הבדלים בין גרסאות בדף "שביעי של פסח"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: left|thumb|300px|קריעת ים סוף '''שביעי של פסח''', הוא חג החל ביום השביעי של חג הפסח, ובחו…)
 
שורה 9: שורה 9:
  
 
וזהו הטעם הפנימי לכך שהיום טוב היחידי שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסח,  מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים ד[[חג הפסח]], [[חג השבועות]], [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]], ואפילו ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכפורים]], מברכים שהחיינו — כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות.
 
וזהו הטעם הפנימי לכך שהיום טוב היחידי שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסח,  מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים ד[[חג הפסח]], [[חג השבועות]], [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]], ואפילו ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכפורים]], מברכים שהחיינו — כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות.
+
 
 +
== סעודת משיח ==
 +
 
 +
בחג הפסח [[תרס"ו]], הידועה כשנת הקץ אשר היתה שנה מופלאה וזכורה בקרב ימי החסידים כפסח מלא גילויים מרעישים מהרבי [[הרש"ב]], תיקן הרש"ב
 +
את התקנה הקדושה של הד' כוסות בעת סעודת משיח.
 
== מקורות ==
 
== מקורות ==
 
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19857&hilite=6c5f19e5-8ab0-46fc-bdb4-f1d89eb55d0c&st=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A2%D7%AA+%D7%99%D7%9D+%D7%A1%D7%95%D7%A3&pgnum=273 תורת מנחם שנת תשכ"א עמ' 245]
 
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19857&hilite=6c5f19e5-8ab0-46fc-bdb4-f1d89eb55d0c&st=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A2%D7%AA+%D7%99%D7%9D+%D7%A1%D7%95%D7%A3&pgnum=273 תורת מנחם שנת תשכ"א עמ' 245]
 +
 +
== קישורים חיצונים ==
 +
 +
סיפור התקנה של ד' כוסות בסעודת משיח [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45717 חב"ד אינפו]
 
[[קטגוריה:חגים ומועדים]]
 
[[קטגוריה:חגים ומועדים]]

גרסה מ־11:02, 14 במרץ 2010

קריעת ים סוף

שביעי של פסח, הוא חג החל ביום השביעי של חג הפסח, ובחו"ל חל יום טוב גם ביום השמיני, המכונה אחרון של פסח.

ענין החג

הרבי אומר כי ענינו של שביעי של פסח הוא קריעת ים סוף, שהוא ענין הקשור עם משה רבינו, כמו שכתוב בוקע ים לפני משה, ולכן כתיב ״אז ישיר גו׳״ לשון יחיד- אלא שגם בני ישראל עמדו אז במדריגה משה; ואילו אחרון של פסח קשור עם הארת המשיח, כנ״ל.

ובכללות מבואר שזהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים של פסח שייכים ליציאת מצרים שהיתה ע״י משה רבינו, והימים האחרונים של פסח שהם שביעי של פסח ואחרון של פסח, שייכים לגאולה העתידה.

וזהו הטעם הפנימי לכך שהיום טוב היחידי שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסח, מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים דחג הפסח, חג השבועות, חג הסוכות, שמיני עצרת, ואפילו בראש השנה וביום הכפורים, מברכים שהחיינו — כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות.

סעודת משיח

בחג הפסח תרס"ו, הידועה כשנת הקץ אשר היתה שנה מופלאה וזכורה בקרב ימי החסידים כפסח מלא גילויים מרעישים מהרבי הרש"ב, תיקן הרש"ב את התקנה הקדושה של הד' כוסות בעת סעודת משיח.

מקורות

תורת מנחם שנת תשכ"א עמ' 245

קישורים חיצונים

סיפור התקנה של ד' כוסות בסעודת משיח חב"ד אינפו