שיחה:שינה בסוכה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אשמח לעזרה תגובות הערות ותיקוני לשון בערך, תעזרו לי. --הנחה - שיחה 10:18, 7 באוקטובר 2015 (UTC)

עבודה מיוחדת, יסודית ומקיפה. אגב, במקרה שאתה מעיין בספרים דרך אתר באינטרנט, אשמח אם תוכל לקשר בהערות למקורות ברשת. --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ד בתשרי ה'תשע"ו, למניינם 22:47, 7 באוקטובר 2015 (UTC)
תודה, אני בדרך כלל משתדל לעשות זאת ובהזדמנות זו אבקש ממך או מכל מי שיודע היכן ברשת קיים לקוטי שיחות מתורגם ללה"ק הרבה קישורים מפנים ללקוטי שיחות וחבל שלא יהיה גם מתורגם.--הנחה - שיחה 09:16, 8 באוקטובר 2015 (UTC)
באמת היה צריך משיהו לעבור על ערכים ולשפר לשונית מצד השקעתי בעיקר בתוכן אני לפעמים מאבד 'קצת' (לדעתי..) את הסגנון השפה הלשון וכו' היה ראוי לעבור לתקן ולסגנן בצורה יותר זורמת (כמדומני, שלפעמים צריך קצת יותר להרחיב) בכל מקרה זה צריך להיעשות בצורה מבוקרת וכל המתנדב תבוא עליו ברכה (וכידוע ביאורו של אדה"ז בענין אחדות ישראל שכולם צריכים לכולם).--הנחה - שיחה 09:27, 8 באוקטובר 2015 (UTC)
בקישור הזה ישנו אוסף שליקטתי מהמתורגמות. זה לא שלם אבל יש שם אוסף די רציני. אולי יהיה לעזר. אם משתמשים בזה, לכאורה הכי כדאי לא לקשר ישירות לדוקס,אלא להעלות את הקובץ בעצמו לחב"דפדיה. כך לענ"ד. להתראות - שיחה 13:30, 8 באוקטובר 2015 (UTC)

ערך מומלץ[עריכה]

חברים, מה דעתכם לקדם ערך זה למומלצות?--הנחה - שיחה 22:09, 12 באוקטובר 2016 (UTC)

משוב[עריכה]

לפי שמועה ששמעתי הרב אלישיב שהיה לו יד ורגל בהלכה הוא זה שפנה אל הרב שך לפני כינוס דגל התורה בתשמ"ט והוא זה שביקש ממנו למחות על ענין הסוכה. לגופו של ענין-אני אישית באופן כנה ניסיתי לברר את הענין ומה שקשה לי זה שלמעשה הרבי ביאר את הנוהג לא לישון למעשה לא מצד מה שכתוב בכל הספרים אלא מצד ענין הצער שיש לחסיד לא לעשות כרבו.הטעם הזה הינו תמוה מאוד מכיון שלגופו של ענין רבים אינם אוחזים בדרגה זו.ועוד זה טעם של צער חיצוני שאין לו בסיס ברור בהלכה ויש לומר על זה את לשון הגמרא איבעי ליה ליתובי דעתיה ובודאי שאין לעורר אותו על זה שיצטער. בנוסף יש להעיר לגבי מראי המקומות את מאמרו של הרב חיים רפופורט מאנגליה שהינו חסיד חבד בקובץ אור ישראל שם הוא מאריך בענין באופן יסודי. אעיר שלא שללתי את הענין רק שיש כאן מילתא דתמיהא ואכן הרב רפופורט במאמרו מאוד טורח בזה. יש להעיר על לשון הרבי בשיחה עם כהנא גאנץ בעלז מאכט אזוי.זה מאוד פלא מכיון שזה לא כך.בודאי לא בנקודת הזמן בה עמד הרבי וגם בעבר לא היה כך בודאי לא בגדר של "גאנץ" אולי יחידים וזה גם שכבר היה הטעם של קור חזק. 93.172.173.187 11:29, 23 ביולי 2017 (UTC)

