עריכת הדף "ספרי תורה ב-770"

{{לעריכה|ויקיזציה וקישורים פנימיים}}
[[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]]
בבית חיינו [[770]] - [[בית הכנסת]] של [[הרבי]], ישנם [[ספר תורה|ספרי תורה]] רבים וביניהם ספרי תורה עם היסטוריה מיוחדת{{הערה|רובם נמצאים בבית הכנסת ויש מהם שהיו ב-[[770]], ומסיבות שונות נלקחו ממנו.}}.

בין ספרי התורה ניתן למנות את [[ספר תורה של משיח]] ו[[ספר תורה של הרבי]], ספרי תורה שנכתבו לזכות [[הרבי]] ו[[הרבנית]], וכ[[ספר תורה הכללי|ספרי תורה כלליים]] שנכתבו כחלק ממבצע [[אות בספר תורה]] והוכנסו על ידי ארגונים שונים.

==ספרי התורה==
===של הרבי===
{{ערך מורחב|ספר תורה של הרבי}}
[[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידיו את ספר התורה של האחים מסלאוויטא]]
ספר התורה של הרבי הינו [[ספר תורה]] מזערי בעל היסטוריה עתיקה המיוחס ל{{ה|אחים מסלאוויטא}}. הספר הוענק לרבי על ידי הרב [[משה אשכנזי]] שרכש אותו תמורת סכום כסף גדול, והרבי נוהג לרקוד איתו בשעת ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]].

===לקבלת פני משיח צדקנו===
{{ערך מורחב|ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו}}
[[קובץ:ספר תורה של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח]]
ספר תורה של משיח הינו מבצע שמימי, שהחל בו [[אדמו"ר הריי"צ]] בתקופת [[השואה]], והסתיים על ידי [[הרבי]] בימי ההתעוררות המיוחדים סביב [[י' שבט תש"ל]].

על דבר כתיבת [[ספר תורה]] של משיח הודיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] [[תש"ב]].

בספר משתמשים בימים מיוחדים שנקבעו ברובם על ידי הרבי (ראה הפירוט [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|בערך המורחב]]).

===בו השתמש אדמו"ר הריי"צ===
הוא ספר קטן שלא ידוע מהיכן הוא הגיע<ref>ר' [[יהודה חיטריק]] כותב ב[[רשימת דברים]] שיתכן שזה הספר שכתב אדמו"ר הריי"צ בליובאוויטש, אך סברא זו נשללה.</ref>.

[[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] השתמשו בו ב[[שמחת תורה]], עד שהגיע ה[[ספר תורה של הרבי]] בשנת [[תשי"ד]].

בשעת הריקוד עם הרבי בהקפה השביעית בשמיני עצרת ובשמחת תורה, היה ה[[רש"ג]], מחזיק אותו<ref>גם בשנים שהיה פסול, היה מחזיק אותו כאשר החגורה בפנים, שלא יראו שהוא פסול.</ref>, ולכן יש מכינים אותו ס"ת של הרש"ג.

הספר נלקח מ-[[770]] בשנת [[תשנ"ה]] וחזר אליו בקיץ [[תשע"ט]].

בספר משתמשים במנין הרבי כאשר מוצאים שלושה ספרי תורה, או בימים מיוחדים מסויימים.

במשך שנים ארוכות היה דרוש תיקון, ובסביבות שנת [[תש"נ]] תוקן על ידי משפחת גורודצקי.

===ספר שהגיע מ[[תוניסיה|תוניס]] {{הערה|[https://col.org.il/news/133537 הרבי הכניס בחשאי את ספר התורה, והגזירה בתוניס התבטלה] {{col}}}}===
[[קובץ:ספר התורה מתוניס תשכ"ט 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי נכנס ביום שישי אחר חצות לבית הכנסת, ובידו ספר התורה ששלח הרב פינסון]]
[[קובץ:ספר התורה מתוניס תשכ"ט 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי מכניס את הספר תורה לארון הקודש, לידו נראה עומד הרב [[בנימין גורודצקי]]]]
בשנת [[תשכ"ט]] חל איום ממשי של סגירת כל מוסדות חב"ד בתוניס, גזירה שבעקבותיה היה עלול להיות גירוש לצמיתות. כשהודיעו על כך לרבי, הרבי ביקש שקהילת תוניס תשלח אליו ספר תורה שבזכותו תתבטל הגזירה.

