עריכת הדף "שינה בסוכה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | {{ | + | {{בעבודה מתמשכת}} |
− | ''' | + | חסידי חב"ד אינם '''ישנים ב[[סוכה]]''' ב[[חג הסוכות]], זאת על פי דבריו של [[אדמו"ר האמצעי]] "כיצד אפשר לישון בסוכה אשר בה יש [[מקיפים דבינה]]". פירוש: כיצד אפשר לישון במקום רוחני כה נעלה אשר נמצא בו אור אלוקי אדיר של "מקיפים דבינה"?. |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
==מקורו== | ==מקורו== | ||
− | + | כתוב בתורה:{{ציטוט|תוכן="בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"|מקור=ויקרא כג, מב}} | |
− | + | ודרשו חז"ל{{הערה|שם=כח|סוכה כח, ב.}} תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה.{{הערה|סוכה כו, ב. רש"י דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.}} מכאן אמרו חכמים במשנה:{{הערה|שם=כח}} "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע". | |
− | חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'{{הערה|סוכה כ, ב.}} '''"הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו"''' יתירה מכך גזרו חכמים{{הערה|סוכה כו, א.}} והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה" | + | חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'{{הערה|סוכה כ, ב.}} '''"הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו"''' יתירה מכך גזרו חכמים{{הערה|סוכה כו, א.}} והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה" משום שחששו 'שמא ירדם' מתוך שינתו הארעית. וכן ישנם שם בגמרא תיאור מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה. |
− | וכך פסק גם | + | וכך פסק גם הרמב"ם בספרו:{{הערה|הלכות סוכה ו, ו.}} "אוכלין ושותין '''וישנים''' בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי". |
+ | וכך פסקו הטור, השולחן ערוך,{{הערה|סימן תרל"ט סעיף ב.}} הרמ"א,{{הערה|שם בהגהה על סעיף א.}} ואדמו"ר הזקן.{{הערה|בשולחנו סימן תרלט סעיפים ד, ז-ח.}} | ||
− | + | ==גדר החיוב== | |
+ | {{להשלים|*)חיוב גם עראי, לא אומרים ברכה, ועוד פרטי דינים. א)אין מצווה לישון בסוכה אלא איסור לישן מחוץ לסוכה - רוגצ'בי ברמב"ם שו"ע ועוד. (הראיה מעירוב) ב)יש מצווה לישן בסוכה - רש"י, רמ"א ועוד ג)וביאור הרבי שהוא לא מצווה פרטית אלא חלק מהכלל של תשבו כעין תדורו. ד)ההבדל בין השיטות בקשר לברכה על שינה }} | ||
− | |||
את חובת הדיור של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז"ל במילים "תשבו כעין תדורו" כלומר, אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדם. ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה: | את חובת הדיור של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז"ל במילים "תשבו כעין תדורו" כלומר, אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדם. ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה: | ||
− | הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח{{הערה|1=על | + | הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח{{הערה|1=על הרמב"ם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&st=&pgnum=64 הלכות סוכה פרק ו הלכה ב].}} מדייק מלשון חז"ל בגמרא{{הערה|סוכה כח, ב.}} ולשון ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות סוכה ו, ה.}} בכתיבתו את חיובי האדם בישיבת סוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה ... שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות ישיבה בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה וכו' (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות) לעומת זאת השינה בסוכה אף שאסורה מחוץ לסוכה כמו שכותב בהלכה שלאחריה{{הערה|"אוכלין ושותין וישנים בסוכה".}} היא אינה חלק מהמצווה אלא שבשינה מחוץ לסוכה האדם מראה כביכול שהוא דר מחוץ לסוכה, ומכיון שכך עליו לישון בסוכה כדי למנוע עובדה זאת. כשיטה זו סובר גם ה'מחבר' בשולחן ערוך שציטט את לשון הרמב"ם "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה מצוות שינה ורק בסעיף לאחריו כותב שישנו חיוב לישן בסוכה. |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | וזה גם הסיבה שאין אומרים ברכה על השינה לשיטה זו, משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה. | |
− | |||
− | + | אולם ישנם ראשונים{{הערה|רש"י המובא להלן ובדף ז, א ד"ה מאי לאו, בעירובין מד, א (וזה לשונו:'כדי שיאכל וישתה וישן' - עיקר מצותה של סוכה בג' דברים הללו.) ותוספות סוכה מה, ב דיבור המתחיל 'אחד' ועוד.}} החולקים על הנחה זו וסוברים שחיוב השינה הוא חלק מחובת המצווה של דירה בסוכה כאכילה ושתיה. וכלשון רש"י:{{הערה|סוכה כ, ב דיבור המתחיל 'לא יצא'.}}"ועיקר ישיבת הסוכה אכילה שתיה ושינה". | |
+ | וכשיטה זו פסק הרמ"א בהגהתו שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א "כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים" שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיף שלאחריו את חיוב השינה. אלא שהדגשת הרמ"א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה. וכן הוא דעת הטור{{הערה|סימן תרל"ט - שהוסיף 'וישן' כהרמ"א על לשון הגמרא.(לקוטי שיחות שם)}} וכן דעת ה[[אדמו"ר הזקן]] בשולחנו.{{הערה|שם=לט,ד|סימן תרל"ט סעיף ד.}} ואכן בטעם אי הברכה על השינה כתבו שהסיבה לזה היא שהם טפלים ל'עיקר' המצווה שהיא האכילה ונפטרים בברכה שעליה.{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז שם סעיף יב מתוספות ברכות יא, ב ד"ה שכבר ורא"ש ברכות פרק א' סימן יג.}} | ||
− | + | הרבי בלקוטי שיחות{{הערה|חלק כט עמוד 214 ואילך.}} מבאר שגם לשיטה זו שהשינה חלק מהמצווה אין זה מצווה פרטית. כלומר, אין במצוות ישיבה בסוכה חיוב לאכול וחיוב לישון אלא חיוב כללי ליישב בסוכה כלשון האדמו"ר הזקן:{{הערה|שם=לט,ד}}"כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתולז וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו". (ומכיוון שעיקר ישיבת האדם מתבטאת באכילתו לכן עיקר הישיבה בסוכה היא באכילה דווקא שעליה מברכים, כמו כן בנוגע לאדם הפטור על פי תורה משינה בסוכה שלא חסר לו בקיום מצוות ישיבה בסוכה). | |
− | |||
− | == | + | ==המנהג בפועל וטעמו== |
− | + | {{להשלים|א)המנהג שאין ישנים והתפשטותו (ונמצא בזמן הבית שלא ישנו והדיון בזה - תשבץ וגליוני הש"ס). ב)התייחסות הפוסקים וביאורם ג)ביאורו של האדהא"מ (ביאורו ביחס 1. לדורות לפנ"ז 2. לרביים. 3.לחסידים שמרגשים את האור 4. לחסידים שאינם מרגישים את האור. 5.ביאורו של הרבי על 'כבוד' הסוכה. ד)לפי כ-ל הביאורים מדוע לא התייחסו לכך בגמרא.}} | |