וודאי שלא תצפה מאיתנו ליישב את ה"שמועות"... "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות".
לגוף הדברים: יתירה מכך היה לך להקשות שהרי האדמו"ר האמצעי גם לא מנמק זאת במדברי הרמ"א אלא באופן אחר, אלא שיש כאן שני עניינים א. המנהג שלא הקפידו לישן כמבוא ברמ"א ב. ההידור שלא לישון, (את זה ביאר האדמו"ר האמצעי ולנקודה זו בעיקר התייחס הרבי).
וממילא יוצא גם טעות המנגדים בשניים:
א. שכל אותם שעושים מחאה מורים שאין להם יד ורגל בהלכה, שהרי לא הקפידו.
(לאמיתו של דבר גם אין להם יד ורגל בעוד כמה עניינים, כמו לדוגמא, באיזה אופן עושים מחאה וכו' (כידוע שהרבי מליובאוויטש קיבל מכתבים לאלפים ורבבות, מכתביו עוסקים כמעט בכל נושא אפשרי, וכשהרב יצחק הוטנר כתב לרבי טענות על מבצע תפילין הרבי התפלפל איתו ארוכות, וגם אם יתכן שלאחרי כל הדיונים לא הסכים עמו הרב הוטנר הוא לא עשה מחאות כי ידע שלא כולם צריכים להסכים עמו בהלכה.. (ואדרבה התנצל על ששהה באירוע שדיברו נגד כידוע) אבל אחרים שהצהירו שמאוד "נוגע" להם מצב עם ישראל, שלכן הם היו מוכרחים לצאת עם מחאות לעשות מחלוקות לא טרחו קודם לכתוב והתדיין וכו' (האמת שהאבסורד בזה זועק, אלא שהמצב בארץ לדאבוננו נהיה (בעיקר מאז) שאיש את רעהו חיים בלעו ונעשים פעולות מח' והשמצות ללא כל דיון וסדר שעפ"י תורה, וכל מי שיתבונן במהלך הדברים - ללא שוחד - יבחין עד היכן הדברים מגיעים..) לא הייתי נכנס לזה אלא שטען לי פעם משהו שחונך על יסודות אלו שהרבי אל ענה לכהנא... אלא שכל מי שמבין יודע; הרבי לא בא להסביר לו כלום, אלא סה"כ בא לומר לו עוסקים כאן עם בעלי מחלוקת, והראיה כל הדברים שהוא מפרט שם, וכאמור לעיל...) הרי גם רפפורט מעיד על שינוי בלוחות, וכמובן שהרבי לא מביא ראיה מדברים שנעשים כהיום שניתנים לשינוי כריבוי הדברים שהשתנו בבעלזא דהיום (עד להכחשה..))
ב. טעות בהבנת דברי הרבי, בכלל כללות השיחה של הרבי עוסקת בהבנה על יסוד פנימיות התורה איך תכן שבנגלה מחייבת הסוכה שינה בסוכה ובפנימיות (של הנגלה) דווקא הפוך (אין כאן שאלה הלכתית כלל אלא שאלה על היסוד שפנימיות התורה היא הפנימיות של הנגלה) ומזה נובעת גם השאלה השנייה הנוגעת יותר למעשה איך הדבר שחסידי חב"ד ורבותינו נשיאנו שהקפידו במצוות סוכה עד לשתיה קלה באותה מידה הקפידו שלא לישן וכאמרו אין כאן שאלה הלכתית (אלא שאלה של לקוטי שיחות כלומר שאלה חסידית של לפנים משורת הדין)
זאת ועוד, מדברי הרבי משמע שזה עניין חינוכי, לא רק צער שאינו עונה לדרישותיו של הרבי אלא שאין לו את ההרגש הקדושה לסוכה (כהדרישה מחסיד) וכו' ראה בפנים הערך ומכתבים המצויינים שם.
יתכן שמרוב חפזי כתבתי קצת בהתלהמות אבל באמת כתבתי דברים שניתן לברר וכו' --הנחה - שיחה 13:32, 23 ביולי 2017 (UTC)
(הבחנתי שלא עניתי על הכל...)בנוגע לרפפורט כבר מופיע בסוף ב"לקריאה נוספת", בנוגע לבעלזא ראה הערה בפנים הערך על השינויים וכו' (ומקורו במאמרו של רפפורט) (ודא"ג כפי הנראה בעבר לא היה תיעוד של מנהגים, וחסידי בעלזא הפזורים לא היו מוגדרים כ"כ במנהגים שנהגו, ודווקא היחידי סגולה ("היושבים") הם אלו שעליהם אפשר לבחון מה מנהג בעלזא או הוראת האדמו"ר, כמובן שזה נכון בכל קהילה וחצר ולאו דווקא בעלזא).
ושוב (והוא העיקר), הגדרה נכונה על מה הדיון עונה על השאלות, האם השאלה היא למה לא ישנים (שעל זה התשובה (מההיבט ההלכתי) פשוטה כך נהגו במנהג הפשוט בכל הדורות וכו' וכו') או למה לא מהדרים לישון (שזו היא שאלת הרבי(וכמובן שביאורו מוסיפה בהסבר הפוט ג"כ למה לא ישנים, וד"ל) כאמור לעיל.-- • על מצוות בטלות לעתיד לבוא כבר המלצת?? • הנחה •  לשיחה עימי  •  22:52, כ"ג באלול, ה'תשע"ז (14 בספט' למניינם), ימות המשיח

