הבדלים בין גרסאות בדף "שניאור זלמן דוכמן"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: החסיד רבי '''שניאור זלמן הלוי דוכמן''', היה מחשובי החסידים, ומקורב ביותר לאדמו"ר הריי"צ. == מחזק ומחז…)
 
שורה 1: שורה 1:
 +
[[תמונה:זלמן הלוי דוכמן.jpg|left|thumb|250px|ר' זלמן הלוי דוכמן]]
 
ה[[חסיד]] רבי '''שניאור זלמן הלוי דוכמן''', היה מחשובי החסידים, ומקורב ביותר ל[[אדמו"ר הריי"צ]].  
 
ה[[חסיד]] רבי '''שניאור זלמן הלוי דוכמן''', היה מחשובי החסידים, ומקורב ביותר ל[[אדמו"ר הריי"צ]].  
  
שורה 9: שורה 10:
 
אדמו"ר הריי"צ החשיב מאוד את סיפוריו, ובמכתב כותב לו הרבי בשם חותנו אדמו"ר הריי"צ: בבקשה לשלוח לו מהנדפס על ידו כו' לזכות בזה את הרבים.
 
אדמו"ר הריי"צ החשיב מאוד את סיפוריו, ובמכתב כותב לו הרבי בשם חותנו אדמו"ר הריי"צ: בבקשה לשלוח לו מהנדפס על ידו כו' לזכות בזה את הרבים.
  
בסיום המכתב כותב הרבי: כבודו חותם עת עצמו, נכד הרמ"י נ"ע מהאמעל. ולכן מטובו לשלוח מזכרונותיו מה שיודע ע"ד זקנו וגם אחי זקנו, כי זה מכבר רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א לקבץ הידיעות ע"ד זקני החסידים, ובטח במשך הזמן יהיה בזה ג"כ זכות הרבים.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/414&search=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8+%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F+%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F אגרות קודש]</REF>
+
בסיום המכתב כותב הרבי: כבודו חותם את עצמו, נכד הרמ"י נ"ע מהאמעל. ולכן מטובו לשלוח מזכרונותיו מה שיודע ע"ד זקנו וגם אחי זקנו, כי זה מכבר רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א לקבץ הידיעות ע"ד זקני החסידים, ובטח במשך הזמן יהיה בזה ג"כ זכות הרבים.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/414&search=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8+%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F+%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F אגרות קודש]</REF>
  
 
בזמן מאסר אדמו"ר הריי"צ, נתן לו הרבי לשמור חלק מכתבי היד.<REF>ראה שם הערות "כמדומה".</REF>
 
בזמן מאסר אדמו"ר הריי"צ, נתן לו הרבי לשמור חלק מכתבי היד.<REF>ראה שם הערות "כמדומה".</REF>

גרסה מ־21:39, 15 במרץ 2010

ר' זלמן הלוי דוכמן

החסיד רבי שניאור זלמן הלוי דוכמן, היה מחשובי החסידים, ומקורב ביותר לאדמו"ר הריי"צ.

מחזק ומחזיר בתשובה על ידי סיפוריו

הרב דוכמן קיבל הוראות מהרבי לנסוע לקהילות מבודדות בארצות הברית כדי לעורר את התושבים לקיום התורה והמצוות, שם סיפר ר' זלמן מסיפוריו שפעלו רושם רב על השומעים.

את סיפוריו כתב בספרו "לשמע אוזן", שנדפס בשנת תשכ"ג ובו סיפורי חסידים ששמע מחסידים בדורות עברו.

אדמו"ר הריי"צ החשיב מאוד את סיפוריו, ובמכתב כותב לו הרבי בשם חותנו אדמו"ר הריי"צ: בבקשה לשלוח לו מהנדפס על ידו כו' לזכות בזה את הרבים.

בסיום המכתב כותב הרבי: כבודו חותם את עצמו, נכד הרמ"י נ"ע מהאמעל. ולכן מטובו לשלוח מזכרונותיו מה שיודע ע"ד זקנו וגם אחי זקנו, כי זה מכבר רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א לקבץ הידיעות ע"ד זקני החסידים, ובטח במשך הזמן יהיה בזה ג"כ זכות הרבים.[1]

בזמן מאסר אדמו"ר הריי"צ, נתן לו הרבי לשמור חלק מכתבי היד.[2]

נפטר בכ' אדר תש"ל.

הערות שוליים

  1. אגרות קודש
  2. ראה שם הערות "כמדומה".