− | + | על אף החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל שנהגו להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים המאירי{{הערה|סוכה דף מו.}} המרדכי{{הערה|מסכת סוכה הלכה תשמא.}} ורבינו מנוח{{הערה|על הרמב"ם פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}} ועוד. והביאו מנהג זה גדולי הפוסקים הרמ"א, הלבוש, המגן אברהם, הט"ז ועוד כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות אירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34122&st=&pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג].}} אמנם בארץ ישראל נהגו לישן בסוכה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9155&st=&pgnum=292 שער המפקד הלכות סוכה ח].}} כמו כן מנהג חב"ד שאין ישנים בסוכה.{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא].}} וכן הוא גם מנהג בעלזא.{{הערה|ראה נטעי גבריאל הלכות ראש השנה פרק טז הערה טז בשם הרה"ק מבולגרייא. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי בעלז כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות בעלז לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים וראה בספר צנצנת המן{{מקור}} עדות לכך שהרה"ק מבעלזא הזהיר את הבחורים בירושלים שלא ישנו בסוכה.}} | |
− | + | כמו כן מצאנו שבזמן בית המקדש נהגו המשתתפים בשמחת בית השואבה שלא לישן בסוכה.{{מקור|הרחבה בדברי הגמרא וכו'}} בקשר לזה ביארו האחרונים{{מקור}} שהיו אנוסים משום שלא היה להם סוכה.{{הבהרה|תוס' הסברה מדוע לא היה}} אולם יש שהקשו{{מקור|גליוני הש"ס למהרי ענגיל(?)}} על ביאור זה שהרי היה להם סוכות חוץ להר הבית{{מקור}}{{הבהרה|למה לא תוך?ולא בעזרה?}} ובהפסק מועט יכלו להגיע אליו? הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום שהעוסק במצווה פטור מין המצווה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).}} | |
− | |||
− | + | יש לציין שרובם ככולם של הפוסקים המביאים בדבריהם את המנהג אינם מתרעמים עליו אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכה. אף שיש מהם{{הערה|רמ"א שם, משנה ברורה על הרמ"א שם, נימוקי אורח חיים על סעיף זה.}} שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה. | |
− | |||
− | + | טעמים שונים נכתבו על קולה זו: | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | טעמים שונים נכתבו על | ||
;מפני הצינה | ;מפני הצינה | ||
− | יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה{{הערה|מרדכי, | + | יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה.{{הערה|מרדכי, חידושי המאירי ורבנו מנוח.}} אמנם הרמ"א בדרכי משה מקשה על ביאורם משום שרואים שמנהג זה נהוג אף במקומות שאינם קרים. כן הקשה שלכאורה מוטלת על האדם החובה להביא עמו לסוכה כרים וכסתות להתחמם בהם. (אמנם על יסוד ביאור זה כתבו אף המחמירים שכאשר האדם אין ביכולתו להכניס לסוכה כרים וכסתות הרי הוא פטור מהמצווה). |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | ;איש ואישתו | |
+ | הרמ"א מציע ביאור אחר לקולה והא על פי דיוקו בגמרא{{הבהרה|יש להרחיב בראיותיו.}} שחיוב הבעל בסוכה הוא איש ואשתו תשבו כעין תדורו מה בביתו איש וביתו כך גם בסוכה ועל פי זה כתב שאדם שאין באפשרותו לישן עם אשתו פטור (מצד גדר מצוות ישיבה בסוכה). וזאת על אף שהאשה עצמה פטורה ככל [[מצוות עשה שהזמן גרמא]] הבעל נפטר גם כן כשאין לאשתו מקום לשהות בסוכה יחד עמו. | ||
