עריכת הדף "רבי נחוניא בן הקנה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נחוניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי נחוניא בן הקנה]] | [[קובץ:נחוניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי נחוניא בן הקנה]] | ||
| − | רבי '''נחוניה בן הקנה''' היה תנא בן הדור השני לתנאים. עסק בעיקר בתורת הקבלה, ובשונה מרוב התנאים שעסקו בעיקר ב[[נגלה]]{{ | + | רבי '''נחוניה בן הקנה''' היה תנא בן הדור השני לתנאים. עסק בעיקר בתורת הקבלה, ובשונה מרוב התנאים שעסקו בעיקר ב[[נגלה]]{{הערת שוליים|מאמרים מלוקטים, ח"ג ל"ג בעומר ה'תשמ"ה.}}, אך מוזכר לעיתים גם בתלמוד בבלי. הוא חיבר את [[תפילת נחוניא בן הקנה]] שהיא מקור לכמה מיסודות הקבלה, כמו "כתר - תר"ך עמודי אור"{{הערת שוליים|אגרות קודש > כרך יד > ד'תתמח}}, וכן את '[[אנא בכח]]'. |
| − | |||
| − | |||
| − | הוא היה מתלמידיו של [[רבי יוחנן בן זכאי]], ולמרות שלא נזכר בין חמשת התלמידים שלו המנויים במסכת אבות{{ | + | חי ופעל בתקופת בית שני, והאריך ימים. הוא הסביר זאת: מימי לא נתכבדתי בקלון חברי, ולא עלתה על מטתי קללת חברי, וותרן בממוני הייתי{{הערת שוליים|מגילה כ"ח ע"א.}} |
| + | |||
| + | הוא היה מתלמידיו של [[רבי יוחנן בן זכאי]], ולמרות שלא נזכר בין חמשת התלמידים שלו המנויים במסכת אבות{{הערת שוליים|פ"ב מ"ט.}}, כמסופר בגמרא{{הערת שוליים|ב"ב י, ב.}}: אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, מהו שאמר הכתוב{{הערת שוליים|משלי יד, לד.}} נענה רבי אליעזר ואמר כו' נענה רבי יהושע ואמר כו' נענה רבי נחוניא בן הקנה וכו'. | ||
מעלתו בתורה גדולה ביותר, עד כדי כך, שאמר להם | מעלתו בתורה גדולה ביותר, עד כדי כך, שאמר להם | ||
| − | רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו | + | רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, נראין דברי רבי נחוניא בן הקנה מדברי ומדבריכם, כלומר, פירושו של רבי נחוניא בן הקנה נראה יותר מפירושי התלמידים, ונראה יותר אפילו מפירושו של רבן יוחנן בן זכאי עצמו{{הערת שוליים|שאמר גם פירוש בעצמו, כמובא בהמשך הגמרא.}}, עד כדי כך גדלה מעלתו של רבי נחוניא בן הקנה בלימוד תורה. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | הוא היה גם המחבר של ספר "הבהיר" כידוע, ומכאן גדלותו גם בנוגע לתורת הקבלה. | |
| − | + | על פי זה מסביר הרבי את מאמרו: כל המקבל עליו עול תורה, היינו יהודי בדרגה כמוהו שיש לו תענוג מתורה, ואע"פ כן מקבל עול תורה מתוך קבלת עול, מכיון שזה למעלה מדרך הטבע שיהודי כזה יהיה לו קבלת עול תורה, מעבירין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ - למרות שזה למעלה מדרך הטבע שכן זהו סדר העולם, אך מי שפורק עליו עול תורה ולומד מתוך תענוג, כיון שהוא פועל לפי הטבע, מעמיסים גם עליו ענינין של כדרך הטבע. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | מסיבה זו הוא גם היה הראשון שתיקן את התפילה הידועה "שלא יכשלו חברי ואשמח בהם", כי יהודי שלומד תורה מתוך תענוג והתורה חודרת לכל עצמותיו | + | מסיבה זו הוא גם היה הראשון שתיקן את התפילה הידועה "שלא יכשלו חברי ואשמח בהם", כי יהודי שלומד תורה מתוך תענוג והתורה חודרת לכל עצמותיו והנפש הבהמית אינו צריך לתפילה כזו, רק יהודי כמוהו ששינה את טבעו ולומד תורה מתוך קבלת עול, אז יתכן שיהיו ענינין מצד נפש הבהמית, ואיפלו ענינין שבדקות שבדקות{{הערת שוליים|1=התוועדוית [[תשמ"ה]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15992&hilite=b6af8ab8-4aa7-4337-a55f-20ecec44ade1&st=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%90&pgnum=117 ח"ה].}}. |
קברו הוא על פי [[רבי חיים ויטאל]] שמתאר את קברו. קברו התגלה על ידי ועד [[אהלי צדיקים]] בשנת [[תש"ע]] בנחל סמוך ל[[צפת]] כתיאורו המדוייק של [[רבי חיים ויטאל]]. | קברו הוא על פי [[רבי חיים ויטאל]] שמתאר את קברו. קברו התגלה על ידי ועד [[אהלי צדיקים]] בשנת [[תש"ע]] בנחל סמוך ל[[צפת]] כתיאורו המדוייק של [[רבי חיים ויטאל]]. | ||
| שורה 30: | שורה 20: | ||
* [[ספר הבהיר]] | * [[ספר הבהיר]] | ||
* [[אגרת הסודות]] | * [[אגרת הסודות]] | ||
| + | * [[ספר הקנה]] | ||
* [[ספר הפליאה]] | * [[ספר הפליאה]] | ||
* [[ספר התמונה]] | * [[ספר התמונה]] | ||
| שורה 36: | שורה 27: | ||
{{תנאים}} | {{תנאים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה:תנאים | + | [[קטגוריה:תנאים]] |
| − | |||
