עריכת הדף "שיחה:יוסף רוזין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף זה הוא דף שיחה ויש לשמור בו על כללי דרך ארץ שקדמה לתורה, ועל הנהגתו של חסיד. בסוף כל הודעה נהוג לחתום על ידי ארבעה טילדות (~~~~), או באופן אוטומטי בלחיצה על האייקון: 
(מופיע מעל חלונית העריכה).
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
:למד מאמרי חסידות של אדמו"רי ליובאוויטש מאדמו"ר המהר"ש ואילך? דוד ג. | :למד מאמרי חסידות של אדמו"רי ליובאוויטש מאדמו"ר המהר"ש ואילך? דוד ג. | ||
::הערך נמצא עדיין בשלבי עריכה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"א בסיוון ה'תשע"א 13:17, 23 ביוני 2011 (UTC) | ::הערך נמצא עדיין בשלבי עריכה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"א בסיוון ה'תשע"א 13:17, 23 ביוני 2011 (UTC) | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ליקוט אודות הרגוצ'ובר== | ==ליקוט אודות הרגוצ'ובר== | ||
| שורה 29: | שורה 25: | ||
| − | "הרוגאצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לא בדורנו | + | "הרוגאצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לא בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה". כך כותב הרש"י זוין על גדול הדור והדור שנתפרסם בעולם כולו בתואר הרוגאטשובי. |
לא קראו לו בשמו, לא תיארו אותו בתואר הגאון, לא כינוהו על שם עיר רבנותו, הוא לא צוין על שם ספרו. שמו על עיר הולדתו – הרוגאטשובי, או כפי שקראו לו בדורו "דער רוגאטשובר" ואמרת הכל: גאון וצדיק, רב ומחבר. בכוונה לא הוסיפו לו שם תואר, כי היה בכך הגמדה של שמו: "הרוגאטשובר" פירושו: חד בדרא ואכן אין דומה לו בתולדות גדולי ישראל. הכל נגלה לפניו באספקלריא המאירה. דומה שמאז דמותו הייחודית של הגאון מווילנא, לא קמה לישראל אישיות שהביטוי "כל רז לא אניס ליה" שיקף מציאות קיימת. | לא קראו לו בשמו, לא תיארו אותו בתואר הגאון, לא כינוהו על שם עיר רבנותו, הוא לא צוין על שם ספרו. שמו על עיר הולדתו – הרוגאטשובי, או כפי שקראו לו בדורו "דער רוגאטשובר" ואמרת הכל: גאון וצדיק, רב ומחבר. בכוונה לא הוסיפו לו שם תואר, כי היה בכך הגמדה של שמו: "הרוגאטשובר" פירושו: חד בדרא ואכן אין דומה לו בתולדות גדולי ישראל. הכל נגלה לפניו באספקלריא המאירה. דומה שמאז דמותו הייחודית של הגאון מווילנא, לא קמה לישראל אישיות שהביטוי "כל רז לא אניס ליה" שיקף מציאות קיימת. | ||
| שורה 72: | שורה 68: | ||
נס אירע לכתביו. רבי ישראל אלטר שאת שמו הזכרנו, העביר לארה"ב, בפרוץ השואה, צילומים של כתבי הרוגאטשובי ומדובר בשבעת אלפים צילומים כאלה. מכון מיוחד הוקם לפענוח הצילומים האלה. | נס אירע לכתביו. רבי ישראל אלטר שאת שמו הזכרנו, העביר לארה"ב, בפרוץ השואה, צילומים של כתבי הרוגאטשובי ומדובר בשבעת אלפים צילומים כאלה. מכון מיוחד הוקם לפענוח הצילומים האלה. | ||
| − | אגדות מסופרות על התמדתו. הוא לא הסתפר, כי "חבל על הזמן"; בתשעה באב, בימי אבלו, המשיך לעסוק בתורה והיה מוכן ללקות על כך בעולם העליון; בנסיעה מדווינסק לרוגאטשוב היה גומר בקרון הרכבת חצי ש"ס | + | אגדות מסופרות על התמדתו. הוא לא הסתפר, כי "חבל על הזמן"; בתשעה באב, בימי אבלו, המשיך לעסוק בתורה והיה מוכן ללקות על כך בעולם העליון; בנסיעה מדווינסק לרוגאטשוב היה גומר בקרון הרכבת חצי ש"ס בעל פה! על דרך לימודו כותבים מביני דבר. נביא, איפוא, מדברי הגאון רש"י זווין, שאף זכה ללמוד אצל הרוגאטשובי. |
"פרשה בפני עצמה, שאינה נכללת בתוך המסגרת הקבועה של גדולים וגאונים, היתה אישיותו התורנית של הגאון הרוגאצ'ובי. לא שאינה נכנסת מפני רוב גדלה ועמקה ורחבה אלא שאינה נכללת. אין המדובר על שיעור הקומה, על הכמות. לא על הכמות של היקף הידיעות, הביקאות, ולא על זו של עומק ההגיון. הקומה עצמה היא אחרת. מחומר אחר קורץ. מעיסה אחרת נלוש. בקיאות אחרת, הגיון אחר, פרשנות אחרת. ודאי, אף מבחינת הכמות עלה בקיאות לא בלבד על בני דורי דורנו, אלא אף על בני כמה דורות קודמים. כשאתה מעיין בספריו הראש מסתחרר מרוב הציונים וה"עיינים".והוא הדבר בנוגע לניתוחיו ההגיוניים ולביאוריו-פירושיו המקוריים. יחיד הוא בין במספר העצום של החקירות המפשטת ובין סכום הגדול של פירושיו החדשים ולתורתם של התנאים והאמוראים וקדמוני מבאריהם. אבל כל זה אינו מגדיר את מהותו. מבחינה זו של עצמותו אינו נמנה ואינו נמדד. יתר על כן – אף אינו נשקל. המנין והמידה והמשקל נערכים ביחס לאחרים. הרוגאצ'ובי עומד נבדל ברשות היחיד. תפיסה מיוחדת לו. עין מיוחדת. באופן מיוחד הוא רואה. כשהוא מביא המון מראי מקומות להענין שהוא דן בו אנו מתפלאים לא בלבד על רוב הבקיאות, אלא אף ובעיקר – על אופן ההסתכלות שלו. השוואות ואסוציאציות שהעין הרגילה אינה מרגישה בהן. רואה אוינה מרגשת. והוא הדין בנוגע לדרכי ההבנה שלו ולארחות ביאוריו ופירושיו. הכל נחתם במטבע מיוחדת". | "פרשה בפני עצמה, שאינה נכללת בתוך המסגרת הקבועה של גדולים וגאונים, היתה אישיותו התורנית של הגאון הרוגאצ'ובי. לא שאינה נכנסת מפני רוב גדלה ועמקה ורחבה אלא שאינה נכללת. אין המדובר על שיעור הקומה, על הכמות. לא על הכמות של היקף הידיעות, הביקאות, ולא על זו של עומק ההגיון. הקומה עצמה היא אחרת. מחומר אחר קורץ. מעיסה אחרת נלוש. בקיאות אחרת, הגיון אחר, פרשנות אחרת. ודאי, אף מבחינת הכמות עלה בקיאות לא בלבד על בני דורי דורנו, אלא אף על בני כמה דורות קודמים. כשאתה מעיין בספריו הראש מסתחרר מרוב הציונים וה"עיינים".והוא הדבר בנוגע לניתוחיו ההגיוניים ולביאוריו-פירושיו המקוריים. יחיד הוא בין במספר העצום של החקירות המפשטת ובין סכום הגדול של פירושיו החדשים ולתורתם של התנאים והאמוראים וקדמוני מבאריהם. אבל כל זה אינו מגדיר את מהותו. מבחינה זו של עצמותו אינו נמנה ואינו נמדד. יתר על כן – אף אינו נשקל. המנין והמידה והמשקל נערכים ביחס לאחרים. הרוגאצ'ובי עומד נבדל ברשות היחיד. תפיסה מיוחדת לו. עין מיוחדת. באופן מיוחד הוא רואה. כשהוא מביא המון מראי מקומות להענין שהוא דן בו אנו מתפלאים לא בלבד על רוב הבקיאות, אלא אף ובעיקר – על אופן ההסתכלות שלו. השוואות ואסוציאציות שהעין הרגילה אינה מרגישה בהן. רואה אוינה מרגשת. והוא הדין בנוגע לדרכי ההבנה שלו ולארחות ביאוריו ופירושיו. הכל נחתם במטבע מיוחדת". | ||
| שורה 173: | שורה 169: | ||
:אני מסכים. אולי יש לך קישור לזה? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בשבט ה'תשע"ב, למניינם 01:36, 19 בפברואר 2012 (UTC) | :אני מסכים. אולי יש לך קישור לזה? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בשבט ה'תשע"ב, למניינם 01:36, 19 בפברואר 2012 (UTC) | ||
::הוספתי. כשיהיה לך מקור מדוייק, נשמח שתעדכן בגוף הערך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ד' באדר ה'תשע"ב 09:40, 27 בפברואר 2012 (IST) | ::הוספתי. כשיהיה לך מקור מדוייק, נשמח שתעדכן בגוף הערך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ד' באדר ה'תשע"ב 09:40, 27 בפברואר 2012 (IST) | ||
| + | |||
| + | == שמו == | ||
אשמח שישלחו את המקורות [צילום כתבי היד וכדו'] של שמו המלא למייל: rtuci123cyehhi@gmail.com . יישר כוח. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 19:49, 15 באפריל 2012 (IDT) | אשמח שישלחו את המקורות [צילום כתבי היד וכדו'] של שמו המלא למייל: rtuci123cyehhi@gmail.com . יישר כוח. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 19:49, 15 באפריל 2012 (IDT) | ||
| − | :מהו המקור לשם בנציון? | + | :מהו המקור לשם בנציון? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 22:53, 16 באוגוסט 2012 (IDT) |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
