שיחה:בשעה שהקדימו תער"ב

את הנוסח לתחילת הערך לקחתי מתוך מה שהרבי מביא בלוח היום יום ולכאורה (כיון שזה לא משהו שלא מתאים לאנציקלופדיה) להשאיר כמו שהיה. שאר השינויים - מבורכים.

עוד הוצאה?!

מישהו יכול להוסיף פרטים בקשר עם ההוצאה דשנת תשע"ב? אמנם הם הודיעו שזה יהיה רק צילום אך בפועל זה ממש לא מדוייק.--יוסי ג - שיחה 02:13, 26 באפריל 2013 (IDT)

במענה לבקשת ההבהרות

משתמש:חלוקת קונטרסים ביקש הבהרה לשני דברים, ואני נותן לו מ"מ שיוכל להבהיר אם לדעתו חסר:

א) במה התבטאה החביבות המיוחדת להמשך זה בעיני אדמו"ר הרש"ב?

- הביטוי כנראה הובא מלשון כ"ק אדמו"ר (כ"ף כסלו תשל"ז, הובא מאחורי כריכת קובץ 'המשך הגדול' המקושר כאן). וראה עוד פרטים לזה בכתבה מאינפו המקושרת כאן (בעיקר בתחלתה). אפשר ללקט ולהוסיף.

ב) מאיזה שנה התחילו להו"ל את המהדורה החדשה?

- הספר הראשון (חלק א) יו"ל בתשע"ז. החל מתשע"ו המאמרים יוצאים בחוברות, והם עדיין יוצאים מזמן לזמן. עשוי לנחת - שיחה, 06:15, י"ג בניסן, ה'תשפ"ב 06:15, 14 באפריל 2022 (UTC)

בקשר לפרט הראשון לא אני ביקשתי את ההבהרה אלא משתמש חב"ד איז אקטיב. ישר כח על המקור וכדאי להרחיב ממנו את הערך. בקשר לפרט השני תיקנתי בגוף הערך. תודה ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח • י"ד בניסן ה'תשפ"ב • 06:06, 15 באפריל 2022 (UTC)

תוכן ההמשך

מי יכול לכתוב איזו שהיא סקירה תמציתית על תוכן ההמשך והענינים המתבארים בו? להתראות - שיחה, 08:32, ג' בסיוון, ה'תשפ"ב 08:32, 2 ביוני 2022 (UTC)

מאת הרב דוד אולידורט, אתר מעיינותיך:

ההמשך נחלק לשש חטיבות כלליות:

בחלק הראשון (ממאמר ד"ה בשעה שהקדימו תער"ב עד ד"ה ולא יכול יוסף תער"ג) מבאר את ענין שלושת הפירושים שב"כתר": לשון המתנה ושתיקה (כמ"ש באיוב “כתר לי זעיר ואחוך"), לשון עטרה, ולשון “סיבוב" והקפה, שהם כנגד ג' מדריגות בספירת הכתר: כתר שבבחינת סיבוב הוא מקיף הקרוב שהוא בחינת “רצון גלוי", לשון עטרה הוא מקיף רחוק יותר שהוא בחינת “רצון נעלם", ולשון שתיקה מורה על המקיף העליון ביותר שהוא בחינת עצם הרצון שאינו בא לידי גילוי כלל.

בחלק השני (מד"ה ועשית חג שבועות תער"ג עד ד"ה וה' אמר המכסה תרד"ע) מבאר כיצד דוקא ע"י קיום התורה והמצוות ע"י ישראל נמשך ממדריגה הכי נעלית הנ"ל שבכתר, בחינת מוחא סתימאה, שעיקר המשכתה הוא ע"י המסירת נפש בתוך ההעלם וההסתר דזמן הגלות, ותתגלה לעתיד לבוא.

בחלק השלישי (מד"ה ואהיה אצלו אמון תרד"ע עד ד"ה וידבר גו' במדבר תרע"ה) ממשיך לבאר בעומק יותר גודל מעלת עבודת ישראל בעסק התורה והמצוות, שעל ידה ממשיכים ממדריגה שלמעלה אפילו ממדרגת המקיף העליון שבכתר, מבחינת עצמותו ומהותו ממש. ובעיקר - ע"י העבודה דקבלת עול וביטוש וזיכוך החומר, שעי"ז מהפכים את החושך לאור, שזה מגלה אשר באמת הצמצום אינו מסתיר ומעלים לגבי עצמותו יתברך.

בחלק הרביעי (מד"ה וידבר אלקים תרע"ה עד סוף החלק שנאמר) ממשיך לבאר ענין ההעלאה של התחתון והפיכת החושך לאור, על פי ביאור הכתוב “וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת", שזהו ענין “דעת עליון" ו"דעת תחתון", וחיבור שניהם.

בחלק החמישי (חלקו הראשון של החלק שלא נאמר) ממשיך להסביר הבנה עמוקה יותר בלשון הכתוב “אין עוד", אופן אחד שבענין “יחוד ה' ואלקים" ו"הפיכת החושך לאור".

ובחלק הששי (חלקו השני של החלק שלא נאמר) מתחיל לבאר את החידוש בתורה ע"י עבודת ישראל וענין יחודא עילאה ויחודא תתאה באופן אחר, כפי שהוא “מלמעלה למטה".