אליעזר (אב הבעל שם טוב)

רבי אליעזר אביו של הבעל שם טוב, היה צדיק נסתר, שהיה ידוע בהפלגתו במצוות הכנסת אורחים.

שנים רבות היו הוא והרבנית הצדקת שרה, חשוכי ילדים. הם הרבו תפילות רבות, ומשמים הוחלט ליענות לבקשתם אם יעמדו בנסיון.

אליהו הנביא בא אל רבי אליעזר באמצע יום השבת בדמות עני עם מקלו ותרמילו. למרות שנראה היה כי מדובר ביהודי שחילל ל"ע את השבת, רבי אליעזר הוכיח את אהבת ישראל המופלגה ששכנה בו, ולא די שלא הוכיח את העני, אלא אף קיבלו בספר פנים יפות.

בזכות מעשה זה נגזר שכרו לבן זכר שיאיר את כלל ישראל בשיטתו המיוחדת, והמאירה את נשמתו של כל יהודי, ובשנת נח"ת נולד לו ולרעייתו בן בשם ישראל, הלא הוא הבעל שם טוב הקדוש. 

בהיות הבעל שם טוב בן חמש שנים נפטר עליו אביו רבי אליעזר, ובטרם פטירתו ציווה את בנו הבעל שם טוב שני דברים: א. לא לירא משום יצור, רק מהקדוש ברוך הוא לבדו. ב. לאהוב כל יהודי, בכל מצב אשר הוא. שני יסודות אלו, הינם מיסודותיה החשובים של תנועת החסידות, אותה הקים הבעל טוב. כעבור תקופה קצרה נפטרה גם אמו הצדקנית.