משתמש:תלמוד בבלי/משפחות הרביים
ערך זה מראה בקיצור, את משפחות הרביים נשיאי חב"ד.
תוכן עניינים
- 1 משפחת אדמו"ר הזקן
- 2 משפחת אדמו"ר האמצעי
משפחת אדמו"ר הזקן[עריכה]
אדמו"ר הזקן, נולד ביום ח"י אלול תק"ה להוריו רבי ברוך ורבקה. נישא עם הרבנית סטערנא בת רבי יהודה לייב סגל ואשתו ביילא.
מייסד חסידות חב"ד, בעל התניא והשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
הנשיא הראשון של חסידות חב"ד. התמנה לרבי בשנת תקל"ז.
המתנגדים לחסידות, הלשינו עליו, ונכנס לכלא. יצא ממאסר ראשון בי"ט כסליו תקנ"ט, וממאסר שני, בחנוכה תקס"א.
הסתלק במוצאי שבת פרשת שמות תקע"ג, ומנוחתו כבוד בהאדיטש.
בתו, הרבנית פריידא - נישאה לרב אליהו קלוצקר[עריכה]
הרבנית פריידא (תקכ"ד - ט"ז בסיוון תקע"ג), הייתה ביתו הראשונה של האדמו"ר הזקן. הייתה חשובה וחביבה מאוד על אביה. מנוחתה כבוד בהאדיטש, על יד ציון אביה אדמו"ר הזקן. (מחותנת של ר' בנימין קלעצקער, של אחיה אדמו"ר האמצעי ושל רבי נחמן מברסלב).
אדמו"ר הצמח צדק אמר עליה[1] בקשר לשמה, שהיא הייתה בדרך גילוי מלמעלה והצטיינה במידות טובות. היא הייתה אשה חכמה ומלומדת מאד, בקיאה ומבינה, וחביבה במיוחד אצל אביה הגדול. גדלותה והבנתה בתורה ובחסידות עלתה על אחיה - האדמו"ר האמצעי.
בעלה היה רבי אליהו קלוצקר בנם של רבי מרדכי ומירל קלוצקר[2].
אדמו"ר הזקן התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא [עולם הזכר], רק שמסיבה מסויימת התלבשה הנשמה שלה בגוף של אשה[3].
הרבנית פריידא הייתה חביבה מאוד על אביה האדמו"ר הזקן, והוא היה אומר בפניה כל שבת לאחר התפילה, חסידות. כאשר אחיה - אדמו"ר האמצעי - היה רוצה לברר ענין בחסידות, היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם אדמו"ר הזקן, ואדמו"ר האמצעי היה מתחבא ושומע את הדברים[4], אך אדמו"ר הזקן הבין שרוח בנו מדבר מתוך גרונה[5].
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, מצבה הבריאותי נחלש, והיא נפטרה, כחמישה חודשים לאחר פטירת אביה, ביום שני - לשבוע פרשת בהעלותך[6], בתאריך ט"ז בסיוון תקע"ג. בהיותה בגיל 49. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה אדמו"ר הזקן.
משפחתה[עריכה]
- בנה ר' ברוך קלוצקר חתן ר' בנימין קלעצקער. וחותן בנו של רבי יעקב שניאורסון, בן הרבי הצמח צדק[7].
- בנה ר' אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג[8].
- עוד בת הייתה לה, שבחתונתה הכריז דודה האדמו"ר האמצעי: "האבא (אדמו"ר הזקן) ופריידקע באים"[9].
בתו, הרבנית דבורה לאה - נישאה לרב שלום שכנא אלטשולער[עריכה]
הרבנית דבורה לאה אלטשולר (תקכ"ו - ג' תשרי תקנ"ג) הייתה בתו של אדמו"ר הזקן, ואמו של אדמו"ר הצמח צדק. נישאה בשנת תקמ"ח לרבי שלום שכנא אלטשולר, ושנה וחצי בערך לאחר מכן נולד להם בנם יחידם, אדמו"ר הצמח צדק. בשנת תקנ"ב התעורר קיטרוג גדול למעלה על אדמו"ר הזקן ושיטתו בהפצת תורת החסידות, הרבנית דבורה לאה החליטה להחליף אותו במיתה. ביום שני של ראש השנה חלתה הרבנית דבורה לאה, ולמחרת בצום גדליה - ג' תשרי תקנ"ג, הסתלקה.
