גרשון דב שיף
הרב גרשון דובער (בערקע) שיף (ת"ש - תשע"ו), היה חסיד חב"ד, מקים ומנהל ישיבת חב"ד הבוכרים אור שמחה בכפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נעוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שיף נולד בת"ש בעיירה וורוניז' שברוסיה, להוריו ר' יוסף חיים ואמו מלכה. כשפרצה מלחמת העולם השנייה גייסו הרוסים את אביו בעוד אימו נותרה לבדה לשמור עליו ועל שני אחיו, בשלב כלשהו ברחה המשפחה לסמרקנד, שם קיבל בערקע חינוך חסידי יהודי.
בתשי"ג החל לעבוד במפעל ליצור שלטים שהיה מנוהל על ידי החסיד ר' אליהו מישולובין ועבד בו גם החסיד ר' משה ניסלביץ, העבודה לצידו של ר' משה היא זו שעיצבה את זהותו ואישיותו החסידית, והלה שימש לו דגומא חיה לחסיד ירא שמים, ועובד אמיתי.
בעת שהקים הרב משה ניסלביץ את ארגון חמ"ה בסמרקנד, נהיה ר' בערקע לפעיל בולט בארגון והיה ממונה בעיקר על איסוף הכספים וחלוקתם למלמדים והפעילים האחרים.
עוד מאחורי מסך הברזל נישא עם רעייתו מרת בתיה.
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתשל"ב עלה ר' בערקע עם משפחתו לארץ ישראל, שם הצטרף לכמה חודשים כמהנדס במפעל תע"ש.
לקראת פסח הזמין אותו הרבי לבוא לחצרות קודשנו, ובהתוועדות של חג הפסח אמר הרבי שישנם יהודים שיצאו עכשיו ממש מברית המועצות, והרבי ביקש שהילדים יעלו ויחזרו על ארבע הקושיות - מה נשתנה, ואכן ילדיו של בערקע עלו ושאלו את הקושיות.
הקמת מוסדות הבוכרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
באותו ביקור במהלך היחידות הראשונה שלו התווה לו הרבי את תפקיד חייו - לעסוק בופרצת, עם יהודי ברית המועצות העולים החדשים, ולדאוג שילדיהם יכנסו למוסדות חינוך המלמדים על טהרת הקודש ברוח ישראל סבא.
ר' בערקע אכן קנה רכב והחל להסתובב ברחבי הארץ בין הקהילות השונות אך לא ראה פירות, ובביקורו הבא אצל הרבי בתשל"ד ביקש מהרבי הנחיות כיצד עליו לפעול, הרבי הורה לו לפתוח מוסד בכפר חב"ד ובקשר לבעיות הכספיות לא יהיה בעיה.
ר' בערקע חזר לארץ מעודד ונחוש, ויחד עם הרב שמחה גורודצקי החל לעסוק בלהט לקיום ההוראה, מיד כינס את כל תושבי כפר חב"ד וגייס אותם למען הקמת הישיבה המיוחדת, ולאחר כמה שנים כבר עמד על תילו קמפוס שלם של מוסדות ישיבת אור שמחה (לאחר פטירתו של הרב גורודצקי קרא להם הרב שיף על שמו בשם 'אור שמחה').
הקמת בית הכנסת בית אריה בלוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – בית הכנסת בית אריה |
בשנים הראשונות לייסוד שיכון חב"ד בלוד התפללו התושבים בצריף קטן, ולאחר קרוב לעשר שנים נמנה על ראשי קבוצת העסקנים שהקימו את בית הכנסת המפואר והגדול, שהיה בשעת בנייתו גדול ורחב לאין שיעור מגדולה של הקהילה, תודות למרצו ודחיפתו של ר' בורק'ה.
ר' בורק'ה שיף דחף בכל כוחו שיהיה זה בית כנסת גדול ורחב ידיים, כאשר השטח היחיד שיכול להתאים לבית הכנסת בגודל זה הוא הגן משחקים השכונתי, ולצורך הקמת בית הכנסת היה צריך להפעיל שתדלנות רחבה כדי לשנות את ייעודו של השטח בתכנית העירונית, ובסופו של דבר הצליחו לרתום את ראש העיר דאז מר אפרת שישנה את התב"ע ולהקים בשטח זה את בית הכנסת.
כדי לחסוך ככל האפשר בהוצאות ולנצל את הכסף שנאסף כדי להגדיל ולפאר את בית הכנסת כמה שיותר, הקדיש שעות רבות מעצמו והיה נוסע בלילות לחברון לעיתים לבדו ולעיתים עם ר' יוסף פרסיה לשנע את חומרי הבניה, והיה סוחב בעצמו את החומרים הכבדים וכך הצליח ביוזמה ובמעש להקים את בית הכנסת המפואר המשמש את הקהילה עד היום.
בשבת שובה ו' תשרי תשע"ו הלך לעולמו בגיל 76, ונטמן במוצאי שבת בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו ר' ירחמיאל - לוד.
- בתו גב' חנה מישולובין - לוס אנג'לס.
- בנו ר' יוסקה - כפר חב"ד.
- בנו ר' יצחק - כפר חב"ד.
- בנו ר' מיכאל - כפר חב"ד.
- בנו ר' שניאור - כפר חב"ד.
- בתו גב' מלכי, רעיית ר' מנחם מענדל חביב - כפר חב"ד.
- בנו ר' מנדי - נתניה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב דובער שיף זכרונות אודות אביו הרב יוסף שיף ובני משפחה נוספים, שבועון בית משיח
- הרב דובער שיף - כך הוקמה ישיבת הבוכרים - אור שמחה, שבועון בית משיח
- מאחורי מסך הברזל • היציאה מרוסיה הסובייטית בראיון לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה jem ('יש להם מספיק אנשי עסקים' (באנגלית)
- ישיבת הבוכרים ראיון של הרב שיף ל-JEM. מופיע בגליון "הסיפור שלי", ערב שבת פרשת נשא, י' סיון תשפ"א, גליון מס' 310
- הרבי משך את ההתפטרות, בתוך שבועון בית משיח