− | + | והקשו על ביאור הפוסקים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח ט"ז סעיף קטן ט וביאור הגר"א שם ועוד.}} מכמה צדדים{{הבהרה|סתירת הפוסקים את ראיותיו- מ"א ביאור הגר"א ועוד.}} מדברי הגמרא{{מקור}} "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת" שוודאי באופן זה לא יוכלו לישן עם נשותיהם ואעפ"כ הסוכה כשרה. כמו כן טענו שאילו בנה סוכה שאין באפשרותו לישן בה עם אשתו לא יצא מלכתחילה משום שהבונה סוכה חייב לבנותה באופן שיוכל לקיים בה המצווה.{{הערה|שולחן ערוך סימן תר"מ סעיף ד.}} | |
− | + | יש מהאחרונים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח.}} שביארו הפטור על פי סברא זו אמנם לא מצד דין סוכה אלא מצד מצטער שהאדם מצטער לישן ללא אשתו. (ויש שכתבו שהוא רק בשעת עונה.{{הערה|משנה ברורה סעיף קטן יח. וצריך עיון מקורו.}}) | |
− | על פי | + | ויש מהאחרונים{{הערה|ט"ז סעיף קטן ט וכן כתב בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן סעיף ט.}} שכתבו שהוא מצד העוסק במצווה פטור מין המצווה שמחוייב האדם לשמח את אשתו ברגל.{{הערה|מלשון הדרכי משה משמע שכלל בביאורו את כל השלש ביאורים עיין שם (אמנם ברמ"א הביא רק הביאור דלעיל).}} |
+ | כל הביאורים האמורים הם אף כשאשתו אינה טהורה.{{הערה|דרכי משה, שולחן ערוך אדה"ז.}} אלא שיש מקשים שביאורים אלו אינם מיישבים את המנהג לאינם נשואים.{{מקור}} | ||
− | + | ;כבוד הסוכה,ומקיפים דבינה | |
+ | {{להשלים}} | ||
+ | מנהג זה התבאר על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] שעל פי המסורת{{מקור|ספר השיחות תרצ"ט.. תש"א??}} כאשר שמע על חסידים המדקדקים על שינה בסוכה טען שדבר זה נוגד את קדושת הסוכה, שעל פי המתבאר בתורת הקבלה והחסידות מאיר בסוכה [[אור מקיף]] (מקיפים ד[[בינה]]) ועובדה זו שוללת את השינה בסוכה. | ||
− | + | בדבריו מתבאר{{הערה|האמור להלן הוא על פי ביאור אמרתו של האדמו"ר האמצעי בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 211.}} ההנהגה של אי השינה בסוכה של אדמו"רי חב"ד שנהגו שלא לישן בסוכה וזאת משום שבשעה שהרגישו את קדושת הסוכה לא היה ביכולתם להירדם בסוכה (וברירה לא הייתה להם אלא לישון בביתם). ודבריו הם אף ביאור לכך שחסידי חב"ד נוהגים שלא לישן בסוכה (שהרי דבריו נאמרו בקשר למנהג החסידים כאמור) למרות שאינם מרגישים את האור מקיף ברמה שאינם יכולים להירדם. וזאת משום שידיעתם שבסוכה מאיר אור מקיף השינה בסוכה גורמת להם צער.{{מקור|זכורני באחד הערות והדיוקים בשיחה, אמנם עכשיו לא מצאתי, אמנם מוכרח הוא שהרי תביעתו של הרבי הייתה לחסידים (שיכלו לישון) ורק שהאור אמור לגרום להם 'צער'. (כעין זה כתב הרבי במכתבים על 'כל' החסידים ראה להלן.}} | |
+ | ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את האור והקדושה; כי מנהג רבותיהם בידיהם וכהנהגת [[רב אחא]] המסופרת בגמרא{{הערה|סוכה לב, ב}} שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא אף שגם לשיטת רבו הנהגה זו היתה בדיעבד. נוסף על כך בדיני סוכה יש בזה סניף של מצטער; [[חסיד]]ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער. ומצטער פטור מן הסוכה! | ||
