הבדלים בין גרסאות בדף "קדוש וברוך"
מ (החלפת טקסט – "עולם היצירה " ב־"עולם היצירה ") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
מובא שגם ל[[מלאכים]] דבריאה יש גדרי זמן, כיון ש{{הדגשה|ביום אומרים קדוש ובלילה ברוך כו'}}{{הערה|מדרש תלים פרק יט, פסוק ה.}}. | מובא שגם ל[[מלאכים]] דבריאה יש גדרי זמן, כיון ש{{הדגשה|ביום אומרים קדוש ובלילה ברוך כו'}}{{הערה|מדרש תלים פרק יט, פסוק ה.}}. | ||
| − | לסיבת החילוק מבאר הצמח צדק: {{ציטוט|תוכן=גם י"ל כי יום שהוא מצד עצמו אצילות, אם כן כשצריך להמשיך בו תוספת אור - הרי זה מבחינה שלמעלה מאצילות, וזהו ענין קדוש - שהוא בחינת כתר המחבר [[אור אין סוף]] עם האצילות. אבל לילה שהוא בבריאה, אם כן להמשיך שם תוספת אור, היינו מאצילות וזהו ענין ברוך כו'{{הערה|יהל אור על הפסוק.}}.}} | + | לסיבת החילוק מבאר הצמח צדק: |
| + | {{ציטוט|תוכן=גם י"ל כי יום שהוא מצד עצמו אצילות, אם כן כשצריך להמשיך בו תוספת אור - הרי זה מבחינה שלמעלה מאצילות, וזהו ענין קדוש - שהוא בחינת כתר המחבר [[אור אין סוף]] עם האצילות. אבל לילה שהוא בבריאה, אם כן להמשיך שם תוספת אור, היינו מאצילות וזהו ענין ברוך כו'{{הערה|יהל אור על הפסוק.}}.}} | ||
| − | ומביא ה[[אדמו"ר הזקן]] "שיש מלאכי' שהשיר שלהם ביום, כמו שכתוב ברן יחד כוכבי בוקר וגו'. ויש שהשיר שלהם בלילה"{{הערה|ד"ה מזמור שיר חנוכת הבית תקס"ו.}}. כלומר, שהם שני סוגי מלאכים{{הערה|ולפי זה לאו דוקא שם מלאכי הבריאה, אלא | + | ומביא ה[[אדמו"ר הזקן]] "שיש מלאכי' שהשיר שלהם ביום, כמו שכתוב ברן יחד כוכבי בוקר וגו'. ויש שהשיר שלהם בלילה"{{הערה|ד"ה מזמור שיר חנוכת הבית תקס"ו.}}. כלומר, שהם שני סוגי מלאכים{{הערה|ולפי זה לאו דוקא שם מלאכי הבריאה, אלא ייתכן שאף שהם ביצירה זמנם ביום. אך הוא דוחק, כיון שמשמע שמיד כששומעים את השרפים קוראים הם שואגים '''ברוך''', וצ"ע.}}. |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:עבודת המלאכים]] | [[קטגוריה:עבודת המלאכים]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:43, 6 במרץ 2021
| מלאכים |
|---|
| סוגי מלאכים |
| אופנים · חיות הקודש · שרפים |
| מושגים שונים |
| מטי ולא מטי · רצוא ושוב · קדוש קדוש קדוש · ברוך כבוד ה' ממקומו · קדוש וברוך |
קדוש וברוך הם שני סוגי שירות של מלאכים.
שרפים ואופנים[עריכה]
בעולם הבריאה נמצאים השרפים, הם אומרים קדוש, כלומר, שיש סדר באור שיורד לעולם, והם שמשיגים את האור מקדישים את שמו ועל ידי זה מקבלים את החיות.
| ערך מורחב – קדוש קדוש קדוש |
.
לעומת זאת בעולם היצירה שם נמצאים האופנים, הם אומרים ברוך, כלומר שאין הם מבחינים בסדר מסוים אלא זהו בחינת עיגולים - שאין תחילה וסוף, ולכן אומרים ברוך, כיון שהוא מגיע מכל מקום, ואין מקום מוגדר.
|
| ערך מורחב – ברוך כבוד ה' ממקומו |
.
זמני היום[עריכה]
מובא שגם למלאכים דבריאה יש גדרי זמן, כיון ש"ביום אומרים קדוש ובלילה ברוך כו'" [1].
לסיבת החילוק מבאר הצמח צדק:
גם י"ל כי יום שהוא מצד עצמו אצילות, אם כן כשצריך להמשיך בו תוספת אור - הרי זה מבחינה שלמעלה מאצילות, וזהו ענין קדוש - שהוא בחינת כתר המחבר אור אין סוף עם האצילות. אבל לילה שהוא בבריאה, אם כן להמשיך שם תוספת אור, היינו מאצילות וזהו ענין ברוך כו'[2].
ומביא האדמו"ר הזקן "שיש מלאכי' שהשיר שלהם ביום, כמו שכתוב ברן יחד כוכבי בוקר וגו'. ויש שהשיר שלהם בלילה"[3]. כלומר, שהם שני סוגי מלאכים[4].
