פורים קטן תרפ"ז

התוועדות פורים קטן תרפ"ז הייתה ההתוועדות הידועה של אדמו"ר הריי"צ בבית כנסת ארכיפובה שבמוסקבה, בה הרבי דיבר בגלוי על החובה לחזק את חינוך היהודי, ואפילו לקפוץ לאש, אבל שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר של היבסקציה. בהתוועדות זו, אדמו"ר הריי"צ אמר את המאמר הידוע וקבל היהודים. בהתוועדות זאת נוכחו חברי הג.פ.א.וו., ואדמו"ר הריי"צ אמר שהוא רואה אותם והוא יודע מה הם עושים, ובעקבות ההתוועדות נאסר אחר כמה חודשים ונגזר עליו דין מוות. התוועדות זאת עשתה לחסידים רושם מיוחד, בנוגע למסירות נפש בשביל חינוך ילדי ישראל.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

שנת תרפ"ז, הייתה שנים בודדות לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית. היא הייתה שנה מאוד קשה לחיי היהודים שביקשו לשמור תורה ומצוות. היבסקציה, המחלקה היהודית של המפגלה הקומניסטית, נלחמה בכל תוקף נגד חיי דת בברית המועצות. באותו הזמן, בתי כנסת נהפכו למחסנים, מקוואות מולאו בבטון, ה'חדרים' נסגרו, וחוק חינוך חובה הרכיח את כל האזרחים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הסובייטים.

אך אדמו"ר הריי"צ עמד נגד היבסקציה וייסד מערכת מחתרתית של פעילים שנסעה לאורכה ורוחבה של המדינה כדי לפתוח 'חדרים', לבנות מקוואות במקומות מסתור ולקיים מנייני תפילה. כמובן שחברי היבסקציה ידעה על פעילותו של אדמו"ר הריי"צ, והם שמו להם למטרה לעצור אותו בכל דרך אפשרית.

תחילת חודש אדר א' תרפ"ז[עריכה | עריכת קוד מקור]

כך תיעד א. פוכס, אחד מיהודים המפורסמים במוסקבה באותו זמן:

"בראשית חודש אדר א' תרפ"ז ביקר הרבי מליובאוויטש במוסקבה, ואז הוזמנתי אל הג.פ.א.וו., ששאלוני האם נכון הדבר כי הרבי שניאורסון נמצא עתה במוסקבה וכי אסף סכום גדול להחזקת מוסדות הדת... וכי מארגן מאות צעירים להחזקת מוסדות הדת היהודים בכל רחבי המדינה, וכן שמאות אלפים יהודים-חסידים ו"מתנגדים" נשמעים לו ומכבדים אותו.

"מזרם השאלות ומסגנון הדבור הבנתי כי בג.פ.א.וו. דנים על הרבי ופעולותיו וכי המצב הוא רציני מאוד, עניתי: את הרבי שניאורסון אני מכיר טוב זה רבות בשנים כמתענין ועסקן להטבת מצב היהודים. הכרתי עוד את אביו הרבי הידוע שעמד בראש כל עבודה ציבורית יהודית והיה מבקר תכופות לצורך זה בעיר הבירה. בהיותי תלמיד האוניברסיטה בלנינגרד אף ראיתי את סבו הרבי שהסתכן אז בביקורו את השרים הנוראים ביותר בקשר לפרעות שהתחוללו ביהודי קייב וניעז'ין, ובחכמתו ואמיצותו הצליח להשקיט את הרוחות הסוערות. הרבי שניאורסאן הנוכחי, הוא איש ״אשר רוח בו״ במלא מובן המלה, לא ידוע לי אם תומך במוסדות הדת, אבל אם נכון הדבר — ודאי לא תמצאו בפעולותיו פגיעה בחוק. ידוע לי שהוא עתה במוסקבה, אך לא ידועה לי מטרת בואו".