באותם ימים השלטונות מנעו מר' [[ניסן פינסון]] את היציאה מתוניס, ולכן [[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] אשתו של הרב פינסון ובנה הרב [[יוסף יצחק פינסון]] עם ספר-התורה, התלוו אליהם הגבאי ב-[[770]] (ואחיות של השליח), הרב [[יהושע פינסון]]. וכן הכניסו בקבוק משקה, על מנת לקבל ב[[חלוקת המשקה]] בהתוועדות של הרבי ב[[שבת]].

הרבי אמר: "תחילה יש להגיה את הספר ולוודא ש'פצוע דכא' כתוב באל"ף כמנהגנו, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ואחר-כך יוכנס הספר לארון-הקודש ב-770". הרבי ביקש שהכול יתבצע בחשאיות (ולכן הדבר התבצע בערב שבת קודש), "ומחר", הוסיף הרבי, "אקבל 'עלייה' בספר הזה ואז יהיה בסדר בתוניס". הרבי גם הודיע שבאותו יום הוא יאמר [[מאמר דא"ח]] בפני הציבור.

בערב שבת [[פרשת נצבים-וילך]] אחר חצות, נכנס הרבי לבית הכנסת - 770 עם ספר התורה בידו והכניסו לארון הקודש. בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשבת קודש, לאחר אמירת ה[[מאמר]] מזג הרבי מבקבוק המשקה שהכניסו לכוסו, ונתנו לחלק בין המסובים. כן הזכיר אודות מאורע זה בשיחות בפתיחת ההתוועדות.

אחרי [[תפילת מנחה]]{{הערה|לפי היומן של ר' [[יהודה לייב גרונר]] לפני תפילת המנחה.}} שהה הרבי זמן ממושך עם הספר בחדרו. מאוחר יותר יצא הרבי עם הספר, והכניס אותו בעצמו לארון-הקודש. אף שהרבי ביקש שהדבר יהיה חשאי הוא נודע ולמחרת 770 היה מלא בחסידים. לכן אמר הרבי שבמקום המאמר הוא יאמר למחרת שיחה בעניין זה. למחרת בשבת קודש אמר הרבי מאמר הקשור בעניין וגם שיחה על דברי המדרש שהובאו ב[[רש"י]], ש'אחד גולה לברבריא ואחד גולה לסמטריא' (וכידוע, תוניס היא "ברבריא" של המדרש). כמובן שעם סיומו של אותו מעמד שמימי התבטלה הגזירה הקשה.

הרבי הורה שהאח [[יהושע פינבול|הרב יהושע]] יכניס את ספר-התורה לחדרו ובמעמד השתתף גם הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]{{הערה|שהיה ראש [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], שבמסגרתה נערכה פעילות השליחות בתוניס.}}. הרבי ביקש שדוקא אחד ממשפחת פינסון יגש לעמוד ור' יהושע ניגש אל התיבה. הרבי ביקש את סליחתו של הלה, ואמר: "מן הסתם תצליח למצוא כאן מניין אחר".

ר' יהושע פינסון נכנס עם ספר התורה שהביאה גיסתו מרת פינסון מתנה לרבי, הרבי לבש בגדי שבת וקיבל את הספר תורה – יחדיו נכנסו הרב גורודצקי והרב [[מיכאל ליפסקר]] ואחריהם מרת פינסון עם בקבוק יין שהניחה על השולחן.

לאחר מכן ירד הרבי לבית המדרש כשספר התורה בידו, הרב גורודצקי פתח את הארון קודש והרבי הכניס את הספר לתוכו. בתפילת מנחה הורה הרבי שאחד מבני המשפחה יעלה חזן{{הערה|אחד מאנ"ש ירד כבר לעמוד (פישר שהיה חיוב) והרבי אמר לו "בטח וועט ער קיין פאריבל נישט האבען"}}. לאחר מנחה נמסר על ידי הרב חודקוב שר' גורודצקי ור' ליפסקר יכניסו לרבי בקבוק יין אחרי קבלת שבת, וכן עשו{{הערה|יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר מאותה תקופה על הספר}}.

לא ברור האם הספר נמצא כעת בבית חיינו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=75042 על הספר בשטורעם]}}.

