עריכת הדף "קידוש"

[[קובץ:קידוש.jpg|ממוזער|שמאל|300px|]]
'''קידוש''' - [[מצווה]] מהתורה להזכיר בדיבור את יום ה[[שבת]] בליל שבת ולמחרת ביום, [[חכמים]] תיקנו שהזכירה תאמר על כוס [[יין]], אך גם בנוסח תפילת שבת נאמר נוסח הקידוש.
[[קובץ:גביע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע לקידוש]]
==המצווה==
הציווי מהתורה הוא לגבר ולאשה, לזכור ולהזכיר את יום השביעי, מכיוון שביום זה נח [[הקב"ה]] מבריאת העולם, וכן כזכר ל[[יציאת מצרים]] מכיוון שכל מטרת [[יציאת מצרים]] הוא בכדי שעם ישראל יקבל את התורה ומצוותיה, המצווה מן התורה הוא לקדש את השבת בלילה, ביום, וביציאת השבת - [[הבדלה]], וכך כתוב:
{{ציטוט|תוכן=זכור את יום השבת לקדשו| מקור= שמות כ, ח|מרכאות=כן}}

חכמים תיקנו{{הערה|פסחים דף קו ע"א, רמב"ם פרק כ"ט הלכה ו.}}, שהקידוש יערך דווקא על כוס [[יין]], מכיוון שיין הינו שתיה חשובה, והמצווה הינו לקדש ולשבח את השבת. אך במקרה ואין לו [[יין]] ניתן לקדש גם על הפת, חכמים גם תיקנו את נוסח הקידוש הנאמר בלילה וביום.

==מזל מאדים==
בקידוש ליל שבת, יש מקפידים שלא לקדש בשעה השביעית{{הערה|ראה אגרות קודש לכ"ק אדמו"ר שליט"א חלק י"ב עמוד רכו}} דהיינו בין השעה שש לשבע בשעה מדוייקת. בארץ ישראל שעה זו הינה בין 17:40 - 18:40. ובניו יורק מהשעה 17:56 - 18:56). 

מקור וסיבת הדבר הוא מהספר [[מגן אברהם]]{{הערה|סימן קע"א}} הכותב שמכיוון שבשעה זו של כניסת שבת מאיר מזל מאדים שעליו שולט [[מלאך]] סמא"ל, ונחשב זמן שלילי, ישנם המקפידים בעקבות כך להזדרז ולקדש לפני השעה הזאת, כדי לקיים את ההידור לקדש מיד בכניסת שבת וכך כותב גם [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] שלו, וכן על פי הקבלה, מכיוון שלפני שעה זו מאיר מזל צדק.

ישנם המתירים לקדש בשעה זו ביין לבן, בטענה שהאיסור הוא רק ביין אדום המזכיר את מזל מאדים. אך רוב רבני חב"ד סוברים שהאיסור כולל כל צורה של קידוש, כולל ביין לבן{{הערה|1=ראו פולמוס תורני בענין זה: הרב [[מנחם מענדל והבה]], '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/11/04-11-2016-10-44-52-%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA.pdf.pdf בענין עשיית קידוש בשעה השביעית]''' {{PDF}}{{אינפו}} הרב [[משה קורנווייץ]], '''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%91%D7%9F-%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/ בענין קידוש בשעה השביעית]''' {{אינפו}}}}.

==שלום עליכם==

==קידוש במקום סעודה==
הקידוש צריך להעשות דווקא בסמיכות לאכילת [[סעודת השבת]], ולמדו זאת [[חכמינו זכרונם לברכה]] ממה שכתוב "וקראת לשבת עונג" שהקידוש צריך להיות בהמשך ל"עונג" - סעודה.

אם לא אכל מיד אחר הקידוש לחם, מזונות, או אפילו [[יין]], לא יצא ידי חובת קידוש ועליו לקדש שוב, בדיעבד יכול המקדש לצאת ידי חובת סעודה ב[[יין]] הקידוש.

==שיעור היין==
על הכוס להכיל לכל הפחות כמות של [[רביעית]]. מנהגנו כהפוסקים ששיעור רביעית מצומצם הוא 86 גרם, אך על המקדש לשתות לפחות את רוב הכוס.

==מנהגי הקידוש==
'''[[יין]] מתוקן -''' - מקפידים להשתמש ב[[יין]] שלא שתו ממנו הנקרא "יין פגום", אך ניתן ל"תקן" את היין הפגום אפילו באמצעות טיפה אחת מיין מתוקן.

'''כוס שלם -''' נוהגים לקדש בכוס שלמה ולא שבורה, ולכתחילה עדיף לא להשתמש בכוס חד פעמי. 

'''הרמת הכוס -''' לוקח את הכוס בימינו, מוסרו לשמאלו, מעמידו, דרך הורדה מלמעלה למטה, על כף ידו הימנית, כשהיא כפופה קצת כעין בית קבול, ארבע אצבעותיו מוגבהות והאגודל מושכב מן הצד. הכוס מוגבה למעלה משלשה טפחים (24 ס"מ) מעל גבי השולחן - וכל זה הוא גם בשאר ימות השנה{{הערה|העידו רבים שלא ראו את הרבי מגביה את הכוס שלושה טפחים}}. 

'''הבטה בנרות -''' כשמתחיל לקדש יביט ב[[נרות שבת]], ועדיף שיהיו נרות אלו הנרות שברכו עליהם, ובפרט ביום טוב שמברכים שתי ברכות - גם ברכת "שהחיינו". 

'''הבטה ביין -''' בשעת ברכת הגפן והקידוש יתסכל על כוס הקידוש, [[הרבי]] נוהג להביט ביין בכל פעם שמוזכר מילה עם השורש קידוש. 

'''מעומד ומיושב''' - בקידוש הלילה נוהגים לקדש מעומד, אך בקידוש היום ניתן לקדש גם מיושב.
==ראו גם==
*[[כוס של ברכה]] 

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2844 כך עורכים קידוש - מדריך וידאו]
*[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/ka2/296 דיני קידוש ב[[שולחן ערוך]]]
*שלום דובער וולפא, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/11/23/113404301345.html מהי השעה השביעית?] {{בית משיח}} כ"ד חשון תשע"ז
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבת]]
{{שבת}}