הגהות מיימוניות
הגהות מיימוניות הוא מנושאי כלי הרמב"ם החשובים ביותר, שמסכם את דברי הרמב"ם להלכה.
הספר נכתב על ידי הרב מאיר בר יקותיאל הכהן מרוטנבורג[1], שהיה בן דורו ומתלמידיו הגדולים של המהר"ם מרוטנבורג, ואף היה עמו גם בזמן שהותו במאסר. נולד בערך בשנת ה'ך', והיה גיסו של רבי מרדכי בן הלל. רבי מאיר נרצח עם כל משפחתו במהלך פרעות רינדפלייש בשנת ה'נ"ח.
הספר ערוך בצורה בה מובאת דעתו של הרמב"ם, ולצידה גם דיעותיהם של חכמי אשכנז וצרפת, בעלי התוספות, שלעיתים רבות חולקים על הרמב"ם.
בספר מוזכר רבות המהר"ם מרוטנבורג, רבו של רבי מאיר, לפעמים הוא מוזכר בכינוי 'שיחי ולפעמים בכינוי 'זצ"ל', הדבר תלוי עם חלק זה נערך בחייו או אחרי הסתלקותו.
הספר הודפס לראשונה בשנת ה'ר"ע בוקשטא, ובשנת ה'רפ"ה בוונציא, הנוסח של וונציא הועתק ברמב"ם מהדורת פרנקל, אלו מתפארים על נוסח מדוייק נוסף שהם מביאים בהוצאותיהם[2].
חוץ מה'הגהות' הוסיף רבי מאיר גם ספר בשם 'תשובות מיימוניות', ובו תשובות של חכמי האשכנזים בנושאים הנידונים ברמב"ם.
בשיחותיו על הרמב"ם, מציין הרבי רבות לספר ההגהות מיימוניות.
