משתמש:חסיד של הרבי/הרחבת 770 (תשפ"ד)
|
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הדף פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, חב"דזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף. | |||
הרחבת 770 תשפ"ד הינה ההרחבה האחרונה שבוצעה לעת עתה בבית הכנסת - 770 שבמרכז חב"ד העולמי 770, ההרחבה בוצעה מתחת לעזרת נשים קינגסטון במשך מספר שנים בסודיות גמורה עד שנחשפה בחודש טבת תשפ"ד. בעקבות ההרחבה נוספו לבית הכנסת של 770 מעל ל-600 מקומות ישיבה ברווח ובשעות העומס השטח יוכל להכיל קרוב ל-2,000 איש.
רקע עריכה
ההרחבה המשמעותית האחרונה בוצעה ב770 בשנת תשל"ג, אז שטח בית הכנסת היה קטן מלהכיל את הכמות הרבה של המתפללים.... עד שמספר בחורים באו ושברו את הקיר המזרחי של בית הכנסת במטרה להוסיף עוד שטח ולמנוע סכנת נפשות, כשהרבי נכנס וראה את ההרחבה שבוצעה על-ידי הבחורים הרבי חייך חיוך גדול לעבר אחד מהם....
מאז ההרחבה המשמעותית האחרונה חסידות חב"ד שילשה את גודלה ונוצר מצב של פיקוח נפש בשעות העומס במיוחד בחודש תשרי, כאשר מדי תפילה נשמעים לעיתים תכופות קריאות "הצלה" בעקבות התמוטטויות של בחורים ילדים וקשישים והתעלפויות חוזרות ונשנות בעקבות העומס האדיר וחוסר המקום, לעיתים מתפנים המתפללים לטיפול רפואי והמצב שנוצר היה של פיקוח נפש ממש!
בעקבות כך הוקם בשנים האחרונות בחודש תשרי כשמגיעים המוני האורחים אוהל תפילה גדול בסמוך ל770 (מכונה ה"טענט") אך דבר זה גם לא עזר ונוצר מצב דחוף של הרחבת 770 שנתקעת פעם אחר פעם בעקבות מאבקי שלטון על השליטה ב770.
ההרחבות במשך השנים עריכה
| ערך מורחב – הרחבות ושיפוץ 770 |
הרחבה ראשונה
ככל שקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן, גרם שלפעמים השהות במקום הייתה בלתי נסבלת. בסוף שנת תשי"ט החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת ראש השנה תשכ"א סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' זלמן בלסופסקי בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם התמקמו בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.
באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית חיה מושקא שניאורסון תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' יעקב ליפסקר בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מדי שנה בשמחת תורה בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת תשמ"ט הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770.
הרחבה שנייה
בחורף שנת תשכ"ה נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-788 שברחוב איסטערן פארקוויי. הקניה התבצעה על ידי ר' אהרון קליין שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.
יוזמת הרכישה הגיעה על ידי מר אהרן קליין שנכנס לרבי ליחידות והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה בית הכנסת גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.
הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם ועד הבניין שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, כולל חב"ד) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות למרכז לעניני חינוך. יש אומרים שהטעם לכתיבת הבנין על שם ר' אהרן, מחמת שהבעל הבית הקודם של הבנין ביקש מילדיו שלא ימכרו הבנין לליובאוויטש, על כן קנה אותו ר' אהרן שלא היה חסיד ליובאוויטש.לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש.
בחודש אלול שנת תשכ"ז החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה תשכ"ח יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומברזל ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.
בליל ערב חג הסוכות תשכ"ח, לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.
החסידים והתמימים שהיו במקום התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שאי אפשר לעצור באמצע השיפוץ, (מכיוון שלמחרת זה ערב חג ובחול המועד לא עובדים), יצא שעד אחרי שמחת תורה לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינור ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.
למחרת, הניחו כבש שיגשר בין רצפות השאלאש ו-784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית הכנסת החדש". לקראת תפילת מנחה של ערב חג הסוכות ירד הרבי מחדרו הק' ונכנס לזאל הגדול. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.
ביום הראשון של חג הסוכות העמידו קורות ברזל עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.
לאחר החג בנה ר' יעקב ליפסקר ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.
הרחבה שלישית
במשך השנים התרחבה קהילת חב"ד וכבר בשנת תשכ"ח לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את בית הכנסת תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים.
בסוף שנת תשל"ג החלו להרחיב את ה"זאל הגדול" וגם הפעם תכננו שלראש השנה יהיה בית הכנסת מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' זלמן ליפסקר היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה אדם חזק שיכל לתפקד רק ביד אחת, עם זאת העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' זלמן בלסופסקי יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק ליפסקר. בבנייה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת.
במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבנייה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי 'ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש"בכל דבר יש סכנה". אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי הייתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.
לקיר ה"מזרח" של בית הכנסת נתרמו לבנים מיוחדות ויקרות. ברבות השנים, כאשר רוב התמונות מהרבי שצולמו ב-770 היה על רקע קיר זה, הוא הפך לאחד מסימני הזיהוי של 770. בחלקו העליון של קיר זה ישנו שיפוע כלפי חוץ, כדי שקולו של החזן "ייזרק" אחורה לעבר המתפללים.
בליל ערב ראש השנה תשל"ד היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקות לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה"זאל הגדול" מורחב עד ליכולתו המקסימלית. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקוויי הייתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים.
הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקוויי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין / וועד סעודת שלמה", בו מכינים את כל הדרוש למזון להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.
