קב נקי

הספר קב נקי על הלכות גיטין נכתב על ידי הרב אברהם דוד לאוואוט סב סבו של הרבי.

הסיפור שמאחורי הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

כרבה של העיר ניקולייב, עסק גם בכתיבת גיטין, בתפקיד זה חקר הלכות רבות הנוגעות בסדר כתיבת הגט ונתינתו. במשך השנים החל לכתוב את פסקיו בספר העוסק בהלכות גיטין.

בספר מצויים הלכות סדר נתינת הגט, כתיבת הגט ואופן כתיבת השמות בגט (בנוגע לכתיבת השמות בגט קיימים דיונים רבים בספרי הפוסקים והרב לאוואוט התיר ספיקות רבים בפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו). הוא אף ערך רשימה מסודרת על כל שם ושם. ההלכות, הסגנון והשפה, הותאמו גם לעדות הספרדים. הספר יועד לרבנים העוסקים בנתינת גיטין, ואכן עד ימינו, רבנים רבים העוסקים בהלכות גיטין, משתמשים בספר זה.

את פענוח השם המיוחד, "קב נקי", מסביר הרב לאוואוט בהקדמה לספר, כי שם הספר בגימטריה רס"ב וכך גם שמו "אברהם דוד" הוא רס"ב. בנוסף "גטין" בגימטריה שווה ע"ב, כמניין שם אביו "יהודה ליב" (גם בעברית תיקנית, גיטין ויהודה לייב שניהם משתווים לסך פ"ב).

הספר נדפס לראשונה בורשה בשנת תרכ"ח ועליו הסכמות רבנים וגאונים מפורסמים בהם: הרב רבי ברוך שלום בנו בכורו של אדמו"ר ה'צמח צדק', (לימים צאצאי המחבר והמסכים - הרב לוי יצחק והרבנית חנה הורי הרבי - התחתנו). ר' ברוך שלום מספר בהסכמתו כי עבר דרך ניקולייב, והרב לאוואוט הראה לו את החיבור: "ולדעתי דבר גדול ונחוץ עשה".

הרב יוסף תומרקין רבה של קרמנצ'וג ומגדולי רבני חב"ד בדור ההוא, כותב בהסכמתו, כי עד עתה היו עורכי הגיטין כמגששים באפילה, בגלל שינויי דינים וספיקות בנוגע לכתיבת שמות, וכעת יצא ספר אשר יפתור את השאלות.

עוד נתנו הסכמות: הרב דובערוש מייזליש רבה של ורשה, הרב יוסף שאול נתנזון רבה של לבוב ובמהדורות הבאות נוספו עוד הסכמות של גדולי הרבנים העוסקים בהלכה למעשה.

הביקוש לספר היה גדול, על כן הודפס במשך השנים הבאות בשלוש מהדורות נוספות, וכל העותקים אזלו עד מהרה. זמן מה לפני הסתלקותו, העיר אדמו"ר הריי"צ להנהלת 'קה"ת' בדבר נחיצות הדפסת הספר "קב נקי" שאזל מהשוק כמה שנים קודם מחדש. הרבי ראה זאת כצוואה, והחל להכין את הספר לדפוס עוד בשנת האבלות של אדמו"ר הריי"צ. תוך כדי הכנה, הוסיף לספר תוספות חשובות, מפתחות, ותולדות המחבר.

הספר יצא לאור כמה ימים לפני י' שבט תשי"א, וגם מהדורה זו אזלה מהשוק. מאז הודפס הספר בעוד כמה מהדורות.