הבדלים בין גרסאות בדף "שמואל עומר"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[א' אדר]] [[תש"כ]] לאביו ר' שמעון ולאמו מרת לאה, במושב גנות. | נולד ב[[א' אדר]] [[תש"כ]] לאביו ר' שמעון ולאמו מרת לאה, במושב גנות. | ||
| − | בשנת תשמ"א למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש 885 סמוך לחצרות קודשנו, ובשנת תשמ"ב, למד יורה דעה אצל הרב טברדוביץ בישיבת תומכי כפר חב"ד, ובקיץ של אותה שנה בא בקשרי הנישואין עם רעייתו מרת שולמית, בת ר' חיים ישראל מבני ברק. | + | בשנת [[תשמ"א]] למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש 885 סמוך לחצרות קודשנו, ובשנת [[תשמ"ב]], למד [[יורה דעה]] אצל [[הרב טברדוביץ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובקיץ של אותה שנה בא בקשרי הנישואין עם רעייתו מרת שולמית, בת ר' חיים ישראל [[מבני ברק]]. |
לאחר נישואיו ייסד את בית חב"ד הראשון בשומרון, ופעל בכל יישובי השומרון, וניהל את הפעילות החב"דית באריאל, בעמנואל, ובקרני שומרון, וייסד באריאל ספרייה ציבורית לילדים לאור קריאת הרבי, וכאשר ראש העיר מר רון נחמן ביקר אצל הרבי, הזכיר את פעולותיו בפני הרבי. | לאחר נישואיו ייסד את בית חב"ד הראשון בשומרון, ופעל בכל יישובי השומרון, וניהל את הפעילות החב"דית באריאל, בעמנואל, ובקרני שומרון, וייסד באריאל ספרייה ציבורית לילדים לאור קריאת הרבי, וכאשר ראש העיר מר רון נחמן ביקר אצל הרבי, הזכיר את פעולותיו בפני הרבי. | ||
גרסה אחרונה מ־07:49, 12 באפריל 2024
הרב שמואל עומר (א' אדר תש"כ-ח' תשרי תשפ"א) היה מייסד ומנהל בית חב"ד הראשון בשומרון, מנהל בית חב"ד באריאל, עמנואל, וקרני שומרון, ויו"ר צעירי אגודת חב"ד בשומרון.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בא' אדר תש"כ לאביו ר' שמעון ולאמו מרת לאה, במושב גנות.
בשנת תשמ"א למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש 885 סמוך לחצרות קודשנו, ובשנת תשמ"ב, למד יורה דעה אצל הרב טברדוביץ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ובקיץ של אותה שנה בא בקשרי הנישואין עם רעייתו מרת שולמית, בת ר' חיים ישראל מבני ברק.
לאחר נישואיו ייסד את בית חב"ד הראשון בשומרון, ופעל בכל יישובי השומרון, וניהל את הפעילות החב"דית באריאל, בעמנואל, ובקרני שומרון, וייסד באריאל ספרייה ציבורית לילדים לאור קריאת הרבי, וכאשר ראש העיר מר רון נחמן ביקר אצל הרבי, הזכיר את פעולותיו בפני הרבי.
לקראת סיום מחזור הלימוד הראשון של תקנת הרמב"ם, פעל אצל ראשי העיר לקריאת ככר הרמב"ם, ניהל תעמולה רחבה לעידוד הלימוד, וארגון כנס מפואר של סיום הרמב"ם, ולאחר מכן אף ערך והוציא לאור את הקובץ התורני 'הדרת מלך' בו פרסמו רבני השומרון פלפולים ודברי הערכה בקשרי עם תקנת הרמב"ם ולימוד הרמב"ם.
עם פתיחת האינתיפאדה וגל הפיגועים שבעקבותיו, בדגש על גזרת השומרון, והתערערות הבטחון האישי, יזם חלוקת עשרות אלפי ערכות לשמירה הגנה והצלה כפי שעורר הרבי להחזיק ספרי קודש וקופת צדקה, ולצורך כך ביקר רבות בחצרות קודשנו על מנת להתרים ולגייס כספים למימון החלוקה.
במהלך ביקוריו בחצרות קודשנו, נהג להשתתף באופן קבוע בהתוועדויות סיומי ההלכות ברמב"ם המאורגנות על ידי הרב מנחם גרליצקי, והרבה לעורר אודות האיסור לדבר על מסירת שטחי ארץ ישראל לידי הגויים, ולבקש לסייע לו בפעולותיו לחיזוק הבטחון של התושבים וחיילי צה"ל ברחבי השומרון.
בשנת תשפ"א שהה לחצרות קודשנו לראש השנה, למרות מגבלות נגיף הקורונה ולאחר שלא הרגיש טוב חזר לארץ הקודש, ותוך ימים ספורים התדרדר מצבו והוא נפטר בשבת שובה, פרשת האזינו ח' תשרי תשפ"א.
הלוייתו נערכה בצאת השבת, יצאה מביתו בעמנואל והמשיכה לירושלים ולהר הזיתים, שם נטמן בחלקת חב"ד.
משפחתו[עריכה]
- בנו, ר' מנחם מענדל עומר - לוד
- בתו מרת חיה מושקא, רעיית ר' אביסף כהן
- בתו, רחל עומר - נפטרה בצעירותה, בשנת תשע"ד
- בתו, מרת חנה מרים
- בנו, ר' יוסף יצחק עומר
- בתו מרת שטערנא שרה