בתו, הרבנית רחל - נישאה לרב אברהם שיינעס[עריכה]
הרבנית רחל שיינעס (י' אייר תק"ל - ט' אב תקנ"ו), הייתה בתו השלישית של האדמו"ר הזקן.
בעלה היה רבי אברהם שיינס, בנו של רבי צבי שיינעס[10]. היא התחתנה אתו בשנת תקנ"א.
היה להם בן יחיד, שנפטר בצעירותו.
בנו, רבי דובער, האדמו"ר האמצעי - נישא לרבנית שיינא שניאורי[עריכה]
ראה משפחת אדמו"ר האמצעי.
בנו, הרב חיים אברהם[עריכה]
ר' חיים אברהם שניאורי (אלול תקל"ז[11] - כ"ט סיוון תר"ח[12]) היה בנו של אדמו"ר הזקן ובעל חושים נפלאים. מעולם לא התעניין בשום דבר שחוץ לתורה ועבודה והיה מתמיד גדול ומאריך בתפילה. תמיד היה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות.
ר' חיים אברהם היה בעל קומה גבוהה ומראה פניו היה דומה למראה פני אביו אדמו"ר הזקן. רוח של חן היה תמיד נסוך על פניו וכשהיו מסתכלים על רבי חיים אברהם - סיפרה הרבנית רבקה - היה נהיה טוב על הלב. הוא היה חכם ונאה והיה ממעט בדיבור. לעיתים אדמו"ר האמצעי היה שולח אליו חסידים[13].
שמו בא על החתום בהסכמת ספר התניא וכן בהקדמת השולחן ערוך.
נפטר בכ"ט סיוון בשנת תר"ח ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.
משפחתו[עריכה]
- בנו, הרב דובער שניאורסון.
- בנו, הרב ברוך שמואל שניאורסון, מחותן עם ר' הלל מפאריטש, בנו ר' רפאל מרדכי נשא את בתו של ר' הלל.
- בתו, מרת גיטא רחל גינזבורג אשת[14] רבי נחמיה גינזבורג מדוברובנה, בעל שו"ת דברי נחמיה והוספות לשו"ע, שקיל וטרי עם אדמו"ר הצמח צדק ורבי אייזיק מהומיל.
- בתו, מרת מוסיא הינדה פייגלסון אשת ר' שניאור זלמן פייגלסון[15].
- בתו, מרת ביילא רייזא שניאורסון אשת ר' ברוך, בן אחיו כ"ק אדמו"ר האמצעי[16].
בנו, הרב משה - נישא למרת שפרה שניאורי לבית ריבלין[עריכה]
הרב משה שניאורי (תמוז תקל"ט - סביבות תר"ל) היה בנו של אדמו"ר הזקן ורבה של אולע; בעל-כרחו נעצר וניסו לאלצו להתנצר, אלא שהוא נמלט מידי שוביו ועד סוף ימיו נדד ממקום למקום.
בהיותו בגיל נישואיו כבר נרפא ממחלתו, ובחנוכה שנת תקנ"ח נשא לאשה את הרבנית שפרה, בתו של רבי צבי הירש מאולע, כמה ימים לפני החתונה (בט"ו כסלו תקנ"ח) התקבל ר' משה לאחד מהחבריא קדישא בליאזנא[17]. בחתונתו אמר אדמו"ר הזקן אמר המאמר "וארשתיך לי לעולם"[18]. לאחר החתונה עבר רבי משה להתגורר בבית חותנו, והתמנה לאחר מכן לרב באולע.
הוא נפטר במהלך נידודיו, וזכה להיקבר בקבר ישראל בעיר רודמיסל. ר' צבי חייקין, במכתבו אל אדמו"ר המהר"ש ביום כ' אדר תרל"ז, כותב שלפני שש שנים, נפטר רב, שהיה נוכח בזמן פטירתו של רבי משה. אם כך, ר' משה נפטר לכל היותר בחורף שנת ה'תרל"א[19].
אשתו, עלתה לארץ ישראל עם ילדיה, ונפטרה ב-ז' טבת תר"ט.
משפחתו[עריכה]
- בתו, שרה רבקה, אשת הרב נחום יוסף
- בתו, רחל פונדמינסקי, אשת הרב משה צבי פונדמינסקי[20].
