משתמש:חסיד חי/שנת הכז

שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג הכז היא שנה המתחילה ביום חמישי (ה), היא כסדרה (כ) ועל כן בחשוון יש 29 ימים ובכסלו יש 30 ימים, וחג הפסח חל בשבת (ז). שנה מסוג הכז היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 354 ימים שבהם 51 שבתות.

שנת הכז היא סוג השנה הנפוץ ביותר, והיא מתרחשת ב-18.05% מהשנים,. שנה מסוג הכז הייתה לאחרונה בה'תשמ"ח בה'תשנ"א, בה'תשנ"ח, בה'תשע"ב, בה'תשע"ה ובה'תשע"ח. שנת הכז צפויה שוב בה'תשפ"ט ובה'תשצ"ב.

לוח שנה

יום טוב / שבתון

חג שאיננו שבתון

מיוחד בחסידות חב"ד

צום או יום מיוחד אחר

מועדים

• בשנה מסוג הכז חל ראש חודש בשבת שלוש פעמים. ראש חודש חשוון חל בימים שישי ושבת, ראש חודש ניסן חל בשבת, וראש חודש אלול חל בימים שבת וראשון.
• צום גדליה נדחה ליום ראשון, עשרה בטבת חל ביום חמישי, תענית אסתר חלה ביום רביעי, תענית בכורות חלה ביום שישי, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב נדחים שניהם משבת ליום ראשון.
• חנוכה חל בימים רביעי עד רביעי, הדלקת נרות ראשונה היא ביום שלישי בערב.
• ט"ו בשבט חל ביום רביעי.
• פורים חל ביום חמישי ובירושלים ביום שישי.
• שבועות חל ביום ראשון.

ימי חב"ד

• י' כסלו חל ביום שלישי, י"ט כסלו חל ביום חמישי.
• י"א ניסן חל ביום שלישי.
• י'-י"א שבט חלים בשישי ושבת.
• י"ב-י"ג תמוז חלים בשני ושלישי.

קריאה בתורה והפטרות

בשנת הכז יש הבדל בקריאות בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, כי היום השמיני של פסח, הנחוג רק בחוץ לארץ, חל בשבת. אי לכך, החל מכ"ב ניסן ועד סוף חודש אייר, יש הבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ בפרשות הנקראות. הפער נסגר כאשר בארץ ישראל קוראים את פרשת בהר ופרשת בחוקותי בנפרד, בעוד שבחוץ לארץ מחברים אותן. בשנת הכז לא קוראים כלל את פרשת וילך, מכיוון שהיא נקראת לפני ראש השנה בשנה הקודמת ואחרי ראש השנה בשנה הבאה.

בשנת הכז 51 שבתות כאשר בשלוש מתוכן לא קוראים פרשה בארץ ישראל: שבת יום הכיפורים, שבת חול המועד סוכות ושבת של היום הראשון של פסח. בחוץ לארץ לא קוראים פרשה גם בשבת שבה חל היום השמיני של פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (52, פרשת וילך לא נקראת ופרשת וזאת הברכה נקראת בשמיני עצרת שחל ביום חמישי) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (48, בארץ ישראל), מחוברות הפרשות ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים ומטות מסעי. בחוץ לארץ מחברים גם את הפרשות בהר ובחוקותי.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

• פרשת נח - קוראים את הפטרת ראש חודש "השמים כסאי"
• פרשת תולדות - קוראים את הפטרת מחר חודש.
• פרשת מקץ - השבת בתוך חנוכה קוראים את הפטרת חנוכה "רני ושמחי"
• פרשת משפטים - שבת שקלים קוראים את הפטרת פרשת שקלים
• פרשת תצוה - קוראים הפטרה של שבת זכור
• פרשת ויקהל-פקודי - קוראים את הפטרת פרשת פרה
• פרשת ויקרא - שבת ראש חודש ניסן, קוראים את הפטרת פרשת החודש
• פרשת צו - יש הנוהגים לקרוא את הפטרת שבת הגדול
• פרשת תזריע-מצורע (ובחוץ לארץ פרשת שמיני) - קוראים מחר חודש
• פרשת ראה - האשכנזים קוראים את הפטרת ראש חודש "השמים כסאי".

לוח הפרשות (אם מופיעים שני תאריכים השמאלי הוא בחו"ל)

חומש בראשית		חומש שמות		חומש ויקרא			חומש במדבר		חומש דברים
פרשה	תאריך	פרשה	תאריך	פרשה	תאריך		פרשה	תאריך	פרשה	תאריך
בראשית	כ"ד בתשרי	שמות	י"ט בטבת	ויקרא	א' בניסן		במדבר	ה' בסיוון	דברים	ט' באב
נח	א' בחשוון	וארא	כ"ו בטבת	צו	ח' בניסן		נשא	י"ב בסיוון	ואתחנן	ט"ז באב
לך לך	ח' בחשוון	בא	ד' בשבט	שמיני	כ"ב בניסן	כ"ט בניסן	בהעלתך	י"ט בסיוון	עקב	כ"ג באב
וירא	ט"ו בחשוון	בשלח	י"א בשבט	תזריע	כ"ט בניסן	ו' באייר	שלח	כ"ו בסיוון	ראה	ל' באב
חיי שרה	כ"ב בחשוון	יתרו	י"ח בשבט	מצרע	מחוברת		קרח	ג' בתמוז	שפטים	ז' באלול
תולדת	כ"ט בחשוון	משפטים	כ"ה בשבט	אחרי מות	ו' באייר	י"ג באייר	חקת	י' בתמוז	כי תצא	י"ד באלול
ויצא	ז' בכסלו	תרומה	ב' באדר	קדשים	מחוברת		בלק	י"ז בתמוז	כי תבא	כ"א באלול
וישלח	י"ד בכסלו	תצוה	ט' באדר	אמר	י"ג באייר	כ' באייר	פינחס	כ"ד בתמוז	נצבים	כ"ח באלול
וישב	כ"א בכסלו	כי תשא	ט"ז באדר	בהר	כ' באייר	כ"ז באייר	מטות	ב' באב	וילך
מקץ	כ"ח בכסלו	ויקהל	כ"ג באדר	בחקתי	כ"ז באייר	מחוברת	מסעי	מחוברת	האזינו	ג' בתשרי
ויגש	ה' בטבת	פקדי	מחוברת						וזאת הברכה	שמחת תורה
ויחי	י"ב בטבת

קרדיט: חלק מהמידע בערך זה מבוסס על ויקיפדיה

הערות שוליים

תבנית:סוגי שנים

הכז