===לזכות הרבי והרבנית===
[[קובץ:והכתר.jpg|ממוזער|ר' משה בן ר' [[יעקב מיכאלשוילי]] מוסר לרבי במעמד חלוקת דולרים, את הכתר עבור הספר תורה שתרם לזכות הרבי והרבנית.]]
לאחר [[ר"ח כסלו תשל"ח]], כאשר הבריא הרבי מ[[ראש חודש כסלו|אירוע בריאותי]] שהיה ב[[שמיני עצרת]], רחש ליבו של חכם [[יעקב מיכאלשוילי]] לתרום ספר תורה ל-770, ואכן החל את כתיבתו בעצמו ולקראת [[י' שבט]] [[תשמ"ח]] סיים את הספר, וטס עם חלק ממשפחתו וספר התורה אל הרבי, בהגיעו הכניס פתק לרבי בה מבקש שהרבי בעצמו יסיים את האותיות האחרונות, אך הרבי ענה שגם ב[[ספר תורה של משיח]] הוא לא נהג כך.

לפני תחילת טקס סיום הספר תורה, נעמד והחזיק את הבקבוק [[משקה]] שקיבל מהרבי בשבת שלפני, והכריז שהוא כעת מזמין את הרבי מלך המשיח להכנסת ספר תורה. לאחר טקס סיום האותיות שהתקיים ב-770, הוציא לו הרבי צ'ק על סך תרי"ג (613) דולר, כהשתתפות, ובצירוף מכתב ברכה מיוחד.

בתחילה הספר היה עם פעמונים ואחרי זמן קצר ר' משה מיכאלשווילי מסר לרבי בדולרים כתר תורה ששלח אביו ר' יעקב.

הספר תורה הוא קטן במיוחד וקל גם יחד עם הכתר.

בקייץ תשפ"א עבר הכתר חידוש ותיקון.

===לזכות הרבי והרבנית - נשי ובנות חב"ד===

לקראת יובל ה-50 לנישואי הרבי ב[[י"ד כסלו]] [[תשל"ט]], יזמו נשי ובנות חב"ד ב[[ירושלים]] כתיבת ספר תורה לזכות הרבי והרבנית, ולאחר אישורו של הרבי יצאו בפרסום נרחב.

ב[[יחידות]] שהתקיימה במהלך כתיבת הספר, בחודש [[שבט]] [[תש"מ]], העניק הרבי למארגנות מספר הוראות, ובהם: תאריך יעד לסיום כתיבת הספר ב[[י"ט כסלו]] [[תשמ"א]], הוראה לרכוש 2 מעילים עבור ספר התורה אחד לימות החול ואחד לימים הנוראים ו'יד' מכסף, ואף השתתפות עבורו ועבור הרבנית בכתיבת הספר בסכום של 44$. הרבי בירך את המארגנות והתבטא: "יהי רצון אשר בספר תורה זה, ביחד עם עוד הרבה ספרי תורה, נלך לקבל פני משיח, אשר הוא ילמד תורה את כל עם ישראל ואותנו בכלל".

בהוראת הרבי הוכנס הספר ל[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], כאשר יומיים קודם לכן ב[[י"ז כסלו]] ערך הרבי [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לכבוד הכנסת ספר התורה. הרבי התייחס להזמנה שהעביר לו הרב [[זושא ריבקין]] עם חתימות התושבים להגיע להשתתף בעצמו בחגיגות הכנסת ספר התורה, ואמר שגם אלו שהוזמנו ולא ישתתפו בעצמם, "הרי זהו בדיוק כמו שהם שם, ובגשמיות, בדיוק, ללא כ"ף הדמיון. כתורת ה[[בעל שם טוב]], שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא", ולאחר מכן אמר מאמר חסידות מיוחד והעניק כהשתתפות בחגיגה בקבוק [[משקה]], וכתר לספר התורה. לאחר מכן נערכה [[תפילת מנחה]] עם ניגונים המקובלים לשמחת תורה.

בתום ההתוועדות הורה הרבי שכולם יכריזו "השם הוא האלוקים"{{הערה|למעשה המשתתפים לא הבינו את כוונת הרבי ולא הכריזו כבקשתו, וכאשר חזר הרבי לחדרו ופניו חיוורות כסיד, נטרקה הדלת בחוזקה והחסידים הרגישו שהוחמצה הזדמנות היסטורית.}}.

רבים ראו בכתיבת ספר זה ביוזמת החסידים ב'אתערותא דלתתא', הגורם שקדם להכרזת הרבי על מבצע '[[אות בספר התורה]]'.

