אפרים דוב לנדו

הרב דוב לנדו (יליד שנת תר"צ 1930) הוא המנהיג המרכזי של הציבור החרדי-ליטאי, וראש ישיבת סלבודקה בבני ברק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בז' ניסן תר"צ לטוביה יוסף ודבורה לנדו, נכדו של האדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב בעירה זוגרש בפולין

בגיל חמש עלה לארץ ישראל למד בישיבות הישוב החדש פוניבז' וחברון.

בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם מרת עדינה בת הרב יוסף שר ואחר נישואיו התמנה לר"מ בישיבת סלבודקא.

בתחילת שנות הממים התמנה לראש ישיבת סלבודקא בבני ברק.

לאחר פטירתם של מנהיגי הציבור הליטאי רבי גרשון אדלשטיין בשנת תשפ"ג, ולאחר מכן רבי ברוך מרדכי אזרחי בשנת תשפ"ד, הוכר כמנהיג הציבור הליטאי הבולט, והדמות הבכירה בתנועה.

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופת המחלוקת שניהל אחד מראשי הישיבות הליטאיים מבני ברק נגד חסידות חב"ד והרבי, התייצב הרב לנדו כנגדו, והתבטא כי שנאתו של אותו אחד לחסידים, העבירה אותו על דעתו. בשנת תשמ"ט, לאחר שבעקבות המחלוקת, התפצל הציבור הליטאי ממפלגת אגודת ישראל והקים מפלגה נפרדת, הוא כתב מכתב אישי לידידו הרב ברוך שמואל דויטש, בו הביעה את דעתו נגד המהלך, ותמך ברבנותו של הרב משה יהודה לייב לנדא בבני ברק^[1]. לאחר שהמכתב הודלף הוא הותקף על ידי בני ציבורו, ובעקבות כך נמנע מלהתערב בעניינים ציבורים במשך שנים.

בשנת תשע"ח נצפה כשהוא מעיין בספר התניא יחד עם תלמיד נוסף^[2].

בשנת תשפ"ב קיבל את הרב עזרא שוחט לפגישה, במהלך הפגישה דנו הרבנים בחידושו של הגרי"ז מבריסק בעניין צווי דינים בשתיית ארבע כוסות, ובדברי רש"י בעניין העלייה לשמים בלימוד תורה וההיבט בזה על פי ראי החסידות^[3].

בחודש כסלו תשפ"ג קיבל את הרב יהודה לייב שפירא לפגישה, במהלך הפגישה דנו הרבנים בחידושי הגאונים החב"דיים בעל הדברי נחמיה ובעל התורת חסד^[4]. בשנת תשפ"ג ביקרו חברי מערכת הפילפולים של ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש אצל הרב לנדו, והעניקו לו את ספר הפילפולים של הישיבה^[5].

בשנת תשפ"ד לאחר פטירתו של הרב שניאור זלמן סגל (מראשי ישיבת תומכי תמימים לוד) שעמד בקשרי ידידות קרובים עם הרב לנדו, הגיע הרב לנדו לנחם את בני משפחת סגל וסיפר בהתרגשות על השנתיים המיוחדות בהן למד בחברותא עם אביהם הרב סגל בעת לימודיו בישיבת סלבודקה^[6].

בשנת תשפ"ד במהלך שיחה עם הרב שאול אלתר סיפר על ההנהגה החב"דית של התאספות הרבנים ושיחותיהם בתורת הנגלה בעת חג השבועות^[7].

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

זכר דבר – בירורים הלכתיים, בני ברק תשמ"א
זכר טוב – בני ברק תש"ם, בירורים הלכתיים לזכר אביו.
מנחת דבר – על המנחת חינוך לקט שיעורים על המסכתות שנלמדו בישיבה (עם שאר ראשי ישיבת סלבודקה).
חידושי רבי דוב לנדו – על חלק גדול ממסכתות הש"ס
גליונות רבי דוב לנדו – ובו הערות שהועתקו מכתב ידו על הראשונים והאחרונים הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א, הרמב"ם, הטור, שולחן ערוך, מנחת חינוך, חזון אי"ש, ועוד, על המסכתות שבת, עירובין, יבמות, כתובות, נדרים, גיטין, קידושין. הספר יצא לאור במהדורה מצומצמת.
בירור דברים – אודות ספר שמירת שבת כהלכתה בהתאם לדעת מורינו הגאונים, בני ברק תשל"ו.
שיח דבר – התכתבויות בחידושי תורה עם רבי חיים קנייבסקי שני כרכים.

כמו כן תורתו יוצאת מדי שבוע במאספים תורניים רבים ביניהם "אהלי טהרות", "אהלי שביעית", "אהלי זרעים" ו"אהלי שבת" ובעלוני "מנחת דבר". וכן בעלון היוצא מעת לעת "חדוותא דשמעתתא".

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו הרב יוסי אברהם ישעיהו לנדו, מודיעין עילית
חתנו הרב איסר זלמן שוורצמן, מודיעין עילית.
חתנו הרב שמואל ברטלר.

הקודם:
גרשון אדלשטיין

מנהיג הציבור הליטאי
תשפ"ד

הבא:

הערות שוליים

[1] אוסף ענק של מסמכים, קונטרסים וכרזות פולמוס באתר בית המכירות - קדם.

[2] תמונת היום .

[3] ביקור נדיר בבני ברק: הרב שוחט אצל ראשי הישיבות הליטאים .

[4] ראשי דברים מהמפגש -COL חושף: מה היה בשיחת הגרי"ל שפירא וגדולי התורה הליטאים וידאו ותמלול מהמפגש - השיחה הנדירה של החוזר אצל הגר"ד לנדו - אתר בחדרי חרדים.

[5] יפוצו מעיינותך: ספר ה'פלפולים' הגיע לעשרות רבנים .

[6] המנהיג הליטאי ניחם את ילדיו של החברותא מישיבת סלבודקה.

[7] כשמנהיג הציבור הליטאי מספר על ה'נגלה טיש' בליובאויטש

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]