רבי יהודה בן אלעאי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־21:06, 19 ביולי 2010 מאת שלום (שיחה | תרומות) (דף חדש: שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא רבי יהודה בר אילעאי '''רבי יהודה בר [[רבי אלעאי (תנא)|איל…)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ציונו של התנא רבי יהודה בר אילעאי

רבי יהודה בר אילעאי (או בר אלעי) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה). רבי יהודה מוזכר במשנה יותר מכל תנא אחר.[1] כאשר מוזכר במשנה או בברייתא סתם "רבי יהודה" - הכוונה היא לרבי יהודה בר אלעאי.

בתלמוד אומר רבי יוחנן כי "סתם ספרא - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.[2]

בגמרא מובא כי אחת מהשרות שאלה אותו למה פניו צהובים כמגדלי חזירים ומלוי בריבית, שהם עשירים ביותר ואין להם דאגות.

אדמו"ר הזקן מסביר זאת, כי אותיות התורה נקראים "בתים", והם הכלים "לחזות בנועם ה'" שהם האורות שבתוך הכלים.

למרות שלמעלה הם כולם אחדות אחד והם אור אחד, למטה הם נפרדים זה מזה, אך היו תנאים כרבי יהודה בר' אלעאי, שהיו פניו צהובים מטוב לבו, מרוב השמחה והאורה שבתורה שבעל פה, מפני שהיו צדיקים מופלגים והיו להם הפנימית והאותיות מאוחדים זה בזה[3]

הערות שוליים

  1. למעט, אולי, רבי מאיר, אודותיו נאמר "סתם משנה - רבי מאיר".
  2. איגרת רב שרירא גאון, עמ' 102-103, מהדורת הרב בנימין מנשה לוין, חיפה, ה'תרפ"א.
  3. ליקוטי תורה פרשת מסעי צו ד.