משתמש:להתראות/אתערותא דלתתא

ענינים רבים בחב"ד התחילו בעקבות התעוררות החסידים 'מלמטה'.

כמובן וכפשוט, "לא מחשבותי מחשבותיכם", וחס ושלום לחשוב שהחסידים הם אלו ש'נתנו לרבי את הרעיון', אלא שפשוט הגיע הזמן ש'אכשור דרא' והגיע הזמן לפעול זאת בעולם.

בין ענינים אלו ניתן למנות:

מבצע נש"ק - נשי חב"ד עפולה^[1].
מבצע מזוזה - חסידי חב"ד בעפולה וישובי תענך^[2].
תהלים בשבת מברכים - הצעת ר' חיים דוד ליין^[3]
חידוש הגהת השיחות בשנת תשל"ג - הרב יהודה לייב שפירא^[4].
כולל תפארת זקנים - ר' זושא ריבקין^[5]
יישום תקנת לימוד הרמב"ם - התלמידים השלוחים בקזבלנקה, מרוקו^[6]
פרסום המדרש שנה שמלך המשיח נגלה בה בקשר עם מלחמת המפרץ - ר' יוסף יצחק קייזן^[7].
לימוד גאולה ומשיח מאמרים ולקוטי שיחות של נשיא דורנו - ר' מנחם דוברוסקין^[8].

לברר לדייק ולקשר:

שירה לפני התפילה אצל הרבי - התחיל ר' זושא פרטיזן (אולי גם משהו בקשר לר' זלמן יפה)
ביאורים ברש"י על התורה?

הערות שוליים

^ לאחר דיווח בבטאון חב"ד על פעילות של נשות חב"ד בעפולה בחלוקת ערכות נש"ק. אחת מנשות חב"ד בקהילה (רעייתו של הר' דוד קרץ) עברה טיפולים בבית הרפואה וכאשר שהתה במקום בימי שישי חילקה גם לנשים נוספות במחלקה. ראו דיווח בבטאון חב"ד מספר שנים לפני ההכרזה על המבצע.
^ החסידים החלו בפעילות מתוך ניסיון לפעול בחיזוק עניני היהדות לצד מציאת כר נוסף לפרנסה עבור אחד החסידים, ר' סעדיה ג'רופי. לאחר שדיווחו לרבי על הפצת מזוזות כשרות, ובדיקת מזוזות על ידי הרב ג'רופי, הכריז הרבי על מבצע מזוזה. וכמו כן זכו שהפרסום הראשון על המבצע שנעשה על ידם הגיה הרבי.
^ היסטוריה חב"דית: כך תוקנה אמירת תהילים בשבת מברכין, מתוך הספר אבני חן, ממכתב אדמו"ר הריי"צ קיץ תרצ"ה.
^ כי קרוב גליון 102 עמוד 7.
^ שבועון כפר חב"ד אדר ה'תשפ"ו.
^ בהתוועדות שבת פרשת וישב, כ' כסלו תשד"מ, אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות י"ט כסלו שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת הש"ס בלימוד ספר משנה תורה להרמב"ם. ההוראה לא יושמה מידית, אך התלמידים השלוחים בישיבת חב"ד בקזבלנקה שבמרוקו, מדינה בה התגורר הרמב"ם מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין י' שבט יום קבלת הנשיאות של הרבי עד ליום הולדתו של הרבי בי"א ניסן ויום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' שלמה מטוסוב, השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. בחודש אדר א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מהרבי שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח". בהתוועדות י"א ניסן תשד"מ, ערך הרבי סיום על הרמב"ם, אך לא קישר את הדבר במפורש לחלוקה שנעשתה במרוקו. אחד עשר יום לאחר מכן, בהתוועדות אחרון-של-פסח העלה הרבי שוב את היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"ם, אך באופן כללי שהלימוד יהיה על פי הסדר וייגמר "בסמיכות" ליום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן שנה לאחר מכן בשנת תשמ"ה.
^ בט"ז באב תש"נ, תלה ר' יוסף יצחק קייזן פתק, בקיר בית המדרש ב-770, ובו צילום קטע המדרש האמור. כשיצא הרבי מבית המדרש עצר על יד המודעה והביט בה מספר שניות. באותו ערב התקשרו לרב קייזן ממזכירות הרבי וביקשו להוסיף גם את סיום הקטע במדרש: "שנו רבותינו: בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר: ענוים, הגיע זמן גאולתכם!"
^ על דרך זה סיפר הרב יוסף ישעיה ברוין שאחרי השיחה של כ"ח ניסן ביקשו שכל מי שיש לו הצעות שישלח למזכירות הרבי, הוא העלה את הרעיון ללמוד ענייני גאולה ומשיח אך מעולם לא חזרו אליו, למרות השיחה שהיתה בשבת הסמוכה.