אויערבאך[עריכה]

האם סבורים הנכם כי ווארט זה שנשמע(?) מפי רש"ז אויערבאך ראוי להיכנס בערך? 63.143.200.63 02:59, 10 באוגוסט 2017 (UTC)

מסכים, גם אם מתאים לאנציק' אינו שייך לערך זה.--הנחה - שיחה 13:38, 10 באוגוסט 2017 (UTC)

ערך מומלץ[עריכה]

- הועבר מחב"דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים

אנא הביעו דעתכם על הערך.--הנחה - שיחה 11:00, 21 באוקטובר 2016 (UTC)

ערך נפלא ומקיף, א. תמונות ישדרגו מאוד, למרות שהם לא נחוצים כאן להמחשה, הם נחוצים כאן לדור הקשב והריכוז. ב. מתנגד להכללתו בערך מומלץ, הוא כתוב בלשון ובצורה למדנית מידי, אפשר וצריך להגיש אותו בשפה הרבה יותר מודרנית וקריאה לקורא שלא למד בחיידר, ובנוסף לשינוי השפה, אפשר גם לפשט ולהוריד את הרמה, שיהיה קל יותר לקריאה. כל זה דורש כמובן עבודה רצינית מאוד... ג. ככלל קל יותר להכליל ב'ערך מומלץ' ערכים על אישים, מבנים אירועים וכדו' מאשר על ערכים למדניים, זאת בשל הקושי הגדול להנגיש אותם כמפורט בסעיף ב. --שיעשיחה י"א בכסלו ה'תשע"ז 20:54, 11 בדצמבר 2016 (UTC)
להוריד את הרמה?????!! התמהה!!..--הנחה - שיחה 21:57, 11 בדצמבר 2016 (UTC)
הוחלט שעדין לא ראוי לערך מומלץ ●  חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח • 00:40 • ח' בחשוון ה'תשפ"א
- סוף העברה

חסידים שישנו בסוכה[עריכה]

האם לדעתכם ראוי להכניס שמות של חסידים שישנו בסוכה? למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים לחיים. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על פראסטע ולא על ריינע... עכ"פ, לחיים!!! שף ויתיבקאנפרענץ רום 23:40, 11 בדצמבר 2017 (UTC)

אם ישנה רשימה מכובדת לדעתי כן ש"אם זאת ידוע על כמה מחסידי חב"ד כר' יצחק הורביץ ן... שנהגו לישן בסוכה", דא"ג שמעתי שלטוביה בלוי עדות על אי השינה בסוכה בבעלזא מישהו יודע על מקור מודפס?-- •   •  בערך מצוות בטלות לעתיד לבוא כבר ביקרת?? • הנחה •  לשיחה עימי  •  19:04, כ"ד בכסלו, ה'תשע"ח (12 בדצמ' למניינם), ימות המשיח

הוראת הרבי שכן לישון בסוכה...[עריכה]

מעניין מאוד, [http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Tshura_Ravisky_Gruzman.pdf עמוד 29 למי שיש כח לשלב במקום המתאים. להתראות - שיחה, 20:30, ל' בסיוון, ה'תשע"ט 20:30, 3 ביולי 2019 (IST)

