קו וחוט
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: כתוב בצורה תלמודית ולא ברור. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| סדר השתלשלות |
|---|
| לפני הצמצום |
| עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
| הצמצום והקו |
| צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
| בי"ע דכללות |
| אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| אבי"ע דפרטות |
| עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
| סוגי השתלשלות |
| יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
ענין קו וחוט הוא ראשית ההשתלשלות ע"י הארה אלוקית שבקעה את הצמצום.
הקו הוא המשכה של האור אין סוף מעצמותו יתברך, מפנימיות עתיק לזעיר אנפין ונוקבא, על ידי הצמצום בכוח הספירות (חב"ד חג"ת ונה"י) במעבר דרך העולמות: אצילות, בריאה, יצירה ועשייה (שהוא עולמנו) שם ממשיך הארה ביסודות: אש, רוח, מים ועפר (שהוא הנמוך ביותר) וכאן אור הקו הופך להיות אור חוזר, מה שמאפשר לאדמה יכולת להצמיח יש מאין. כמו כן על ידי המצוות, שמקשרות בין חומר לרוח, ממשיך האדם הארה רוחנית חזרה לעשות נחת רוח ליוצר בראשית.
מקורו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר אוצרות חיים בתחילתו מתאר בקצרה את סדר ההשתלשלות בתחילת הבריאה לאחרי שמבאר עניין הצמצום ממשיך:
והנה כאשר צמצם עצמו אז דרך צד אחר מן החלל העגול הזה המשיך אור דרך קו אחר ישר דק כעין צנור אחד אור הנמשך מהאין סוף אל תוך החלל הזה וממלא אותו. אבל נשאר מקום פנוי בין האור שבתוך חלל זה ובין אור האין סוף המקיף את זה החלל כנזכר שנתצמצם אל צדדיו. וסיום הקו הזה למטה אינו נוגע גם כן באור האין סוף עצמו שאם לא כן יחזור הדבר לכמות שהיה ויחזור ויתחבר האור הזה שבתוך החלל עם אור האין סוף יחד כבראשונה.
— אוצרות חיים בתחילתו.
ענין הקו וחוט[עריכה | עריכת קוד מקור]
ענין הקו וחוט, הנמשך לאחר הצמצום הוא הארה מן הבחינת האחרונה שבאור אין סוף, שהוא בחינת מלכות שבמלכות דאור אין סוף. ומן הארה זו נמשכת ההתשלשלות של כל ההעולמות על ידי צמצומים רבים.
משל להמשכת הקו וחוט הוא צורת האות וי"ו שהולך ונמשך בקוצר. שמיו"ד של טהירו עילאה נמשך קו וחוט בבחינת וי"ו.
וענין המשכת הקו וחוט הוא המשכת ממלא כל עלמין, בניגוד לעיגול הראשון, שהוא למעלה מבחינת השתלשלות, שהוא מקיף כללי לכל ההשתלשלות מבלי שימצא שם בחינת מעלה ומטה כלל.
המשכת הקו אינה מבטלת את ענין הצמצום, אלא רק מתקנת איזה פרטים שנעשו על ידה, ונותנת היכולת והאפשרות לבטל ענין הצמצום על ידי עבודה דתורה ומצוות, עניין זה מובן גם מהמשל: "שעל ידי הצמצום נעשה חלל מקום פנוי עגול, והמשיך בו קו אחד דק", דפשוט גם במשל שאין קו יכול למלאות מקום עגול[1].
שרשו בצמצום בבחינת מרובע[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות מבואר כי ישנם שני מיני צמצומים. הצמצום הידוע שממנו תחילת הויית העולמות והמוזכר בעץ חיים, והנקרא שם "צמצום הראשון", והצמצום בבחינת מרובע שהוא שורש נעלם לעולמות, והנקרא בקצרה בעץ חיים בכינוי מקום פנוי. לרוב העלמו הגבוה של צמצום זה לא רצה רבי חיים ויטאל לעסוק בזאת, מחשש שמא יגשמו את הענין, אך בחסידות, בפרט בתורת המגיד ממעזריטש ובתורת חסידות חב"ד, עסקו בעולם זה בהרחבה.
