י"ד באלול
(הופנה מהדף י"ד אלול תש"ב)
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
י"ד באלול הוא היום הארבעה עשר בחודש אלול.
בהלכה מוזכר תאריך זה כיום שבו יש להתחיל להתכונן לחג הסוכות, בהתאם לכלל של "דורשין בהלכות החג שלושים יום קודם החג"[1].
הרבי הוסיף על כך, שכיון שענינו העיקרי של חג הסוכות הוא זמן שמחתנו, צריך להוסיף החל מיום זה בשמחה מתוך השתדלות מיוחדת במשך כל שלושים היום שעד חג הסוכות[2].
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרל"ו – רבי יהושע פולק מקמפנא, מחבר ספר 'אבני יהושע', נפטר.
- תרפ"ח – רבי יעקב מלול, רבה של וזאן – תוניסיה, נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרנ"ט – הרב משה זלמן קמינצקי, ממצויני תלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש, חבר ועד הפועל בפיקוח על מצבם הרוחני של מחנות העקורים לאחרי השואה, ומראשוני המתיישבים בכפר חב"ד.
- ת"ש – הרב שלמה קונין, השליח הראשי לקליפורניה.
- תשי"ז – הרב דוד משה אולידורט, מצוות ה'חוזרים' ו'מניחים' של תורת הרבי, חבר מערכת אוצר החסידים ואחראי תוכן במחלקת ההוצאה לאור של הוצאת הספרים החב"דית קה"ת.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרי"ז – רבי ברוך מרדכי אטינגר – מגדולי חסידי רבותינו נשיאינו ומגדולי רבני חב"ד בדורות הראשונים, ורבה של בוברויסק.
- תש"ב – מרת חיה מושקא הורנשטיין, בתו של אדמו"ר המהר"ש, הובלה ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה.
- תשמ"ה – הרב יצחק שלמה פבזנר, למדן חסיד חב"ד, תושב שכונת בית וגן בירושלים, בוגר ישיבות תומכי תמימים ועורך המפתחות לסדרת הספרים שדי חמד בהוראת הרבי.
- תשמ"ז – הרב מנחם מענדל שניאורסון, בן דודו של הרבי.
- תנש"א – הרב חיים יוסף דוד נימוטין, חסיד חב"ד שזכה לשמש את הרב לוי יצחק שניאורסון והרבנית מרת חנה, ועסק שנים רבות באחזקת ונקיון הציון.
- תשס"ח – הרב יהודה שפוץ, מחנך חב"די, ממייסדי הישיבה במונטריאול חבר הנהלת הישיבה ומזקני חסידי חב"ד בקהילה המקומית.
הפתגם היומי - י"ד באלול - מלוח היום יום |
---|
מהוראות אבי אדמו"ר: להנזר ממלחמת תנופה עד קצה האחרון, לא מפני שאין לנו במה לנצח או מפני מורך לב, אלא מפני שאת כל כוחותינו עלינו להקדיש אך ורק לחיזוק בנינינו, בנין התורה והמצות בקדושה ובטהרה. ועל זה עלינו למסור את נפשותינו במסירת נפש בפועל ולא רק בכח. |