הרבי עונה לו ש"הלוואי זאל מען פרעגן תיקונים אויף שלאפן אין סוכה" אבל בגלל שכבר שאל מרא דאתרא אז שימשיך ולא הורה לישון. חלוקת קונטרסים - שיחה - יחי המלך המשיח שליט"א 11:57, 4 ביולי 2019 (IST)
אני לא כזה חכם, רק יודע שהוא שאל את הרבי אם לישון בסוכה או לא, והרבי אמר שכן. כשהרבי רוצה לשלול, אזי בלשון הידועה "הוא מוצא את הדרך לענות". ובנוסף, שמתוך הדברים אתה יכול גם להבין שכך הרמא דאתרא הבין/קיבל מהרבי. להתראות - שיחה, 18:25, א' בתמוז, ה'תשע"ט 18:25, 4 ביולי 2019 (IST)

הוספת טעם למצטער[עריכה]

מה דעת המשתמשים, האם כדאי להוסיף בפיסקה על הטעמים לפטור - "בכלל, לפי פסקו של אדמו"ר הזקן הכותב אשר כל מי שסוכתו אינה בגדול המאפשר הנחה קבועה של המיטה וכליה לכל שבעת ימי החג בלי להוציאה מידי יום, הרי שיש לו דין של 'מצטער' ופטור משינה בסוכה. דומה כי לאור פסק זה מובן כי רובא דרובא הינם בגדר 'מצטער' ההלכתי ופטורים מהשינה בסוכה".--חייל של המלך - שיחה, 21:06, ד' בניסן, ה'תש"ף 21:06, 29 במרץ 2020 (IST)

דעתי האישית היא שמספיק להביא את הסיבות שהרבי מביא, אבל אשמח לשמוע משתמשים נוספים ● חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח שליט"א • ה' בניסן ה'תש"ף • 03:30, 30 במרץ 2020 (IST)

ערך מומלץ[עריכה]

מה דעתכם על הפיכת הערך למומלץ, קצת לפשט את הערך, להוסיף כמה קטעים ותמונות והערך מוכן למומלץ חב"דפדים פעילים‎‏ ‏ אשמח לשמוע קרייזי אבאוט משיח את דעתך --שמואל חיים 4.pngשיחה 17:11, 12 באוקטובר 2020 (UTC)

אני Symbol support vote.svg.pngבעד, ואני גם ייקח על עצמי את הטיפול בו (או לפחות אחד מאלה שיטפלו בערך) --ווילדקייט ~ מוכנים למרתון? היכון, הכן וצא! ~ לכתחילה באופן המתקבל 17:15, 12 באוקטובר 2020 (UTC)
כבר הוצע ושיע דחה אותו. כמובן שאפשר לנסות להציע שןב. ובכלל, מה מתקדם עם הרבי כמלך המשיח?--יוסימ. • כ"ד בתשרי ה'תשפ"א
נדחה מכיוון שהערך בצורה למדנית מידי. לאחר שיפשטו את הערך לא נראה לי שיהיה בעייה --ווילדקייט ~ מוכנים למרתון? היכון, הכן וצא! ~ לכתחילה באופן המתקבל 17:20, 12 באוקטובר 2020 (UTC)
זו צריכה להיות עבודה קשה ביותר - להצליח לשמור על רמתו התורנית של הערך, ויחד עם זה לכתוב בשפה נגישה להמון העם. אם מישהו יצליח לעשות זאת ודאי שיהיה נפלא להפכו למומלץ, לי אין את הכתפיים הרחבות לכך, וכל עוד לא תיעשה עבודה זו לא שייך בשום אופן למומלץ. -- קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 19:42, כ"ד בתשרי ה'תשפ"א
נא לשים לב שיש הבדל בין לפשט את הערך לבין לשכתב אותו בצורה ילדותית. הערך אמור להמשיך להיות מנוסח ברמה גבוהה, מה שאמור לרדת הוא הניסוח התלמודי (שגם הוא נצרך חלקית אך לא תמיד) כדי שהקורא שלא למד בתומכי תמימים יבין את הנכתב ●  חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח • 02:27 • כ"ה בתשרי ה'תשפ"א
אני מנסה כעת לפשט את הערך, אני לא חושב שצריך שהערך יהיה פשוט ממש, גם אפ הערך לא מובן זה לא סותר (כגון הערך המומלץ הזה שלא מובן ממנו מילה...)--שמואל חיים 4.pngשיחה 06:29, 15 באוקטובר 2020 (UTC)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────אני מעלה אותו כעת לרשימת ההמתנה בינתיים --שמואל חיים 4.pngשיחה 11:36, 15 באוקטובר 2020 (UTC)