הרבי מבאר, כי בעוד שהצמצום שבעץ חיים היה בבחינת עיגול ובבחינת נקודה, הרומז על העלם גמור הסתום כנקודה שאין בה צורה, אנו מוצאים כי קיים שלב נוסף של קו שמורה על תחילת של מדידה באורך ורוחב ועל גילוי, ולמרות זאת הקו אינו גילוי גמור אלא רק שורש של גילוי, כלומר הקו הוא תחילת המציאות של גילוי, הקו הוא הכוח של התפשטות מלמעלה למטה, אבל עדיין אין בו התפשטות בפועל מלמעלה למטה.
שורש הקו הזה הוא מאור אין סוף שלפני הצמצום, שבו היה ענין של צמצום בבחינת מרובע, כלומר שעוד לפני שהיה צמצום גמור שבו נעלם אור אין סוף, שיער כביכול האין סוף בעצמותו, את התענוג האלוקי שעתיד להתגלות בעולמות, וכפי התענוג הזה הכין כביכול הקב"ה את הצמצום כפי שעתיד להיות באופן שיתגלה לאחר מכן האור אין סוף על ידי עבודת הצדיקים כתוצאה מהארת כל הפרצופים שבעולם האצילות.
כח זה הוא מגביל ומגלה כאחד: מצד אחד יש בו גילוי של כל עבודת הצדיקים שלאחר הצמצום, שכן צמצום זה הוא כביכול בעצמותו, במקום שעדיין אין שם הסתר. ומכל מקום הוא שורש הסתר וצמצום, אשר צמצום זה בא לידי גילוי על ידי הרשימו, שהוא כעין המשכה מהאור אין סוף שלפני הצמצום, הוא המגביל את האורך והרוחב של העולמות כלומר שהאור שבעולמות יהיה מותאם בשיעור באופן שיוכל להתגלות האור אין סוף בעולמות ולא יהיו האורות מרובים מהכלים. לעומת זאת הקו שברשימו הוא הכח של הגילוי המאחד את הכל כמו שהיה האור אין סוף לפני הצמצום[2]. החילוק בין צמצום זה לצמצום השני שבע"ח, הוא שבצמצום זה הגילוי בפועל וההסתר בכוח בלבד, לעומת הצמצום השני שעיקר מציאותו בפועל הוא ההסתר[3].
בעוד שלאחר הקו העשרת הספירות הם מציאויות של אורות נפרדות זו מזו (גם אם בעולם העקודים הם בבחינת אור בכלי אחד), הרי שלפני הקו - בצמצום זה שבבחינת מרובע - העשר ספירות הם בבחינת גנוזות ומיוחדות בתכלית היחוד[4].
התפשטות הקו וחוט[עריכה | עריכת קוד מקור]
החלל הוא בבחינת הסתר האור, והקו וחוט הוא בבחינת גילוי. אלא שהארה של הקו וחוט הוא הארה מצומצמת ולכן נקרא בשם קו וחוט בלבד. ולכן בריבוי ההשתלשלות נעשה למטה בחינת העלם והסתר. והארת הקו מתפשט עד מלכות דאצילות ושם היא מסתיימת, אלא שאחר כך נמשך ובוקע דרך הפרסא.
אופן המשכתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמה מקומות בדא"ח מבארים שהמשכת הקו הוא באופן של בלי גבול וזה מתאים לשיטה שאורות פשוטים והמשכתו מהבל"ג שלפני הצמצום. וכמה מקומות מבארים שהמשכת הקו הוא באופן של גבול שזה מתאים לשיטה שהאורות מצויירים והמשכתו מעשר ספירות הגנוזות שבטהירו עילאה שזהו כח הגבול שבאור אין סוף.
לעתיד לבא[עריכה | עריכת קוד מקור]
לעתיד לבא יתגלה בתוך בחינת הקו וחוט מבחינת העיגול הראשון שמקיף את כל החלל בהשוואה אחת.
הערות שוליים
- ↑ הרבי, אגרת הקודש חלק ג מכתב תקג.
- ↑ תורה אור שער היחוד קכא, א
- ↑ תשמ"ה חלק ב'
- ↑ ראה המשך תער"ב חלק ראשון - ליל ב' דר"ה תער"ג