− | + | הרבי במכתביו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כט עמוד 500 וראה שולחן מנחם אורח חיים חלק ג עמוד {{מקור}} בהערה תרגום מכתב באנגלית.}} ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה היא משום בזיון בקדושת הסוכה ומצטער{{הערה|אף שאינו מציין את דבריו של האדמו"ר האמצעי ועניין ה'אור מקיף' מרוח הדברים נראה שמיוסדים על אימרה זו אלא שמתפרשים בשפה הלכתית.}} ואף ביאר את הסיבה להקפדה על השינה דווקא, שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה של האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו אצל חסיד שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער בשנתו.{{הערה|מדברי הרבי נראה שמקשר שני הדברים יחד בזיון הסוכה והצער ראה במכתב בשולחן מנחם שם.}} | |
− | |||
− | + | בדבריו של האדמו"ר האמצעי יש להבהיר לכאורה כמה פרטים: א. איך יתכן שבעוד ההלכה מחייבת שינה בסוכה (ועד שסוכה שאינה ראויה לשינה פסולה לאכילה גם כן{{הערה|רמ"א סימן תר"מ}}) תוכנה הפנימי שולל שינה? (כלומר איך יתכן שענין הסוכה מחייב שני דברים הפוכים) ב. כיצד ישנו במשך הדורות כל גדולי ישראל? | |
− | + | וביאר הרבי על פי האמור בגדר חיוב השינה, שהמצווה אינה חיוב פרטי על שינה אלא חיוב כללי 'לדור בסוכה' ואצל אותם אנשים שאינם מסוגלים לישן בסוכה הדירה בסוכה מתקיימת באכילתם. ושוב שייך 'חיוב' לישן משום שהתורה מתייחסת לרוב האנשים שביכולתם לישון בסוכה וממילא חייבים בשינה שהרי זה חלק מדירתם. | |
− | |||
− | בדבריו של | ||
− | :א. איך | ||
− | |||
− | |||
− | וביאר הרבי על פי האמור בגדר חיוב השינה, שהמצווה אינה חיוב פרטי על שינה אלא חיוב כללי 'לדור בסוכה' | ||
בפרט השני ביאר הרבי שני פרטים (הן מצד האנשים והן מצד גילוי האור מקיף): | בפרט השני ביאר הרבי שני פרטים (הן מצד האנשים והן מצד גילוי האור מקיף): | ||
+ | א. אף שבין גדולי ישראל שלפני החסידות היו שידעו מתורת הקבלה ולמרות זאת ישנו בסוכה. זאת משום שהשינה שלהם הייתה בדרגה גבוהה - לא תוצאה רק של מנוחת הגוף אלא עבודת ה'.{{הערה|על דרך מאמר חז"ל: בעת השינה הנשמה 'שואבת' חיים מלמעלה. (בראשית רבה יד, ט. פרקי דר' אליעזר יב).}}(וזה שהנהגת אדמו"רי חב"ד הייתה שלא לישון אף ששנתם הייתה שינה נעלית (והאור לא היה אמור להפריע) היא משום שהם המשיכו את העניין המבואר להלן - שהאור מקיף יורגש בפנימיות עד שיפריע לישון). | ||
+ | ב. למרות שהאור מקיף האיר בסוכה בכל הדורות, המשכתה בהרגשה באופן פנימי שייך בעיקר לחסידות חב"ד ולאדמו"ר האמצעי{{הערה|...}} בפרט. וזאת משום שעניינה של תורת החסידות להביא את העניינים האלוקיים שגם השכל האנושי יבין וישיג את עניינם ועד שישפיע בחיי הגוף. לכן תבע האדמו"ר האמצעי גם מהחסידים להרגיש את האור מקיף ועד שיפריע לשנתם. | ||
− | + | == לקריאה נוספת == | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | == | ||
− | |||
− | |||
− | + | *[[שערי הלכה ומנהג]] אות רסח. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
*[[ידבר שלום]] חלק ב' סימן כ"ז. | *[[ידבר שלום]] חלק ב' סימן כ"ז. | ||
*[[מבשר טוב]] עמ' שכ"ו ואילך. | *[[מבשר טוב]] עמ' שכ"ו ואילך. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
− | |||
− | |||
* [http://haoros.com/kovtzim.asp?yr=5747 קובץ הערות וביאורים גליון 362] - דיון ופלפול בביאורו של האדמו"ר האמצעי. | * [http://haoros.com/kovtzim.asp?yr=5747 קובץ הערות וביאורים גליון 362] - דיון ופלפול בביאורו של האדמו"ר האמצעי. | ||
− | + | ||
− | |||
{{הלכה}} | {{הלכה}} | ||
− | {{הערות שוליים}} | + | {{הערות שוליים|טורים=כן}} |
− | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]] [[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] |
− | |||
− | [[קטגוריה:מנהגים |