דוד צ'ייס

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מר צ'ייס עם הרבי
הרבי מחייך למר דוד צ'ייס כשסיים את נאומו בהנחת אבן הפינה.

מר דוד צ'ייס (תר"צכ"ה אייר תשע"ו) שימש כיו"ר קרן ידידי מחנה ישראל.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעריה סוסנוביץ בפולין בשנת תר"צ לאביו ר' אריה, ונקרא על שם סבו ר' דוד משה פיטרקובסקי, גביר חסידי ידוע בפולין שעסק רבות בפדיון שבויים.

בצעירותו למד בתלמוד תורה המקומי, ועם הכיבוש הנאצי בשנת תרצ"ט נשלח עם משפחתו למחנה ההשמדה באושוויץ, שם נספו אביו ואמו ואילו הוא ואחיותיו שרדו את זוועות המלחמה.

אחותו הגדולה נישאה בסיום המלחמה לחייל אמריקאי, ובעקבותיהם היגר אף הוא לארצות הברית, וכעבור מספר שנים ייסד חברת בניה בקונטיקט ועסקיו הלכו והתפתחו.

כאשר נכנס לשותפות עסקים בניו ג'רזי, פגש בשליח הרבי במקום הרב משה הרסון ובעקבותיו החלה ההיכרות שלו עם חסידות חב"ד. בעקבות הקשר עם הרב הרסון, החל לתמוך במוסדותיו ובפעולותיו להפצת היהדות, ואף התמנה כחבר בועד המנהלים של המכללה ללימודי יהדות בראשותו.

בהמשך, גדלה תמיכתו בפעולות החב"דיות מסביב לעולם, והוא היה שותף בשנת תשמ"ו בייסוד הקרן לפיתוח 'מחנה ישראל' ועמד בראשה עד לפטירתו.

קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשכ"ח נסע לרבי לראשונה בחייו, ועל מפגש זה התבטא: "הייתה זו אהבה ממבט ראשון. מהרגע שבו פגשתי את האדם הגדול הזה, את המחנך הדגול הזה, את הצדיק המופלא והענוותן הזה – חיי השתנו לנצח. הפכתי להיות מסור אליו לחלוטין.".

מר דוד צ'ייס פעם אחת סיפר, כי בתחילת התקרבותו אל הרבי (תשמ"א) קיבל יום אחד מכתב ממנו, ובו הרבי כותב: "לא נהוג שאדם יבקש לעצמו מתנת יום-הולדת, אבל אני רוצה לנהוג בצורה יוצאת מן-הכלל, ולקראת יום-הולדתי המתקרב, לבקש ממך בקשה – שתניח תפילין בכל יום". הרבי הוסיף כי הוא מקווה שמר צ'ייס יסכים לקבל גם ממנו מתנה – זוג תפילין.

מר צ'ייס מיהר להשיב, כי הוא מסכים בשמחה להעניק לרבי את המתנה המבוקשת, ובאשר לתפילין – הוא מבקש לא זוג אחד, אלא שלושה: אחד שיהיה בבית, אחד שיהיה עמו במסעותיו, ואחד ביאכטה, שבה הוא נוהג לשהות מדי פעם. הוא ציין כי הוא מאוד שמח לקבל מתנה מהרבי, אבל מכיוון שתפילין עולות כסף, והכסף הזה יחסר בפעולות אחרות של הרבי, לכן הוא מצרף את הסכום שלהערכתו עולים שלושה זוגות התפילין...[1][2]

ביום י"ז באלול תשמ"ח התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפילת מנחה ניגש מר דוד צ'ייס, וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770.

להפתעתו ולהפתעת הכל נענה הרבי בחיוב להזמנה, אלא שהתנה עמו תנאי, וכפי שכינה זאת הרבי 'דיל' עם מר צ'ייס. העסקה הייתה שמר צ'ייס ינאם בטקס הנחת אבן הפינה בשפת האידיש - שהיא שפת אמו. הרבי לחץ את ידו של מר צ'ייס במשך כל השיחה עמו, ואמר שאם מר צ'ייס יכין נאום באידיש הרבי יואיל להגיע לטקס הנחת אבן הפינה. מר צ'ייס הסכים ל'עיסקה' ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-5.00".

במעמד, מר צ'ייס פתח את דבריו באנגלית על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי, ואז הוסיף (באנגלית): רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי, אך זאת אומר: רבי איך האב דיר ליב זייער זייער (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד), באחלו לרבי בריאות והצלחה סיים מר צ'ייס את נאומו, וזכה לחיוך רחב מאוד מהרבי.

גם לאחר מכן זכה מר צ'ייס לקירובים גדולים.

נפטר בכ"ה אייר תשע"ו בגיל 87.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מנחם זיגלבוים, גנרל ארבעה כוכבים, גיליון 1445 עמוד 52 קישור לשבועון בית משיח

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

משובים קודמים
משוב על הערך