תחילת ההרחבה בתשנ"ב עריכה
בשנת תשנ"ב התחילו את פעילות הרחבת 770 ובנו את האזור שמתחת לעזרת נשים (הכניסה הראשית) עד שהפעילות נעצרה בתשנ"ד
|
| ערך מורחב – קונטרס בית רבנו שבבבל |
המשך ההרחבה בשנים האחרונות עריכה
בתחילת שנת תשע"ח (ולא כמו שחושבים ומנחשים שבתקופת הקורונה) החלו בעבודות חפירה ממקווה יוניון לעבר מסדרון תת קרקעי שנמצא מתחת לעזרת הנשים קינגסטון ובצמוד לקיר המערבי של ה"זאל הגדול", המסדרון היה מלא בחול ורוקנו את החול למקווה יוניון הנטוש דרך המנהרה שנחפרה ממקווה יוניון למסדרון שתחת העזרת נשים. חפירת המסדרון נעשתה בליווי צמוד של פועלים ותיקים ומהנדס מוסמך ונבנו לאורך כל החפירות עמודי תמך כדי לחזק את עזרת הנשים שמעל תוואי החפירה, המחיר הכולל של החפירות וריקון החול הגיעה למעלה מ-10,00 דולר שנתרמו על-ידי גבירים משכונת קראון הייטס שהיון בסוד העניין וחפצו בהרחבת 770.
כך התמשכו העבודות במשך מספר שנים בקצב איטי, בשנת תשפ"ג הגבירו את הקצב של החפירה עד שבתחילת שנת תשפ"ד כמעט וסיימו לרוקן את כל החול שתחת העזרת נשים, העבודות נעשו במשך השנים בסודיות גמורה עד שנחשפו בחודש טבת תשפ"ד בעקבות רעשים ששמעו שכנים מעומק האדמה. עובדים שבאו לבדוק את הטענות הופתעו לגלות מנהרה תחת העזרת הנשים ומיד החלה חרושת שמועות וניחושים פרועים בדבר מטרתה זמן בנייתה והבונים שלה, חובה לציין כי כל "מביעי הדעה" ו"נביאי הזעם" למיניהם בעניין המנהרה לא הסתמכו כלל וכלל על עובדות אלא אך ורק על ניחושים והשערות.
ואכן נמתחה ביקורת רבה על חופרי המנהרה בטענה שהמנהרה גורמת לסכנה עצומה ליסודות הבניין. אך בחודש שבט תשפ"ד מהנדסים רשמיים מעיריית ניו יורק באו לשטח החפירה וקבעו מפורשות כי אין כל סכנה ליסודות הבניין, ותוואי החפירה בטיחותי לחלוטין[1] עובדה שכמו רבות אחרות כמובן לא בלבלה את מצדדי הביקורת..
כמה שבועות לאח"מ מספר בחורים שרצו לקיים את הוראתו הק' של הרבי מה"מ שליט"א שברו את הקיר המפריד בין הרחבה ל770 כך שזה חלק מ770. בעקבות המעשה המשטרה הגיעה ועצרה 10 בחורים חפים מפשע על קיום רצונו של הרבי מה"מ שליט"א!!! וב"ה לאחר כמה ימים שוחררו, אך הגבאים לא מרשים להם להכנס ל770
דעת הרבי בנושא עריכה
ביהכנ״ס וביהמ״ד - כמו כן ענין של קדושה - אינו נשאר על עמדו, אלא, הוא באופן של ״מהלך״, ובמילא, מזמן לזמן (ועד - מרגע לרגע) ניתוסף בו יותר, בגובה, ברוחב ובאורך, ואין להתערב בענין זה, להוסיף או לשנות כו׳, אלא, צריך לסמוך שכל מה שיכולים להוסיף בגובה ברוחב ובאורך, יעשה זאת בעל הבנין, הרבי, נשיא דורנו, בקונטרס בית רבינו הערה מאה וארבע, בשוה"ג, בסוף.
''ונעשה צורך והכרח להגדיל ולהרחיב עוד יותר את בית רבינו ועד להגדלה והרחבה שהיא באופן דפריצת גדר פרצת בגימטריא 770 כמו בניין בית חדש'' בקונטרס בית רבינו סעיף ח' .
ניגון צריכים להרחיב את בית משיח עריכה
כחלק מהרצון להרחבת 770 הלחינו מספר פעילי משיח רדיקליים ניגון המעודד את ההרחבה, מנגינת הניגון היא ניגון פרזות תשב ירושלים, ומילות הניגון הינן מילות מתוך קונטרס בית רבנו שבבבל, הניגון צבר תאוצה ופופולריות רבה, כך למשל נצפה זקן ראשי ישיבות חב"ד הרב יצחק גולדברג רוקד בשביעות רצון ובדביקות את הניגון[2].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- מחניית אמבולנסים למקום המקדש העתידי, סקירה על בניין 770
- ארויס פון ליובאוויטש | הרב מנחם ישראלי
- דעה / מי חי ב770?
- דעה / מי מת ב770?
- למען בית השם אלוקינו - מכתב התמימים בנוגע להרחבת 770
- דעה / להפריד את העיקר מהטפל
- דיווח ראשוני / האם יורחב כעת מרכז חב״ד העולמי בניו יורק?
לקריאה נוספת עריכה
הערות שוליים
- ↑ מחלקת הבניה בעיריית ניו יורק: "אין סכנה ליסודות הבניין"
- ↑ ראו וידאו 'הרב גולדברג ממגדל העמק רוקד לצלילי שיר ההרחבה של 770' בערוץ היוטיוב זמן הגאולה.