===לאחדות ישראל - תומכי תמימים===
נכתב כחלק ממבצע [[אות בספר תורה]] וכ[[ספר תורה הכללי]].

ב[[כ"ט אלול]] [[תשמ"א]] הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל. יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני של ראש השנה הרחיב הרבי בפרטי התכנית, שתלמידי התמימים ישתתפו בתחילת כתיבת ספר התורה{{הערה|"לכל לראש ישתתפו בכתיבת ספר התורה תלמידי ישיבת תומכי תמימים - שהם הכי קרובים אלינו . . ועל ידם וסמוכים עליהם אלו שלמדו בעבר"}}, ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה רבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראל.

במוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של [[הרש"ג]] בהשתתפות הרבנים [[מרדכי מנטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי [[ישיבות תומכי תמימים]] בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב-[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.

בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של אות בספר התורה של ילדי ישראל, אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.

{{להשלים}}

===לזכות הרבי על ידי השלוחים===
ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ז]] ר' [[נתן גוראריה (בופולו)|נתן גוראריה]] אז שליח הרבי בבפולו, הציע שהשלוחים בכל רחבי תבל יכתבו יחד ספר תורה לזכות הרבי.

כתבו לרבי על כך והמענה היה "שהספר תורה יהי לשם ולתפארת", במשך כל השנה הספר נכתב על ידי הסופר הרב [[אליעזר צבי זירקינד]], התוכנית הייתה לסיים עד [[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]], אך בעקבות פטירת הרבנית הוחלט לסיים קודם לכן, לכבוד סיום השלושים לרבנית ב[[כ"א אדר]] (כחצי חודש לפני התאריך המיועד).

ביום חמישי [[כ"א אדר]] [[תשמ"ח]] נערך ב[[770|בית הכנסת - 770]] סיום ספר התורה על ידי כמה שלוחים, מתוכם עוד שלוחים של [[אדמו"ר הריי"צ]]. את המעמד הנחה הרב [[משה קוטלרסקי]].

המילים האחרונות ממש נכתבו לזכות הרבי והרבנית, המילה "כל" לכבוד הרבנית, והמילה "ישראל" לכבוד הרבי.

בסיום הכתיבה הכריז הרב קוטלרסקי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" שלוש פעמים.

את הכתר הכין האמן צבי פאקר, בראש הכתר אבן טובה ומתחתיה ה[[בעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]] סימן ל[[פנימיות הכתר|פנימיות]] ו[[חיצוניות הכתר]]. ושבע חתיכות כסף כנגד [[מידות (ספירות)|שבע הספירות]] ושם כל ספירה ושם אחד מספרי כל אחד מהרביים לפי הסדר, 30 ספרי תורה סביב האבן ותחתיו כדור בצורת [[כדור הארץ]] ועליו חקוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" לכבוד השלוחים, ועוד הרבה צורות מיוחדות בכתר.

לפני ה"[[אתה הראת]]" אמר הרב [[יוסף וינברג]] מזמור כ' בתהלים פסוק בפסוק עם הקהל (כמו שעשו בהכנסת [[ספר תורה של משיח|ספר תורה לקבל פני משיח]]). את הגבה גלילה עשו [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירי הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] והרב [[יהודה לייב גרונר]].

באמצע הכנסת ספר תורה, אמר הרבי שיחה מביתו שנשמעה בשידור ב-[[770]]. הרבי הגיע ודיבר על [[תקופה חדשה]].

השיא היה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשבת [[פרשת אחרי]], הרבי דיבר בהרחבה על סיום ספר התורה, והשווה את שליחותה של התורה לשליחותם של השלוחים בעולם, וכן שעל ידי השלוחים שפועלים בחוץ, נפעלת טהרה מטומאת מת על ידי פרה אדומה הנעשית בחוץ, ועוד רבות{{הערה|לפירוט על פסקה זו ראה ב"יומן הקהל - תשמ"ח"}}.

===לזכרון הרבנית נשי חב"ד===
[[קובץ:ספר תורה של הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק את הספר תורה של הרבנית]]
בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ספר תורה לעילוי נשמת הרבנית, במעמד רבנים ונציגות ארגון [[נשי חב"ד|נשי ובנות חב"ד]].