[1] לאחר דיווח בבטאון חב"ד על פעילות של נשות חב"ד בעפולה בחלוקת ערכות נש"ק. אחת מנשות חב"ד בקהילה (רעייתו של הר' דוד קרץ) עברה טיפולים בבית הרפואה וכאשר שהתה במקום בימי שישי חילקה גם לנשים נוספות במחלקה. ראו דיווח בבטאון חב"ד מספר שנים לפני ההכרזה על המבצע.

[2] החסידים החלו בפעילות מתוך ניסיון לפעול בחיזוק עניני היהדות לצד מציאת כר נוסף לפרנסה עבור אחד החסידים, ר' סעדיה ג'רופי. לאחר שדיווחו לרבי על הפצת מזוזות כשרות, ובדיקת מזוזות על ידי הרב ג'רופי, הכריז הרבי על מבצע מזוזה. וכמו כן זכו שהפרסום הראשון על המבצע שנעשה על ידם הגיה הרבי.

[3] היסטוריה חב"דית: כך תוקנה אמירת תהילים בשבת מברכין, מתוך הספר אבני חן, ממכתב אדמו"ר הריי"צ קיץ תרצ"ה.

[4] כי קרוב גליון 102 עמוד 7.

[5] שבועון כפר חב"ד אדר ה'תשפ"ו.

[6] בהתוועדות שבת פרשת וישב, כ' כסלו תשד"מ, אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות י"ט כסלו שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת הש"ס בלימוד ספר משנה תורה להרמב"ם. ההוראה לא יושמה מידית, אך התלמידים השלוחים בישיבת חב"ד בקזבלנקה שבמרוקו, מדינה בה התגורר הרמב"ם מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין י' שבט יום קבלת הנשיאות של הרבי עד ליום הולדתו של הרבי בי"א ניסן ויום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' שלמה מטוסוב, השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. בחודש אדר א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מהרבי שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח". בהתוועדות י"א ניסן תשד"מ, ערך הרבי סיום על הרמב"ם, אך לא קישר את הדבר במפורש לחלוקה שנעשתה במרוקו. אחד עשר יום לאחר מכן, בהתוועדות אחרון-של-פסח העלה הרבי שוב את היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"ם, אך באופן כללי שהלימוד יהיה על פי הסדר וייגמר "בסמיכות" ליום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן שנה לאחר מכן בשנת תשמ"ה.

[7] בט"ז באב תש"נ, תלה ר' יוסף יצחק קייזן פתק, בקיר בית המדרש ב-770, ובו צילום קטע המדרש האמור. כשיצא הרבי מבית המדרש עצר על יד המודעה והביט בה מספר שניות. באותו ערב התקשרו לרב קייזן ממזכירות הרבי וביקשו להוסיף גם את סיום הקטע במדרש: "שנו רבותינו: בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר: ענוים, הגיע זמן גאולתכם!"

[8] על דרך זה סיפר הרב יוסף ישעיה ברוין שאחרי השיחה של כ"ח ניסן ביקשו שכל מי שיש לו הצעות שישלח למזכירות הרבי, הוא העלה את הרעיון ללמוד ענייני גאולה ומשיח אך מעולם לא חזרו אליו, למרות השיחה שהיתה בשבת הסמוכה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

	דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הדף פתוח לעריכה.
	אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, חב"דזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף.	עריכה - שיחה