הבדלים בין גרסאות בדף "שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''שניאור זלמן | + | הרב '''חיים שניאור זלמן יוסף שניאורסאהן''' (מוויעליז, לודז') הנוע כ ר' זלמן לאדז'שער או רש"ז שניאורסאהן, ובבית רבותינו נשיאנו כינוה בשם "זש'אמע" היה נצר למשפחת [[בית רבי]], ומחשובי חסידי חב"ד בדור האחרון שלפני מלחמת העולם השניה. |
| + | |||
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
הרב שניאור זלמן היה בנו של הרב יהודא ליב בה"ר [[שניאור שניאורסון (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור]], אשר היה חתנו של אדמו"ר [[הצמח צדק]], ובנו של הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]. | הרב שניאור זלמן היה בנו של הרב יהודא ליב בה"ר [[שניאור שניאורסון (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור]], אשר היה חתנו של אדמו"ר [[הצמח צדק]], ובנו של הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]. | ||
| − | זכה להיות אצל הרבי [[מהר"ש]] בילדותו שבחנו בלימוד, | + | בילדותו התחנך ר' זלמן בהחצר בליובאוויטש במתיבתא חדדא עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כבר אז בעודו נער צעיר ניכרו בו כישרונות מיוחדי, תפיסה מהירה וזיכרון נפלא, וכבר בגיל הילדות הי' ר' זלמן בקי בתנ"ך ובעין יעקב. |
| − | נמנה כאחד מג' חשובי החסידים של הרבי הרש"ב, יחד עם הרב [[מענדל חן]] והרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. | + | |
| + | בחודש כסלו תרנ"ט נשא לאה את בתו של הגביר והעסקן המפורסם בי אלכסנדר דיסקין ע"ה. | ||
| + | חתונתו הערכה בליאזנא ומסדר הקידושין הי' כ"ק אדמו"ר מהורש"ב. | ||
| + | בעת החתונה ושבעת ימי המשתה אמר כ"ק אמו"ר מוהרש"ב מספר מאמרים שהוזכר בענין ענין הנשואין. | ||
| + | |||
| + | זכה להיות אצל הרבי [[מהר"ש]] בילדותו שבחנו בלימוד ונהנה ממנו מאוד, וברכו שיהי' גם ת"ח וגם גביר, וזכה לראות הברכה כל ימיו. | ||
| + | היה מחשובי חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
| + | |||
| + | נמנה כאחד מג' חשובי החסידים של הרבי הרש"ב, יחד עם הרב [[מענדל חן]] והרב הקדוש המקובל [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. | ||
| + | |||
| + | הי' בקשר עם גדולי ישראל כאדמו"ר בעל [[המנחת אלעזר]] ממונקאטש, אאדמו"ר מקומרנא, האדמו"ר מרזאדאל, שהתפעלו ממנו מאוד. | ||
| + | |||
| + | הי' חוזר דא"ח ברעוא דרעווין כל שבת כ ב' או ג' שעות, ובעת אמירת הדא"ח הי' מנותק מכל הסובבים אותו. | ||
| + | הי' מתפלל שעות ארוכות בבכיות נראיות, | ||
| + | |||
| + | חשובי חסידי חב"ד כר' [[איצ'ע דער מתמיד]] ור' חאצע פייגין דברו עליו בהערכה גדולה. | ||
| + | הי' מקבל מר' [[שולם הומאנער]], שהי' מקבל מר' [[הלל מפאריטש]] (הנק' שלום הלל'ס(, | ||
המשפיע המפורסם המקובל הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], הי' תלמידו, והי' מספר עליו רבות, ממנו למד קבלה. | המשפיע המפורסם המקובל הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], הי' תלמידו, והי' מספר עליו רבות, ממנו למד קבלה. | ||
גרסה מ־08:51, 15 בפברואר 2017
הרב חיים שניאור זלמן יוסף שניאורסאהן (מוויעליז, לודז') הנוע כ ר' זלמן לאדז'שער או רש"ז שניאורסאהן, ובבית רבותינו נשיאנו כינוה בשם "זש'אמע" היה נצר למשפחת בית רבי, ומחשובי חסידי חב"ד בדור האחרון שלפני מלחמת העולם השניה.
תולדותיו
הרב שניאור זלמן היה בנו של הרב יהודא ליב בה"ר שניאור, אשר היה חתנו של אדמו"ר הצמח צדק, ובנו של הרב מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי).
בילדותו התחנך ר' זלמן בהחצר בליובאוויטש במתיבתא חדדא עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כבר אז בעודו נער צעיר ניכרו בו כישרונות מיוחדי, תפיסה מהירה וזיכרון נפלא, וכבר בגיל הילדות הי' ר' זלמן בקי בתנ"ך ובעין יעקב.
בחודש כסלו תרנ"ט נשא לאה את בתו של הגביר והעסקן המפורסם בי אלכסנדר דיסקין ע"ה. חתונתו הערכה בליאזנא ומסדר הקידושין הי' כ"ק אדמו"ר מהורש"ב. בעת החתונה ושבעת ימי המשתה אמר כ"ק אמו"ר מוהרש"ב מספר מאמרים שהוזכר בענין ענין הנשואין.
זכה להיות אצל הרבי מהר"ש בילדותו שבחנו בלימוד ונהנה ממנו מאוד, וברכו שיהי' גם ת"ח וגם גביר, וזכה לראות הברכה כל ימיו. היה מחשובי חסידי אדמו"ר הרש"ב.
נמנה כאחד מג' חשובי החסידים של הרבי הרש"ב, יחד עם הרב מענדל חן והרב הקדוש המקובל לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.
הי' בקשר עם גדולי ישראל כאדמו"ר בעל המנחת אלעזר ממונקאטש, אאדמו"ר מקומרנא, האדמו"ר מרזאדאל, שהתפעלו ממנו מאוד.
הי' חוזר דא"ח ברעוא דרעווין כל שבת כ ב' או ג' שעות, ובעת אמירת הדא"ח הי' מנותק מכל הסובבים אותו. הי' מתפלל שעות ארוכות בבכיות נראיות,
חשובי חסידי חב"ד כר' איצ'ע דער מתמיד ור' חאצע פייגין דברו עליו בהערכה גדולה. הי' מקבל מר' שולם הומאנער, שהי' מקבל מר' הלל מפאריטש (הנק' שלום הלל'ס(,
המשפיע המפורסם המקובל הרב מנחם זאב גרינגלס, הי' תלמידו, והי' מספר עליו רבות, ממנו למד קבלה.
נלב"ע י"ב תמוז ת"ש בגטו לודז'.
לקריאה נוספת
הספר "סיפורי התוועדויות" מתלמידו הרב מנחם זאב גרינגלס, עמוד 438 ואילך.