הספר הסתיים ב[[ר"ח כסלו]] [[תשמ"ט]] והרבי דיבר עליו בראש חודש כסלו ובשבת [[פרשת תולדות]].
{{להשלים}}

===של הטנקיסטים===
ספר תורה שנכתב על ידי ה[[טנקיסטים]] של [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]], ובראשם הרב [[ישראל דוד נחשון]] ור' [[אברהם טאוב]]. לזכרון [[הרבנית חיה מושקא]], הסתיים בשנת [[תשמ"ט]].

הספר מיוחד מסוגו, נכתב על עורות דקים במיוחד, על ידי הסופר [[אליעזר צבי זאב צירקינד]] ב[[כתב אדמו"ר הזקן]], על מנת להיות באחד מה[[טנק מבצעים|טנקים בארץ הקודש]], אחר הכנסת ספר התורה, הרבי לקח את הספר בחזרה מיד המגביה לארון הקודש, כאשר כל הקהל מנגן "[[ניגון אשריכם ישראל|שישו ושמחו בשמחת תורה]]".

כאשר כתבו הנ"ל שבדעתם לקחתו לארץ הקודש, רמז להם הרבי שהוא יהיה שמח אם הספר ישאר כאן, והם כתבו לרבי שבשמחה נותנים את הספר לרבי. הרבי גילה קורת רוח מרובה מכך.

מחמת משקלו הקל ולפי ערך כתב הגדול יותר, פעמים רבות השתמשו בו בשנים שלאחר כתיבתו, במיוחד כאשר הרבי עמד [[חזן]], ורצו לתת ספר תורה קל לרבי.

{{להשלים}}

===לאחדות ישראל - בית רבקה===
נכתב כחלק ממבצע [[אות בספר תורה]] וכ[[ספר תורה הכללי]].

בהמשך לספר תורה לאחדות ישראל שעל ידי תומכי תמימים, במענה לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות בית רבקה, כיון שרבותינו נשיאנו לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים{{הערה|בנות בית רבקה בארץ הקודש רשמו 200,000 אותיות מתוך ספר התורה. בעקבות הצלחתן ביקש הרב שמואל חפר שכתיבת ספר התורה השני של בית רבקה תיערך בארץ הקודש, והרבי הסכים לכך.}}.

{{להשלים}}

===לזכר בנות משפחת שמואלי===
כאשר שתי בנות הרב אפרים שמואלי בהיותם בחופשה בהרים נכנסו לברכה בשעה שהיא מתרוקנת, ונסחבו לתוך המשאבה ונהרגו, תרמו הוריהם לזכרם ספר תורה.

===לרגל כ' מר חשון 150 שנה===
הרב שלום קלפמן ארגן הכנסת ספר תורה לרגל [[כ' מר חשון]] [[תשע"א]] - 150 שנה להולדת [[אדמו"ר הרש"ב]]. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.

===לזכות הרבי על ידי מר פרקש===
מר לאנודר פרקש תורם ספרי תורה לבתי כנסת שונים ברחבי תבל ובמיוחד לשלוחים.

ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשע"ה]] ערך מר פרקש 5 הכנסות ספרי תורה. ב[[תשע"ח]] שערך 6 הכנסות ספרי תורה החליט שספר תורה אחד ישאר ב-770 כתרומה לזכות הרבי, לספר קנה מר פרקש כתר מוזהב{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/99810/ אודות הספר] {{אינפו}}}}.

הכנסות ספרי התורה הוו רגעים של אחדות סביב התורה, כאשר באירוע השתתפות העסקנים השלוחים ואנ"ש, במעמד אחד השתתפות מכל גווני הדעות והזרמים בחב"ד, יחד עם תלמידי התמימים מישיבות השונות, ואנ"ש תושבי שכונת קראון הייטס.

===לכבוד שלושים שנה לרש"ג===
הרב [[שלום קלפמן]] ארגן הכנסת ספר תורה לרגל 30 שנה לפטירת הרב [[שמריהו גוראריה]] (חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וגיסו של הרבי). האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.

===לכבוד מאתיים ועשרים שנה לכתיבת התניא===
לרגל [[י"ט כסלו]] [[תשע"ט]], מאתיים ועשרים שנה לכתיבת [[ספר התניא]] החליט ר' שמעון כוכב ליאני{{הערה|נגיד חסיד חב"ד משכונת [[קראון הייטס]].}} לתרום ספר תורה מיוחד לכבודו של [[אדמו"ר הזקן]]. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.