משפחת אדמו"ר האמצעי[עריכה]
רבי דובער שניאורי - האדמו"ר האמצעי (במקור באידיש דעֶר מיטעֶלעֶר רבי)[21] (ט' בכסלו תקל"ד - ט' בכסלו תקפ"ח), הוא האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חב"ד וממשיך דרכו של אביו, אדמו"ר הזקן, הנהגת החסידות בדורו התאפיינה בהתרחבות ובשופי, כתב וחזר באריכות אלפי מאמרי חסידות.
בשנת תקמ"ח, בהיות אדמו"ר האמצעי בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת שיינא, בתו של ר' יעקב, מלמד עני מהעיירה ינאוויטש, הקרובה לליאוזנא.
בשנת תק"נ, בהיותו בן 16 מונה על ידי אביו להדריך את האברכים הצעירים.
בעת הסתלקות אביו אדמו"ר הזקן ביום כ"ד בטבת שנת תקע"ג, שהה אדמו"ר האמצעי בעיירה קרמנצ'וג, לשם הגיע על מנת להכין את המקום לבואו של אדמו"ר הזקן. מיד לאחר ההסתלקות נסעו בני המשפחה אל רבי דובער בקרמנצ'וג, שם קיבל על עצמו את הנשיאות.
בעקבות הלשנה עליו, הובל אדמו"ר האמצעי באיסרו חג הסוכות תקפ"ז למעצר. לאחר חקירות ובדיקות הבינו החוקרים אשר עלילת שווא טפלו בו וביום י' כסלו תקפ"ו השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקבע לדורות כחג הגאולה.
מנוחתו כבוד בניעזין.
בנו הרב מנחם נחום שניאורסון[עריכה]
ר' מנחם נחום שניאורסון (או ר' נחום מנעזין[22]) היה בנו של אדמו"ר האמצעי. נולד בשנת תקנ"ח[23]. היה בעל מזג טוב וזכה לאריכות ימים (80 שנה) וגם לעת זקנתו היה נראה כצעיר.
בזיווג ראשון היה חתן ר' זלמן ריבלין, ובזווג שני היה חתן הה"ק ר' יעקב ישראל מצ'רקס[22].
משפחתו[עריכה]
- בנו רבי שניאור (חתן אדמו"ר הצמח צדק).
- בתו מרת חנה חיקע נישאה לר' ישראל נח מניעז'ין בזיוו"ש. חתנו של ר' ישראל נח היה הרז"א, שהיה מקורב מאוד לר' מנחם נחום.
- בנו רבי לוי יצחק מנעזין. בזוו"ש היה חתן הרב ר' מרדכי דוב מטומשפאל, נפטר ב' דפסח תר"ס.
- בנו רבי משה זלמן מטשימישליע. נפטר שושן פורים שנת תרע"ו, בערך.
- בתו מרת רבקה ראסי' נפטרה כבת כב' שנים, יב' אלול תרז (או תרזל לא ברור) המצבה פוענחה בחודש סיון תשע"ט, עד כה לא היה ידוע על הבת הזאת.
בנו הרב ברוך שמואל[עריכה]
רבי ברוך שמואל היה בנו השני של אדמו"ר האמצעי. נקרא כנראה על שם סבו ר' ישראל ברוך פוזנר אביו של אדמו"ר הזקן[24].
בא' באלול תקפ"ב נשא לאשה את הרבנית ביילא רייזא בת דודו ר' חיים אברהם בן אדמו"ר הזקן. בספר מאמרי אדמו"ר האמצעי ישנם כמה מאמרים שאמר אדמו"ר האמצעי בעת החתונה[25].
משפחתו[עריכה]
- בנו, ר' שניאור זלמן שניאורסון - רב העיר באחמוט[26].
- בנו שמואל אהרן שניאורסון - נפטר א' חשוון תר"ג[27]
בתו הרבנית שרה דרברמדיקר - נישאה להרב אליעזר דרבדמיקר[עריכה]
הרבנית שרה, הייתה בתו הראשונה של אדמו"ר האמצעי. נישאה לאליעזר דערווארמדיקער, נכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
לאחר שילדה את ביתה, נפטרה. והבת נקראה על שם אמא - שרה.
משפחתה[עריכה]
- בתו הרבנית ביילא וולס - נישאה לרב יקותיאל זלמן ולס, בשנת תקס"ז.
- בתו הרבנית חיה מושקא שניאורסון - נישאה לאדמו"ר הצמח צדק, בה' כסלו תקס"ד.
- בתו הרבנית דבורה לאה טברסקי - נישאה ליעקב ישראל טברסקי, בו' שבט תקע"א.
