הבדלים בין גרסאות בדף "רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''הרבנית רבקה''' נולדה בעיירה החסידית [[ליובאוויטש]] בשנת [[תקצ"ג]], לאביה הרה"ח אהרון בן בן ר' משה אלכסנדרוב משקלוב, ולאמה הרבנית [[חיה שרה (בת אדמו"ר האמצעי)]]. | + | '''הרבנית רבקה''' אשת כ"ק אדמו"ר מוהר"ש (בזיווג שני) נולדה בעיירה החסידית [[ליובאוויטש]] בשנת [[תקצ"ג]], לאביה הרה"ח אהרון בן בן ר' משה אלכסנדרוב משקלוב, ולאמה הרבנית [[חיה שרה (בת אדמו"ר האמצעי)]]. |
אביה נפטר בהיותה קטנה. בגיל 9 העניקה לה אמה ספר שכתב אביה הרה"ח ר' אהרון, ובו ספורים שונים שכתב על [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ותלמידיהם והייתה קוראת בו כל יום עד שהייתה בקיאה בכל הספורים. | אביה נפטר בהיותה קטנה. בגיל 9 העניקה לה אמה ספר שכתב אביה הרה"ח ר' אהרון, ובו ספורים שונים שכתב על [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ותלמידיהם והייתה קוראת בו כל יום עד שהייתה בקיאה בכל הספורים. | ||
גרסה מ־19:06, 25 באוגוסט 2008
הרבנית רבקה אשת כ"ק אדמו"ר מוהר"ש (בזיווג שני) נולדה בעיירה החסידית ליובאוויטש בשנת תקצ"ג, לאביה הרה"ח אהרון בן בן ר' משה אלכסנדרוב משקלוב, ולאמה הרבנית חיה שרה (בת אדמו"ר האמצעי).
אביה נפטר בהיותה קטנה. בגיל 9 העניקה לה אמה ספר שכתב אביה הרה"ח ר' אהרון, ובו ספורים שונים שכתב על הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש ותלמידיהם והייתה קוראת בו כל יום עד שהייתה בקיאה בכל הספורים.
החלה לרשום כל מה ששמעה תוך ציון הזמן וממי שמעה את הספור ונהגה לאסוף את הילדות הקטנות של המשפחה ולספר להן אודות הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש, אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי.
לאחר שגם אמה נפטרה, גדלה בבית זקנתה הרבנית שיינא אשת אדמו"ר האמצעי.
הייתה ידועה ומפורסמת בצדקותה ובטוב לבה, הקפידה לספר סיפור רק בעת מנוחה.
נשואיה
ביום חופתה נכנסה אל חותנה, אדמו"ר הצמח צדק, וקיבלה את ברכתו לנישואיה. במעמד זה ביקש הרבי ממנה שגם היא תברך אותו.
הכלה עשתה כבקשתו והוסיפה: "אל תהי ברכת כלה הדיוט בעיניך".
לפני נישואיה בשנת תר"ט לבן דודה אדמו"ר המהר"ש, העניקה לה אמה שני ספרים נוספים כתובים בכתב ידו של אביה (ר' אהרון).
בשנת תרנ"ז, כאשר נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" הרבנית השגיחה בעצמה על הכנת האוכל. התעניינה בשלומו של כל בחור שלמד בישיבה ובמצבו בלימודים.
נכדה, אדמו"ר הריי"צ כותב כי הרבנית הייתה "בעלת שמועה" ונהגה לספר לו סיפורים רבים.
חלקה כבוד רב לבעלה. מסופר כי באחת הפעמים יצאה מחדרו ושיפולי שמלתה נתפסו בדלת. מחמת יראת הכבוד לבעלה לא רצתה לפתוח את הדלת ולהפריע לו, על-כן נשארה לעמוד מספר שעות ליד הדלת עד שאדמו"ר המהר"ש יצא מהחדר.
בערב כ"ט אלול תרמ"ג נכנס אדמו"ר המהר"ש אל הרבנית ואמר לה מילים אחדות. הרבנית הבינה כי באותה שנה יסתלק מהעולם ושאלה מה יהיה על הילדים הקטנים. אדמו"ר המהר"ש השיב: 'אני אעלה 32 מדרגות למעלה ואת תעלי 32 מדרגות למטה'. אלו היו 32 השנים שהרבנית המשיכה לחיות אחר הסתלקותו עד לחורף תרע"ד בו חלתה.
הסתלקותה
ביום שישי ט' שבט תרע"ד מחלתה החמירה והחלה לדבר על אדמו"ר הצמח צדק ועל בעלה אדמו"ר המהר"ש. למחרת - י' שבט תרע"ד - אחר שקראה קריאת שמע והתפללה את תפילת שחרית נסתלקה.
מנוחתה כבוד בליובאוויטש ליד אהלי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק וכ"ק אדמו"ר המהר"ש.
בשנת תש"ב יסד הרבי הריי"צ את מוסדות "בית רבקה" – רשת של מוסדות חינוך לבנות, על שמה.
משפחתה
בעלה: אדמו"ר המהר"ש
בניה:
בנותיה:
