שרי פרעה (בחסידות)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף קנה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איברי גוף האדם
מושגים כלליים
ראשפניםנשימהדםגידיםורידי הדםעורקיםעצביםבשרעצמותעורשערות הראש והזקן
איברי הראש
גולגולתמצחמוחקרום שעל המוחאויר שבין המוח לגלגולתקרום שעל האוירשערות הראש והזקןזקןעינייםעפעפייםאוזנייםאףפהשפתייםלשוןחיךשינייםצואר - (קנה, ושט וורידים)עורףלחייםסנטר
איברי הגוף
בית החזהבית השחיבטןטבוראגןלבריאותכליותכיס המרהכבדקיבהאיברי הפסולתאיברי ההולדהסיומא דגופאיסוד דנוקבא
גפיים
כתפייםידייםרגלייםעקבאצבעותציפורניים
ראו גם
אשר יצרבריאות ורפואהאדם - מין המדבר (תבנית)

שלושת שרי פרעה הם כינוי בחסידות למיצרים המפריעים לחיבור בין המוח והלב, המשולים גם לשלושת סוגי ה"צינורות" שבצואר: קנה ושט וורידים, המפריעים לאדם המתבונן באלוקות להגיע למצב שההתבוננות תחדור גם ברגש הלב.

הסוגיה נידונה בהרחבה גדולה במאמרים של כל רבותינו נשיאי חב"ד, ונאמרו בה הן ביאורים כלליים והן פרטיים. בדרך כלל מבואר שהם בקליפות[1], אך במספר מקומות מבואר שגם בקדושה יש ג' שרים, והם זה כנגד זה[2], והם שלושת האופנים המסייעים לחיבור בין המוח והלב בענינים אלוקיים.

בקליפות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכללות[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלושת שרי פרעה (שר המשקים, הטבחים והאופים) הם קנה ושט וורידים הנמצאים ב"מיצר הגרון" ומפריעים לחיבור המח והלב ( הקנה הוא שר המשקים, הוושט שר האופים, והורידים הם שר הטבחים). למרות שהאדם נברא באופן שהמח שליט על הלב (שכשמתבונן באלוקות בהכרח שיוולדו בליבו מידות דקדושה), שלושת השרים הנמצאים במיצר הגרון מעכבים את ההתבוננות מלהגיע ללב ולא מאפשרים להתלהבות הלב להתעלות במוחין.

בפרטות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לגבי מהותם הפרטית של השרים ישנם ביאורים שונים:

בכמה מקומות מבואר[3] ששר המשקים הוא התענוג בענייני העולם, הוורידים הם הרתיחה בתאוות העולם, והושט הם דיבורי הסרק[4] והמחשבות הבטלות המטמאים את האדם יותר מכל.

במקומות אחרים מוסבר[5] באופן קצת שונה, שקנה וושט הם תאוות האכילה והשתיה והורידים הם כעס ורתיחת הדמים. בנוסף, ישנו ביאור שרתיחת הדמים היא במשא ומתן[6], וישנם עוד ביאורים על דרך זו.

נמצאים גם בקדושה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי האמצעי מסביר[7] שהקנה והושט ממשיכים את החיות מהראש באיברים הפנימיים והורידים באיברים החיצוניים: הקנה הוא שר המשקים, וממשיך בלב את מח החכמה (מצד החסדים, שהוא קר ולח - ביטול). הושט הוא שר האופים, וממשיך בלב את מח הבינה (מצד הגבורות, שהוא חם ויבש - התפעלות). הורידים הם שר הטבחים. הדמים העוברים בהם מחברים את העורף עם המפרקת בחיצוניות חיות הגוף, שיהיה קשר וחיבור לראש עם הגוף.

באופן מפורט יותר מבאר זאת הרבי מהר"ש[8]: שר המשקים ממשיך מהמוח ללב את התענוג בעיון תורה שבכתב (מים) ותורה שבעל פה (יין), שר הטבחים הם הורידים המעלים למוח את הדם הרותח מאהבה כרשפי אש לאלוקות, ושר האופים הוא לימוד התורה ואפייתה בתנור ד"אחד" (דהיינו, לא לימוד בעיון, אלא הרגשת האלוקות שבתורה).

הערות שוליים

  1. החודש הזה לכם תשי"ד ועוד.
  2. כדוגמת ד"ה הללוי-ה שירו להוי' שיר חדש תשט"ז (מלוקט ד'), ד"ה ויהללו אותה שרי פרעה בתו"ח לך-לך דף צ"א ועוד.
  3. לדוגמא, תו"א בראשית ד"ה הן האדם היה כאחד ממנו, וספר המאמרים תש"ד עמ' 92.
  4. כי הדיבור כלול מאש ומים.
  5. כדוגמת ספר המאמרים תרמ"ג ד"ה קול דודי אות ט'.
  6. כדוגמת אוה"ת בראשית ו' 2114.
  7. תורת חיים פרשת לך-לך צא, 'ויהללו אותה שרי פרעה'.
  8. תורת שמואל תרל"ב א ד"ה לא יצא איש לא בסיף וכו' בסופו.