פרק שירה

בְּרַיְיתַּא דְפֶּרֶק שִׁירַהּ (מכונה ונקרא גם בכתבי הראשונים והאחרונים בשמות הבאים; פִּרְקֵי שִׁירַה, פֶּרֶק שִׁירָה, או שִׁירַתּ הַבְּרִיאַה) היא חיבור קצר (ברייתא) המסוגנן בלשון חז"ל. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח הקב"ה. מרבית הקטעים הם פסוקים הלקוחים מהתנ"ך, חלקם הגדול מספר תהלים^[1]^[2] פתיחת הברייתא היא בדבריהם של התנאים בשבח העוסק בפרק שירה במאמר התנאים רבי אליעזר בן הורקנוס הנקרא גם רבי אליעזר הגדול ורבי יהודה הנשיא^[3].

יש במסורת היהודית שייחסו חיבור זה לדוד המלך (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם המבי"ט^[4], ויש המוסיפים גם את שלמה המלך שחיברו עם אביו במשותף^[5].

תוכנו של המדרש, המייחס פרסוניפיקציה (האנשה) קיצונית לכל דבר בבריאה, דבר הנראה לכאורה זר ליהדות, עורר עליו במהלך הדורות ביקורות חריפות, ואף טענות לזיופים^[6]. כתגובה, נתחברו למדרש פירושים והסברים שונים, על דרך הקבלה, הפילוסופיה, הדרשנות, ועוד.

מעניינת התייחסותו המחודשת של הריטב"א ליצירת ברייתא דפרק שירה אשר בו כל בריאה משבחת לאל באמירת פסוק השייך לה בטענתו שאין הכוונה שמשוררים ממש אלא הסברא נותנת שאילו היו יכולים לדבר היו משוררים כן. וכפי שכותב חידושי עין יעקב להרב יעקב אבן חביב למסכת עבודה זרה שמביא בשם הריטב"א וזו לשונו; ששירה זו ההיגיון נותן שאילו הייתה לחיה יכולת דיבור הייתה אומרת כך:^[7]: "פרק שירה שהעופות והחיות מקלסין, לאו שהם אומרים כלום, אלא סברא היא שאם היה להם פה לדבר יש להם לומר כך וכך".

מבנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קטעי פתיחה - ארבעה קטעים המנוסחים כברייתות העוסקות בשירה.
חמשה פרקי שירה - חמישה פרקים בהם מתוארת השירה של כל בריה.
קטע סגירה - קטע המנוסח כברייתא על ר' יהושע בן קרחה.

בחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בלקוטי תורה^[8] מצטט אדמו"ר הזקן מפרק שירה על אווז הבר ומבאר: "מה שאמרו בפרק שירה^[9], אווז הבר המשוטטת במדבר כשרואה את ישראל עוסקים בתורה אומרת שיר, קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פָּנוּ דֶּרֶךְ יְהוָ"ה יַשְׁרוּ בַּעֲרָבָה מְסִלָּה לֶאֱ-לֹהֵינוּ^[10]. פירוש, קול - היינו המשכה הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב^[11], שנמשך בבחינת מדבר ושממה הוא העולם הזה, פנו דרך הוי'ה - להיות בו המשכת דרך הוי'ה":

הצמח צדק בספר יהל אור (תהילים) פירוש על תהילים^[12] מזכיר את פרק שירה וזו לשונו; מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְהוָ"ה - זה הפסוק הוא שיר של ימים בפרק שירה שלו:

גם בדבר מלכות משפטים^[13] מציין הרבי, גם לפרק שירה בהמשך לפסוק שמביא^[14] וזו לשונו: "עַֽל־כׇּל־דְּבַר־פֶּ֡שַׁע עַל־שׁ֡וֹר עַל־חֲ֠מ֠וֹר עַל־שֶׂ֨ה עַל־שַׂלְמָ֜ה עַל־כׇּל־אֲבֵדָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יֹאמַר֙ כִּי־ה֣וּא זֶ֔ה עַ֚ד הָֽאֱלֹהִ֔ים יָבֹ֖א דְּבַר־שְׁנֵיהֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעֻן֙ אֱלֹהִ֔ים יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנַ֖יִם לְרֵעֵֽהוּ", "ולהעיר, שפסוק זה הוא השירה דזאב טורף"^[15], "שרומז על השירה שמצד ביטול והפיכת הענינים הבלתי-רצויים על ידי זאב טורף דקדושה":

מהתייחסות רבותינו נשיאנו לפרק שירה נראה שלא חששו לטענות עליו.

גם בכתבי תלמידי האר"י כהרב חיים ויטאל מפליג בשבח פרק שירה על פי הקבלה^[16] שאמירתה מביאה שפע לכל הנבראים^[17]. כמו כן נהוג לומר תפילה לאחר אמירת פרק שירה^[18].