מתנגד.pngנגד להעלאה לפני פישוט הערך! ווילדקייט ~ מוכנים למרתון? היכון, הכן וצא! ~ חדר ישיבות ~ 11:46, כ"ז בתשרי, ה'תשפ"א
זו רשימת המתנה ווילדיקייט!, אתה יודע בכלל מה זה?--שמואל חיים 4.pngשיחה 14:32, 15 באוקטובר 2020 (UTC)
ברשימת המתנה מעלים ערכים שלדעת המעלה הם ראויים לערך מומלץ ולא מעלים לשם ערכים לעבודה... המכלול לא דוגמה לשום דבר במיוחד לא ערך שיובא מומלץ מויקיפדיה ●  חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח • 19:57 • כ"ז בתשרי ה'תשפ"א

שיחזור[עריכה]

הערך נהיה גרוע יותר בעריכות האחרונות ולכן שיחזרתי את 13 עריכות האחרונות מפני הקושי להוציא את העריכות הטובות מהפסולת ועמכם הסליחה. ●  חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח • 20:55 • כ"ז בתשרי ה'תשפ"א

כפי שכתבתי כבר אין צורך להוריד את רמת הכתיבה של הערך - הוא אמור להישאר ברמה גבוהה. מה שאמור לרדת זה התוכן התלמודי ולא רמת הכתיבה ●  חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח • 20:57 • כ"ז בתשרי ה'תשפ"א
לפי מה שהבנתי הערך נכתב בצורה למדנית מידי, מה שמקשה על הקורא שאינו חב"די להבין בגלל שהוא לא מבין את הסגנון הזה, אם הסגנון צריך להישאר לפי דעתך, אז בסדר, אבל הסבר למה כוונתך שאתה אומר "מה שאמור לרדת זה התוכן התלמודי" ותראה גם לעריכה אחת של דוגמא --שמואל חיים 4.pngשיחה 06:10, 16 באוקטובר 2020 (UTC)
אכן הערך נכתב בסגנון למדני שאותו אנשים לא מבינים ולכן צריך לפשט אותו אך הוא צריך להישאר מנוסח בעברית גבוהה כי את זה אנשים כן מבינים - פשוט ●  חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח • 06:49 • כ"ח בתשרי ה'תשפ"א
חלוקת קונטרסים תן דוגמא (ע"י עריכה אחת) שאין ינסה להבין לאיזה סגנון אתה חותר --שמואל חיים 4.pngשיחה 07:07, 16 באוקטובר 2020 (UTC)
הנה קטע מתוך הערך "הרב יוסף רוז'ין בספרו צפנת פענח[9] מדייק מלשונותיהם של חז"ל בגמרא[1] והרמב"ם בספרו[10] בכתיבתם את חיובי האדם בסוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה... שנאמר: בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות המגורים בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות), לעומת זאת השינה בסוכה אינה מצוה חיובית אלא מצוה שלילית; כלומר שדין הוא על השינה, כי אם האדם יושן במשך ימי חג הסוכות, אסור לו לישון מחוץ לסוכה, ואבל אין כלל מצוה חיובית לישון בסוכה בדווקא, ונמצא שהשינה אינה חלק ממצוות הדירה בסוכה, ולכן רק בהלכה שלאחריה כותב הרמב"ם: "אוכלין ושותין וישנים בסוכה"." - קטע זה אינו ברור מספיק גם למי שרגיל בלימוד ואעכו"כ למי שאינו רגיל בלימוד כי הקטע עמוק למי שלא מכיר את הסגנון ויש לערוך אותו (לא בצורה ילדותית פשוטה אלא) בצורה מובנת גם לקורא הפשוט. כנ"ל בציטוט מהרמב"ם שכותב על אכילה כביצה.. שהקורא הפשוט לא מבין את הפירוש, או שכתוב איש וביתו (שהקורא חושב שהכוונה לבת של האיש) ואל תשנה לאישתו כי זה יותר גרוע, וע"ז אמר קרייזי שלהמליץ ערך לימודי הוא קשה יותר מערכים אחרים כי צריך לעבוד קשה כדי לחשוב איך לסגנן את הערך ●  חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח • 07:48 • כ"ח בתשרי ה'תשפ"א