פתיחת התפריט הראשי

חב"דפדיה β

שלום רוקח

רבי שלום רוקח (תקמ"א - כ"ז באלול תרט"ו, 1781-1855 למניינם) מכונה השר שלום (בחסידות בעלז מכונה: דער ערשטער רב, הרב הראשון), רב העיירה בעלזא משנת תקע"ז (1817 למניינם) ואדמו"ר מבעלזא עד לפטירתו. מייסד חסידות ושושלת בעלזא.

תולדות חייועריכה

נולד בעיר ברודי בתחילת חודש שבט שנת ה'תקמ"א (1781) לרבי אלעזר רוקח (השני), מחכמי ה"קלויז" בברודי, ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז, נכדם של רבי אלעזר רוקח (הראשון) בעל "מעשה רוקח" ורבי נפתלי הכהן כ"ץ בעל סמיכת חכמים.

בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר סקוהל ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו מלכה.

התקרבותו לחסידות ורבותיועריכה

בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי אלימלך מליז'נסק, אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה לחג השבועות, אלא שבאותה שנה, בכ"א באדר, נפטר רבי אלימלך.

בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה המגיד מלוצק, הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.

מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי יעקב יצחק הורוביץ ה"חוזה מלובלין", והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל 18 אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת המגילה בפורים, אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, "המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם"[1]. ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק[2]. כמו כן קיבל מרבי אורי השרף מסטרליסק ומהמגיד מקוזניץ.

בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות בלן בבית מרחץ, כבר חשב לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו...


הנהגתו הקדושה גדלותו בתורה ומופתיועריכה

בין החסידים מסופר [3] שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו אליהו הנביא ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.

נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות נהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו"ר) היה משיב תשובות בהלכה הודפסו במיוחד נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן).

הסתלקותועריכה

נפטר בכ"ז באלול ה'תרט"ו (1855). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור לעולם העליון צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" , ה', עשקה - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, לי ערבני - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך. הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, והמצבה שעל קברו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

גדולי ישראל על השר שלוםעריכה

רבי צבי אלימלך מדינוב באחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים:

  שר העליונים והתחתונים  
.

כשרבי חיים מצאנז ובנו ביקרו אצל רבי שלום בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה ושאל רבי חיים את בנו איך רבי שלום ואשתו הרבנית ענה לו בנו:

  שהם נראים כמו אדם הראשון וחוה לפני חטא עץ הדעת  
ואביו אמר לו שהטיב לראות.

כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל

  שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?  
ענה לו רבי שלום מקאמינקא
  מורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא  
.

רבי יחזקאל משינאווא אמר:

  כשרבי שלום היה אומר תורה ראו בחוש ששכינה מדברת מתוך גרונו  

עם הרבי המהר"ש והתבטאות הצמח צדק עליועריכה

מסופר על אדמו"ר המהר"ש שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ לליובאוויטש נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו ואמר לו

  אברך! ממני לא מתחבאים  
וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר"ש) סוחר ענה
  כי טוב סוחרה מכל סחורה  
ולקח את הרבי המהר"ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת את תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר"ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר"ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר לליובאוויטש וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו
  מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!  

הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ"ל.

על גאולה ומשיחעריכה

השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה "לשנה הבא בירושלים" ענה להם רבי שלום

  למה דווקא לשנה הבאה? הלא אנחנו מאמינם ומחכים בכל יום שיבוא משיח צדקנו, ולכן עלינו להאמין ולחכות שגם במים הללו שאנו שואבים עתה, עוד נזכה לאפות המצות ביום מחר,בערב פסח,בירושלים,ולאכלן שם.  
.

כשאמרו לו חסידיו שהוא המשיח אמר

  אני לא מלך המשיח וגם לא מקנא במלך המשיח יהיה לו עבודה קשה הוא יצטרך לקרב את כל בני ישראל ולקחת אותם אתו לארץ הקודש לירושלים.  
.

ספריועריכה

חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות בהלכה שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.

דברי תורתו נדפסו בספרים:

  • מהר"ש
  • מדבר קדש
  • לקט אמרי קודש
  • ביאורי החסידות
  • הבינה והברכה

ניגוניועריכה

הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - "צור משלו אכלנו" המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום.

רבותיועריכה

מתלמידיועריכה

צאצאיועריכה

  • בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד המגיד מלוצק
  • בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן
  • בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח
  • בנו רבי משה רוקח מקארוב
  • בנו ממלא מקומו רבי יהושע רוקח
  • נינו רבי אהרן רוקח
  • נינו רבי מרדכי רוקח
  • בתו פריידא, אשת רבי חנוך העניך דב מייער, ה"לב שמח" מאלעסק
  • בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע רופשיץ), עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל"

הערות שוליים

  1. (הרב שלמה יוסף זוין, סיפורי חסידים מועדים עמ' 248)
  2. רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.
  3. ספר דובר שלום אות י, יד, טו באתר היברו בוקס
הקודם:
-
אדמו"רי בעלז
שבט תקמ"ה - כ"ז אלול תרט"ו
הבא:
יהושע רוקח (הראשון) מבעלז