הערות שוליים

↑ כך כתב המבי"ט בביאורו: "שרוב השירות הן מספר תהלים"
↑ והוסיף בביאורו וזו לשונו; דמעלת אמירת פרק שירה גדולה יותר ממעלת אמירת ספר תהילים וזו לשונו; כי יש בו יתר שאת ומעלה בענין זה מספר תהלים, שכל מזמור יש בו סגולה להנצל מרעה או להביא טובה פרטית כפי מה שידוע משמוש תהלים, ופרק שירה הוא מיוחד ומסוגל לדברים כוללים כל מיני הצלה וצורך חיות האדם לשבח לאל יתברך בעולם הזה ובעולם הבא, וכמו שהעיד עליו רבי אליעזר הגדול שכל העוסק בפרק שירה זו בכל יום שהוא בן העולם הבא ונצול מפגע רע כו' מה שלא הועד על מי שעוסק בספר תהלים בכל יום
↑ שְׁכָּל הָעוֹסֵק בְּפֶרֶק שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם, וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְנִצּוֹל מִיֵּצֶר הָרַע, וּמִפֶּגַע רַע, וּמֵחִבּוּט הַקֶּבֶר, וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִינֹּם, וּמֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וּמַאֲרִיךְ יָמִים, וְזוֹכֶה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא
↑ ספר "בית אלהים", לרבי משה מטראני - ורשה, 1872
↑ ספר "פי אליהו", לרבי אליהו דייץ - אלטונה, 1735
↑ כן טען הרב משה תקו מהקדמונים שטען שברייתא דפרק שירה היא המצאה של הקראים
↑ הועתק במהדורות מאוחרות של חידושי הריטב"א למסכת עבודה זרה דף יז, א.
↑ פרשת בהעלותך
↑ פרק שירה פרק ד
↑ ישעיהו פרק מ פסוק ג
↑ ספר בראשית (פרק כז פסוק כב)
↑ במזמור (תהלים צ"ג פסוק ד)
↑ סעיף ח, ובהערה 73.
↑ משפטים כב, ח.
↑ פרק שירה פ"ה
↑ בהקדמת מהרח"ו לשער המצוות
↑ רבי חיים ויטאל בספרו ליקוטי תורה בפרשת ואתחנן מלמד על סודם המופלא של קריאת פרקי שירה ככתוב וזו לשונו; "סוד פרקי שירה רם ונישא לאמרו בכל יום, דע כי כל הנבראים בעולם יש להם שר למעלה להמשיך עליהם שפע והיא על ידי אמירת השירים למטה. ועל ידי השירה משפיע חיותו"
↑ נוסחתה דומה לזו שהתחברה לאומרה לאחר אמירת שיר השירים

ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

[1] כך כתב המבי"ט בביאורו: "שרוב השירות הן מספר תהלים"

[2] והוסיף בביאורו וזו לשונו; דמעלת אמירת פרק שירה גדולה יותר ממעלת אמירת ספר תהילים וזו לשונו; כי יש בו יתר שאת ומעלה בענין זה מספר תהלים, שכל מזמור יש בו סגולה להנצל מרעה או להביא טובה פרטית כפי מה שידוע משמוש תהלים, ופרק שירה הוא מיוחד ומסוגל לדברים כוללים כל מיני הצלה וצורך חיות האדם לשבח לאל יתברך בעולם הזה ובעולם הבא, וכמו שהעיד עליו רבי אליעזר הגדול שכל העוסק בפרק שירה זו בכל יום שהוא בן העולם הבא ונצול מפגע רע כו' מה שלא הועד על מי שעוסק בספר תהלים בכל יום

[3] שְׁכָּל הָעוֹסֵק בְּפֶרֶק שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם, וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְנִצּוֹל מִיֵּצֶר הָרַע, וּמִפֶּגַע רַע, וּמֵחִבּוּט הַקֶּבֶר, וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִינֹּם, וּמֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וּמַאֲרִיךְ יָמִים, וְזוֹכֶה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא

[4] ספר "בית אלהים", לרבי משה מטראני - ורשה, 1872

[5] ספר "פי אליהו", לרבי אליהו דייץ - אלטונה, 1735

[6] כן טען הרב משה תקו מהקדמונים שטען שברייתא דפרק שירה היא המצאה של הקראים

[7] הועתק במהדורות מאוחרות של חידושי הריטב"א למסכת עבודה זרה דף יז, א.

[8] פרשת בהעלותך

[9] פרק שירה פרק ד

[10] ישעיהו פרק מ פסוק ג

[11] ספר בראשית (פרק כז פסוק כב)

[12] במזמור (תהלים צ"ג פסוק ד)

[13] סעיף ח, ובהערה 73.

[14] משפטים כב, ח.

[15] פרק שירה פ"ה

[16] בהקדמת מהרח"ו לשער המצוות

[17] רבי חיים ויטאל בספרו ליקוטי תורה בפרשת ואתחנן מלמד על סודם המופלא של קריאת פרקי שירה ככתוב וזו לשונו; "סוד פרקי שירה רם ונישא לאמרו בכל יום, דע כי כל הנבראים בעולם יש להם שר למעלה להמשיך עליהם שפע והיא על ידי אמירת השירים למטה. ועל ידי השירה משפיע חיותו"

[18] נוסחתה דומה לזו שהתחברה לאומרה לאחר אמירת שיר השירים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]