- בתו הרבנית ברכה - נישאה לר' יונה מז'יטומיר, בי"ד שבט תקס"ח. גרו כל חייהם בליובאוויטש.
- בתו הרבנית מנוחה רחל - נישאה לרב יעקב כולי סלונים.
- בתו הרבנית אסתר מרים - לא ידוע פרטים אודותיה[28].
- בתו חיה שרה - נישאה בזיווג ראשון לרב אהרון אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו"ר האמצעי), בט"ו מנחם אב תקפ"ו. לאחר שבעלה נפטר בכ"ד אייר תקצ"ז, נישאה בזיווג שני לר' אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג, בן הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן), בשנת תר"ג.
- בתו הרבנית שטערנא פריידא[29].
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |
הערות שוליים
- ↑ עטרת מלכות בפרק הרבנית פריידא
- ↑ שלשלת היחס שלפני ההיום יום. רבי אליהו נולד בשנת תקכ"ג, אביו רבי רבי מרדכי נולד בשנת ה'ת"צ, ואמו מרת מירל (או מרים) נולדה בשנת תק"ג.
- ↑ ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.
- ↑ שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו חסידות, בכדי להגדיל את צימאונו. (בית רבי חלק א', פרק כ"ד. בחלק בנותיו של רבינו, בהערה הראשונה).
- ↑ בית רבי/אדמו"ר הזקן פרק כ"ד.
- ↑ היום בשבוע והפרשה, מתוך לוח השנה של שנת תקע"ג.
- ↑ בתו של רבי ברוך קלוצקר - פריידא, התחתנה עם רבי יעקב בנו של הצמח צדק.
- ↑ חתן בזיווג שני של רבי נחמן מברסלב, ובזיווג שלישי של דודו האדמו"ר האמצעי.
- ↑ רשימות הרב"ש עמוד ל"ג.
- ↑ שלשלת היחס.
- ↑ או תקל"ח
- ↑ בית רבי עמוד 114.
- ↑ רשימות חוברת ח'.
- ↑ בזיווג שני
- ↑ בספר תולדות משפחת הרב מלאדי, כתוב ששמו היה ר' זלמן פניקלסון, אבל בספר הצאצאים, מובא ששמו היה שניאור זלמן, ומשפחתו פייגלסון. וכותב שם בהערה, שכך נכדו סיפר, ולא כמו שכתוב בספר תולדות משפחת הרב מלאדי.
- ↑ מקור שמות בני משפחתו: ספר הצאצאים, עמודים 104-105.
- ↑ התוך פנחס החבריא קדישא של העיר ליאזנא
- ↑ נדפס בליקוטי תורה, במדבר, ח, ב
- ↑ ע"פ אחת הגרסאות הוא נפטר בשנת תרט"ו
- ↑ מספר 28 בספר הצאצאים.
- ↑ הכינוי "האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של אדמו"ר הצמח צדק לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים (אדמו"ר הזקן, רבי דובער ואדמו"ר הצמח צדק). רבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"
- ↑ 22.0 22.1 שם ושארית
- ↑ "על פי שיחת י"ט כסלו תרצ"ג אות ו-ח משמע שנולד תקמ"ז-תקמ"ח ונסתלק תרל"ו. ועוד נוסחא שנולד אחר הסתלקות הרמ"נ מטשרנוביל ונקרא על שמו (מכ' י"ז טבת צ"ט), זמן מועט לאחר פטירת ר' מנחם נחום מצ'רנוביל ולכן נקרא על שמו", אג"ק אדמו"ר ח"ב אגרת שיא, עמ' רסט.
- ↑ מבוא לאגרות קודש של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק, עמ' 9 - 10.
- ↑ דברים ח"ב, עמ' תק"נ.
- ↑ שם ושארית ע' 44.
- ↑ בעיירה ליובאוויטש: התגלתה מצבת נכד אדמו"ר האמצעי ב
.
- ↑ בשנים האחרונות, גילו בבית החיים בליובאוויטש את מצבת קברה, אף שלא נזכרה בשלשלת היחס שבפתח היום יום.
- ↑ מוזכרת ברשימות הרב"ש, דברי ימי הרבנית רבקה ועוד. ובדברי ימי הרבנית רבקה, בהערה שם, שנולדה אחרונה שבבנות, כי נולדה לאחר שהסתלקה הרבנית סטערנא, כי נקראה על שמה. והרבנית סטערנא נפטרה בימי נשיאותו של הצמח צדק. לא ידוע עליה כל פרטים.
