חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ'
המשפיע הרב חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ הידוע בשם "ר' אלטר שימחוביץ" (תרנ"א - ז' ניסן תרצ"ט) כיהן כמשפיע בישיבות תומכי תמימים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו הרב יצחק ולאימו מרת חיה מרים בעיירה פוצ'עפ בשנת תרנ"א.
בצעירותו למד בישיבת ישיבת חב"ד פוצ'עפ אצל הרב יהושע נתן גנעסין ("צבי נטע"). בחשון תרס"ה נתקבל לישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. בערך בשנת תרס"ח נשלח לתומכי תמימים הורודישץ, שם למד אצל הרב שלמה זלמן הבלין שלימים היה חותנו.
בשנת תער"ב נשלח יחד עם עוד ששה תלמידים והמשפיע הרב שלמה זלמן הבלין לחברון, שם ייסדו את ישיבת תורת אמת חברון, אך בסיום אותה שנה חזר לליובאוויטש, שם שהה עד שנת תרע"ז.
בשנים אלו שימש כחוזר אצל אדמו"ר הרש"ב.
משפיע[עריכה | עריכת קוד מקור]
בד' ניסן תרע"ו התחתן עם זוגתו מרת רבקה, בת הרב שלמה זלמן הבלין. בשנת תרע"ז עבר לשצעדרין, שם מונה למנהל מחלקת ישיבת תומכי תמימים בשצעדרין.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב בב' ניסן תר"פ, נסע ר' אלטר לרוסטוב. הוא החל לשמש כמוכר קוואס (מין משקה תוסס). סגן מנהל תומכי תמימים רוסטוב, הרב יצחק גולדין, הציע לו לשמש כמשפיע בישיבה. ר' אלטר סרב, אך כששמע שאדמו"ר הריי"צ עומד מאחורי ההצעה, שפך את קערת הקוואס על הארץ ורץ לישיבה, להתחיל בתפקידו.
בקיץ תרפ"א נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים ורשה, הוא הגיע לשם בפסח תרפ"א, ורבים באו לישיבה לשמוע את שיעוריו בתורת החסידות.
בזמן זה הוא קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ להפיץ את תורת החסידות בבתי הכנסיות באמצעות וורטים מהמאמרים והשיחות.
בגלל תנאי המגורים הצפופים בורשה, חלה ר' אלטר בשחפת. בהוראת אדמו"ר הריי"צ עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים. בחודש תמוז תרפ"ז נרפא ממחלתו, ובכ"ד תמוז נפטרה רעייתו.
בחודש תשרי תרפ"ט נסע לריגא לאדמו"ר הריי"צ להסתופף בצילו בחודש החגים, ובחשוון חזר לעבוד בתומכי תמימים ורשה.
בי"ד כסלו תרפ"ט השתתף בחתונת הרבי עם הרבנית חיה מושקא, ושם נצטווה על ידי אדמו"ר הריי"צ לחלק בשמו משקה לכל תלמידי הישיבה.
בתמוז תרפ"ט, בעקבות בקשות מצד משפחתו, הוחלט שיחזור לשמש כמשפיע בתורת אמת ירושלים.
בעשור השנים בהם כיהן כמשפיע כיהן גם כחבר הנהלה, ונלחם בצורה עיקשת על-מנת שהנהלת הישיבה תקיים בדיוק את הוראות אדמו"ר הריי"צ.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נפטר בדמי ימיו, בז' ניסן תרצ"ט, בהותירו אחריו צוואה רוחנית מפורטת, ובה גם הוראות מדוייקות לגבי ההלוייה ומי ראוי לישא את מיטתו, ומי לא. שלוש ילדות הותיר אחריו, וחלקן גדלו אצל כמה מגדולי החסידים בדור ההוא. אדמו"ר הריי"צ דאג מאד לשלומם והתעניין בהם מאד[1].
תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
תלמידים רבים היו לו, ביניהם:
- הרב משה אשכנזי
- הרב אפרים וולף
- הרב דוד חנזין
- הרב דוד גולדברג
- הרב אברהם הערש כהן
- הרב מנחם מענדל ברוק
כתביו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ציוני מקבילות וביאורים על ספר התניא, רשימות, הערות וציונים שנרשמו על-ידו על גליון ספר התניא. בעריכת הרב יצחק וילהלם, היכל הבעש"ט, ניסן תשס"ט. נדפס מחדש בתשורה לנישואי בנו, אדר ראשון תשע"ד, תחת הוצאת קה"ת.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שמעון גליצנשטיין, איש המעלה ואציל הרוח, בתוך בטאון חב"ד חוברת ח' ע' יח
- חיים של חסיד בתוך גליון א חסידישע דערהער
- שלושה מכתבים שכתב בתוך תשורה לאופר דייטש סיוון תשע"ב
- צאצאי הרב אלתר שימחוביץ' ז"ל חנכו כיתת לימוד לזכרו
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גן עדן העליון, רשימות שכתב, צוואתו וכתבים נוספים בפרסום ראשון - בתוך מגזין 'תחיינו' גליון 10, אלול תשע"ט עמוד 86
הערות שוליים
- ↑ ראה: "אד"ש דואג לטויבע שימחוביץ'" (מכתב הרב אברהם פריז לבני משפחתו, אחד היה אברהם עמ' 148) [il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/29598/lot/164711/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%9E%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95-%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99-%D7%A5-%D7%9C%D7%90-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9D?lang=he צילום אגרת באתר בית המכירות קדם].