעם מהעבודה הקשה, ו"לפי ששבטי יעקב היו עבדים ויעקב הוא שירד עם בניו למצרים. ואז הוחל מנין שני העבודה שהיו במצרים כמנין רד"ו, לפיכך אמר לאלהי יעקב"[1].

וכאשר בני ישראל הלכו בדרכי ה' זכו לאכילת המן שהוא מתוק ונכבד יותר מחלב חטה וה' השביעם מים מצור מתוק מדבש[2], ועוד פירוש בזה שמדובר על העתיד: שכאשר בני ישראל ילכו בדרכי התורה והמצות ה' מבטיח להאכיל את ישראל בחלב חטה ולהשביעם דבש גם מצור - שגם הצור היבש יזוב דבש ונופת מרוב הברכה[3].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]



מסורת הניגונים - הרב דוד הורביץ
ניגוני רבותינו נשיאינו: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד | זמנים שונים: כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג-לד · לה · לו-לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה-מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז | ניגוני י"א ניסן: נח · נט · ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד | ניגונים לימים נוראים: עה · עו · עז · עח · עט · פ · פא · פב · פג · פד · פה · פו · פז · פח · פט · צ · צא | נוסח התפילה: צב · צג · צד · צה · צו · צז · צח · צט · ק | ניגוני התוועדות: קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג (א) / קיג (ב) · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט-קכ · קכא · קכב · קכג-קכו · קכז · קכח-קמ · קמא · קמב | ניגוני געגועים: קמג · קמד · קמה · קמו · קמז · קמח · קמט · קנ · קנא · קנב · קנג · קנד | ניגונים לשבת ויום טוב: קנה · קנו-קנט · קס · קסא-קסו | ניגוני שמחה וריקוד: קסז-קע · קעא ·קעב · קעג · קעד · קעה · קעו-קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג-קפד · קפה · קפו-קצא · קצב · קצג · קצד-קצז | ניגוני מארש: קצח · קצט · ר-רא · רב · רג-רה · רו · רז · רח-רטו
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. על פי פירוש הרד"ק על פסוק ב'.
  2. על פי פירוש האבן עזרא על פסוק י"ז.
  3. על פי פירוש המלבי"ם.