זמן קצר לאחר שוב מר פוכס לביתו, הוא קרא לאחד ממקורבי הרבי הריי"צ, והמליץ לו שהרבי הריי"צ יעזוב את מוסקבה במהירות האפשרית וישוב מיד לביתו.

ואמר א. פוכס: "למחרת פגשתי את המקורב הנ"ל ושאלתיו אם הרבי נסע. הלה השיבני בשפה רפה. הבנתי כי עצתי לא נעשתה והצטערתי על כך".

אדמו"ר הריי"צ רשם יומן, שם הוא רשם בפרוטרוט את הקורות אליו. היומן מפורים קטן מספר על אותה המלצה שקיבל ממר פוכס, ועל בשורה רעה במיוחד שהגיעה אליו.

כך כותב אדמו"ר הריי"צ ביומנו: "בשעה תשיעית בא החסיד רבי ברוך שלום בשליחותו של מר פוכס, כי קראוהו לג.פ.א.וו. ושאלו אודותי, ודעתו כי עלי לעזוב את העיר כי אורבים לי."

אדמו"ר הריי"צ מתאר גם את שיחת הטלפון, בו בישרו לו על מאסרו של מזכירו האישי: "פעמון הטלפון השמיע את קולו, ומר נ.ג. לקח את הטלפון לשמוע. בחדר הושלך הס, פני היושבים מוסבים אל הטלפון ומביטים בעיניים טרוטות ובפיות פתוחים על מר נ.ג., ואני הנני רואה כי פני נ.ג. מתחלפים מאדום ללבן ומלבן לאדום ואבין כי שמועה רעה היא. מר נ.ג.: אתמול בלילה ביקרו בביתו של הרב אלחנן דוב מרוזוב, וחיפשו במשך כל הלילה ולא מצאו שום דבר. היום בצהריים באו שנית ועשו חיפוש במשך חמש שעות ולא מצאו כל מאומה, וטרם צאתם לקחו את הרב אלחנן דוב מרוזוב איתם למאסר".

למרות הסכנה המרחפת על ראשו של אדמו"ר הריי"צ ביקש מהנוכחים לשמור את הדברים בסוד, והוא מסר לחסידים כי למחרת בשעה 11 בערב, תיערך התוועדות.

התוועדות פורים קטן תרפ"ז[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההתוועדות התקיימה בבית כנסת ארכיפובה שבמוסקבה, בחדר שני של בית הכנסת ב"בחב"דניצער". בהתוועדות זה, התוועד אדמו"ר הריי"צ לתלמידי ישיבת תפארת בחורים, ואמר את המאמר ד"ה "וקבל היהודים", ובו דרש מהיהודים מסירות נפש למען חינוך ילדי ישראל, בזמן אמירת המאמר בית הכנסת שרץ סוכני ג.פ.א.וו., שכתבו כל מילה של הרבי, והרבי אמר שהוא רואה אותם והוא יודע מה הם עושים, אירוע רב רושם זה פעל על יהודים רבים, למסירות נפש למען חינוך ילדי ישראל.

הרבי מתאר את ההתוועדות:

"בתקופה ההיא ידע כבר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר שמסתכלים בעין לא טובה על פעולותיו בשטח הרבצת היהדות וסופרים את צעדיו, ואף על פי כן הודיע שבדעתו לומר מאמר חסידות בבית הכנסת של ליובאוויטש, בלי להתחשב בסכנה שהייתה כרוכה בדבר... כאשר אחד הגבאים בבית הכנסת ניסה להעמיד את מורי וחמי הרבי על חומרת המצב, שבוודאי יהיו נוכחים במעמד זה גם מרגלים מהיבסקציה שיעקבו ויקשיבו לכל הגה היוצא מפיו, ואם ייאמרו דברים שאינם לפי רוחם הרי זו סכנה לו, לקהל השומעים, לבית הכנסת וכו', ובוודאי הוא יודע שעם הממשלה אי-אפשר לשחק – שמע מורי וחמי הרבי את הדברים בתשומת לב והפטיר שאף על פי כן בדעתו לומר מאמר חסידות ברבים. בשעה הקבועה היה בית הכנסת מלא מפה אל פה, ומורי וחמי הרבי אמר בהתלהבות עצומה את המאמר וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות, שבו דובר על מסירות נפש על קיום התורה ומצוותיה, ובמיוחד מסירות נפש על חינוך ילדי ישראל... זה היה תוכנו של המאמר, ביודעו שבמעמד זה נוכחים מרגלים, וביודעו את גודל הסכנה הכרוכה בדבר! אכן, כעבור חודשים ספורים הושיבוהו במאסר על עבודתו בהרבצת יהדות, ובעת החקירה הראשונה הזכירו לו את המאורע של פורים קטן עם כל פרטי הדברים שאמר בעת ההיא!"

