אגרת הקודש - סימן ל"א
(הופנה מהדף אגרת הקודש - ל"א)
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
אגרת הקודש ל"א "נודע בשערים בעלה" - שנאת חינם גורם גלות השכינה, ובאהבת ישראל תלויה הגאולה.
מבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפרק זה יתבאר מעלת דיבוק חברים והאהבה בין יהודים. רבנו ממשיל זאת ללב ואברים: השכינה (כנסת ישראל) נמשלה ללב ובני ישראל לאברי הגוף. קלקול בזרימת הדם (חיבור האיברים) במקום אחד מפיל בחולי את האדם כולו.
גוף האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]
| אגרת ל"ב |
|---|
| לא נודע בשערים מה שכתוב בתיקונים דשכינתא איהי מרעא בגלותא כבי'. פירוש על דרך משל, כמו חולי הגוף המבדיל בין קדש וכו' שסיבת החולי והבריאות היא התפשטות והילוך החיות מהלב אל כל האברים המלובשת בדם הנפש היוצא מהלב אל כל האברים וסובב סובב הולך הרוח חיים והדם תוך תוך כל האברים והגידים המובלעים בהם וחוזר אל הלב ואם סיבוב והילוך הרוח חיים הלז הוא כהלכתו תמידי כסדרו המסודר לו מחיי החיים ברוך הוא, אזי האדם בריא בתכלית כי כל האברים מקושרים יחד ומקבלים חיותם הראוי להם מהלב על ידי סיבוב הלז אך אם יש איזה קלקול באיזהו מקומן המונע ומעכב או ממעט סיבוב והילוך הדם עם הרוח חיים המלובש בו אזי נפסק או מתמעט הקשר הלז המקשר כל האברים אל הלב על ידי סיבוב הלז ואזי נופל האדם למשכב וחולי השם ישמרנו. וככה ממש על דרך משל הנה כל נשמות ישראל נקראים בחינת אברי דשכינתא הנקראת בשם לב כמו שכתוב וצור לבבי וכמו שכתוב ושכנתי בתוכם פירוש כי לשון שכינה הוא שאור הויה שוכן בעולמות בי"ע להחיותם והמשכת חיות זו היא על ידי התלבשות תחלה בנשמות ישראל לפי שכל הנבראים אין ערוך להם אל הבורא יתברך דכולא קמיה כלא ממש חשיבין וא"א להם לקבל חיות מאורו ושפעו יתברך להיות נבראים מאין ליש וחיים וקיימים כי אם על ידי הנשמות שעלו במחשבה וקדמו לבריאות עולמות שעל ידי בחינת הדבור כמאמר רז"ל במי נמלך הקב"ה וכו' כנודע במקום אחר. ונודע בשערים כי כל המשכת החיות וההשפעה מעליונים לתחתונים מהם הן כמו שכתוב בספר יצירה נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן ובכתבי האריז"ל מכונה בשם אור ישר ואור חוזר וכמו שכתוב והחיות רצוא ושוב אשר ע"כ על פי הדברים והאמת האלה אשר אי אפשר לבאר היטב במכתב נקראת השכינה בשם לב והנשמות בשם אברים להורות לנו כי כאשר כל הנשמות דבוקות ומקושרות יחד אזי סיבוב והילוך החיות וההשפעה סובב סובב ונעוץ סופן בתחלתן לקשר ולחבר כולן להוי' אחד ולדבקה בו יתברך וכמו שכתוב אתם נצבים היום כולכם לפני הויה אלקיכם, כולכם דייקא ולפני דייקא ראשיכם כו' מחוטב עציך כו'. ובזה יובן מארז"ל כי חורבן בית שני ונפילת ישראל בגלות והסתלקות השכינה וירידתה לאדום בבחינת גלות כבי' הכל הי' בעון שנאת חנם ופירוד לבבות ר"ל ולכן נקראת חולה על דרך משל, כמו שאיתא סומך נופלים ורופא חולים לשון רבים הם כל האברים וכו': |
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
נשמות ישראל נמשלו לאברי השכינה והשכינה עצמה היא הלב של כללות כנסת ישראל. כשם שהלב מוליך חיים ודם לכל האברים ואם חס ושלום אבר אחד יש בו איזה קילקול והוא לא מוליך את הדם ורוח חיים לכל האברים הנוספים הרי האדם חולה ונמצא בסכנה. כך כל נשמות ישראל צריכות להיות מאוחדות ומקושרות וביחד מתקשרות בשכינה לקבל השפעה וחיות ממנה.
לכן כתוב אתם נצבים כולכם היום. וזהו הסיבה לחורבן בית המקדש השני.
מושגים יסודיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| הקודם: פרק ל' |
פרקי אגרת הקודש | הבא: פרק ל"ב |