האו"ם החסידי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אום חסידי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

האו"ם החסידי, נוסד ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א בשמחת תורה תשל"א כתשובת נגד לישיבת האו"ם העוינת לעם ישראל.

הרקע להקמתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך חג הסוכות תשל"א התקיימה ועידה של נציגי המדינות החבירות באו"ם שהתפרסה על פני שבוע שלם, בדיוק במהלך ימי חג הסוכות (בין החג הראשון לבין שבת בראשית) שבו נידונה בין היתר עמדת האו"ם בנוגע לשטחי יהודה שומרון ועזה שנכבשו על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים.

כתגובה להחלטות הועידה, כבר בהתוועדות ביום ב' של חג הסוכות הורה כ"ק אדמו"ר (תוכן) שכתגובה להחלטות הועידה יש לערוך כינוסים שמצד הקדושה, על מנת להשפיע על החלטות הועידה[1], ומכיון שכל יהודי הוא בעל הבית במקומו, בכינוס צא"ח שיערך בחול המועד, הדוברים ידברו בתור בעה"ב על המדינה ממנה הגיעו, ובסוף הכינוס יתקבלו החלטות על ידי בעלי הבית של המדינות[2].

וכך אכן היה ההחלטות שהתקבלו היו בנוגע ליהודים ברוסיה, בנוגע לביאת המשיח ועוד החלטות[3].

בליל שמחת תורה לפני הקפות נשא כ"ק אדמו"ר שיחת קודש ותוכנה אשר אין סיבה לחשוש מהחלטות הועידה מכיון ש"יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו" וממילא גם ה"רגשו" ו"יהגו" הרי הוא "ריק" (לשון הפסוק) ולא יפעל מאומה.

בהמשך לשיחה קרא הרבי לבעלי-הבית על ארבעת המעצמות הגדולות ("מיינע ביג פאר") - אנגליה (הרב בן ציון שם טוב), ארצות הברית (הרב שמואל לויטין), צרפת (הרב יוסף גולדברג) ורוסיה (הרב יהודה בוטרשווילי (קולשאר)) - וכמו"כ הבעה"ב על ארץ ישראל (הרב חיים שלום סגל), לקבל משקה ע"מ לחלקו בקהל, באומרו שיהיה "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" בקרוב ממש[4].

לאחר מינוי בעלי-בתים על ארבעת המעצמות אמר הרבי שהסדר בעולם הוא, שאחרי הגעת המעצמות הגדולות, באות גם שאר המדינות הקטנות יותר. והורה שכל הבעלי-בתים על כל המדינות, יאמרו לחיים.

לאחרי שאמרו לחיים אמר, שהסדר הוא שאחרי ביאת כל המדינות, ה"טשערמאן" (היו"ר) מעלה להצבעה הצעה, וכולם מצביעים עליה, וכאשר ישנה הסכמה פה אחד, אזי כן יקום. וממילא יחליטו עכשיו שעם ישראל הוא אמת, שהתורה היא אמת, וש"ה' אלוקים אמת" ו"אמת הוי' לעולם", וממילא שכל העולם צריך לנהוג ע"פ תורת אמת[5].

לאחרי ההצבעה אמר הרבי (תוכן): מכיון שהסדר בעולם הוא שאחרי ההצבעה הולכים למופע, ממילא עכשיו יערכו מופע וא' מהבעלי-בתים יעשה 'קולע', ואכן בעל הבית על אנגליה (הרב בן ציון שם טוב), מיד עשה 'קולע'.

לאחרי ההקפות בשמיני עצרת, בסעודה בבית כ"ק אדמו"ר הריי"צ התבטא הרבי (תוכן) אשר הענין אינו בדיחה, מכיון אשר אם הענין היה רק בדיחה לא היה עושה זאת במעמד ספרי התורה[6].

למחרת - ביום שמיני עצרת לפני מנחה, ניגשו אל הרבי הבעלי-בתים על ארבעת המעצמות (אנגליה, ארצות הברית, צרפת ורוסיה) ובעל-הבית על ארץ ישראל, והודיעו אשר מתוקף תפקידם כבעלי-בתים על המדינות, הרי הם ממנים את הרבי לבעל-הבית על כל העולם כולו.

ביקור שז"ר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעת ביקורו של שז"ר בתשל"ג, אמר לו הרבי: כאן זה האו"ם האמיתי - לא בחדר הזכוכית במנהטן אלא כאן. ואז הרבי אמר בהפנותו את אצבעו אל הרב שלום איידלמן, מהשלוחים במרוקו, שנכח במקום, הוא הנציג שלנו במרוקו[7]...

חברי האו"ם החסידי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יהודה בוטרשווילי | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | אברהם יצחק גליק | יצחק הנדל | רפאל וילשאנסקי | יוסף וינברג | חיים אריה זילברשטיין | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | צבי הירש חיטריק | שמואל חפר | רפאל טוויל | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. תורת מנחם - התוועדויות, כרך ס"ב, ע' 108 ואילך.
  2. תורת מנחם - התוועדויות, כרך ס"ב, ע' 115 ואילך.
  3. תשורה וולפא - נפרסטק, ע' 51
  4. תורת מנחם - התוועדויות, כרך ס"ב ע' 133 ואילך.
  5. תורת מנחם - התוועדויות, כרך ס"ב ע' 135 ואילך.
  6. תורת מנחם - התוועדויות, כרך ס"ב ע' 119.
  7. בנוסף לרב יהודה לייב רסקין שהוכרז בשמחת תורה תשל"א
  8. הרש"ג
  9. הוא עצמו לא נכח שם ובנו יוסף יצחק אבלסקי ניגש במקומו.