א. פוכס תיאר את ההתוועדות כך:

"אני ומר וונדל נכנסנו לשמוע את הדרשה, ראיתי את הרבי יושב על הבמה ונואם בקול אדיר. הוא מסביר שנס פורים בא בזכות תקיפותם של בני ישראל בדור ההוא שלא אבו לשמוע אל המלך — בעצת שריו — להתבולל בעמו של אחשורוש. הגורם לתקיפות העם לעמוד בנסיון היו 22 אלף נערי בני ישראל, תלמידיו של מרדכי, אשר בעת גזרת איסור לימוד התורה אמרו למרדכי: ״אתך אנחנו בין לחיים ובין למוות״, והם — הילדים והנערים — נצחו את שר השרים המן הרשע. מלחמה רוחנית זו היא מלחמה נצחית ומתקיימת בכל דור ובכל מקום ורק בהחזקת לימוד התורה של תינוקות של בית רבן נחזיק מעמד, ככתוב: מפי עוללים ויונקים יסדת עוז — להשבית אויב ומתנקם. תוכן הדברים, התלהבות הנואם שאינו מתחשב עם הסכנה הכרוכה בהשמעת נאום כזה. והקשב הרב של השומעים — עשו עלי רושם עז, ורציתי לשמוע המשך הדברים, אך הבחנתי באנשים שהיו חשודים עיני כבלשים ועזבתי את המקום."

תוכן ההתוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

תוכן דבריו הקדושים של אדמו"ר הריי"צ כל הלילה היה כמעט בסגנון אחד ובענין אחד, והוא להזהיר הגדולים על הקטנים לשמור את נפשם של הקטנים מהחדרים המסוכנים של אחינו שונאינו ה"יבסקציה" ולהתרחק מהם עד מסירות נפש ממש. וכמו למשל פנה לאחד מאנ"ש מנעוועל וזלמן שמו ואמר לו: "זלמן, כשיעשו מדורה מעצים מיובשים ויאמרו לך בחר לך אחת מהשתים, או שתמסור את ילדיך לידי בתי הספר שלהם או השלך עצמך אל תוך האש, היודע אתה מה לעשות? – (הרבי הכה באגרופו בליבו הק', ואמר:) עליך להשליך עצמך אל תוך האש ובלבד שלא למסור את ילדיך לידי בתי הספר שלהם!" - ובסגנון כזה היה דיבורו כל הלילה ההוא עד התעלפותו.

וכך כאשר דורש הוא מהחסיד המפורסם ר' איצ'ה דער מתמיד להתעסק בלימודם של ילדי תשב"ר, ולא – "הרי אתם של עצמכם, יהודי ירא שמים, תלמד ותתפלל כל היום, אבל איתי אין לכם שום שייכות כלל וכלל".

תוצאות ההתוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאמור, הדברים הנלהבים של אדמו"ר הריי"צ הביאו בסופו של דבר למאסרו על ידי המשטרה החשאית, ובמשפט שנערך לו נגזר עליו גזר דין מוות. לאחר לחץ עצום ובחסדי הבורא הוא שוחרר בסופו של דבר אך נאלץ לעזוב את המדינה, אך הרשת החשאית שהוא הקים המשיכה לשמור על הגחלת היהודית ברחבי ברית המועצות.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]