הספר תורה נכתב על ידי הסופר הרב [[דוד מרנץ]], מארץ הקודש, הסתיים בבנין 770 בקומה של [[הזאל הקטן]], ומשם ירד ב[[תהלוכה]] וריקודים ל[[זאל הגדול]], שם נערכו ריקודים ולאחר מכן [[סעודת מצוה]] שהשתלבה עם [[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[י"ט כסלו]] המרכזית בבית חיינו.

מחמת יפיו והידורו המיוחד של הכתב, מרבים להשתמש בו במנין של הרבי.

===בגודל של מזוזה===
בארון הקודש ב-770 ישנו ספר תורה, ממש קטן בגודל של כ-12 ס"מ, ומשתמשים בו לעיתים נדירות ביותר{{הערה|בעבר היה עוד ספר דומה לו}}.

==ספרי תורה שהוכנסו ביוזמה פרטית==
*'''משפחת אסטולין - לזכות הרבי:''' - נערכה הכנסת ספר תורה על ידי השליח הרב [[נפתלי אסטולין]]. הספר נעלם לערך בשנת [[תשס"ט]].
*'''משפחת רקסין:''' - שני ספרי תורה של משפחת רקסין נתרמו ל-770, אחד על ידי משפחת רקסין לעילוי נשמת הוריהם. ואחר על ידי ר' מנחם מענדל רסקין לזכותו ולזכות רעייתו.
*'''משפחת עלברג:''' - נתרם על ידי הנגיד ר' יעקב עלברג לעילוי נשמת הוריו.
*'''משפחת משיח:''' - נתרם על ידי ר' אבנר הכהן משיח ורעייתו לזכר נשמת בנם הת' מנחם מענדל{{הערה|[https://live.col.org.il/news/30521 על הספר]}} שנפטר לאחר התקף לב ב[[י"ג תמוז]] [[תשס"ז]].
*'''משפחת ליפסקר:''' - נתרם על ידי משפחת השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] לזכרו ולזכר רעייתו.
*'''משפחת אושפל:''' - לזכר הרב [[יצחק דוב אושפאל]], הספר נכנס על ידי בני משפחת רעייתו למשפחת שמוקלר, הרב שניאור זלמן מקליפורניה ואחיו הרב [[אפרים שמוקלר]] מ[[מונטריאול]].

==ספר הפטרות==
במשך{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/9/11.htm ספריית חב"ד]}} שנים{{הערה|ראה על ספר זה בספר [[מבית הגנזים (ספר)]]}} רבות היה מונח בחדר ה[[יחידות]] של הרבי ספר הפטרות כתוב על גבי קלף, עם שני עצי חיים ומעיל. הוא היה מונח על גבי שולחנו של [[הרבי המהר"ש]].

הרבי הזהיר את ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]] שלא להניח ספרים על הספר. נכון לשנת [[תש"פ]], לא נתברר ענינו של הספר.

על העצי חיים נכתב "זאת נדבת האישה טויבע בת ר' יואל תרפ"ז לפ"ק בזכות זה יגן עליה ועל בעלה דוד מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"ר".

ועוד מדבקה על העצי חיים: "ר' [[גרשון גאלין]]{{הערה|ר' גרשון גאלין היה נגיד יהודי תושב קראון הייטס. יליד העירה קמניץ'. תרם למוסדות חב"ד בהצנע שמו מופיע ב"קובץ מסמכים. חב"ד בארץ ישראל, תרמ"ה- תשכ"א" כ"מכתב תודה" לנדיב ר' גרשון גאלין מאת ראשי ישיבת [[תורת אמת]] הר' משה אריה ליב שפירא ור' שמעון גליצנשטיין. בתאריך [[ב' ניסן]] [[תשכ"א]]. התפרסם בשנת [[תרצ"ו]] על דאגתו לבנות בנין לישיבת בית יצחק (ידועה גם כ'ישיבת קמניץ') מישיבות ליטא בארצות הברית.}} שנת [[תשח"י]]".

כשהיו נכנסים לרבי ל[[יחידות]] היו רואים את הספר ולא ידעו מה ענינו. ב[[חודש מר חשון]] [[תשל"ח]] הגבאי ר' [[יעקב ליפסקר]] החל לבנות [[ארון קודש]] עבור ספר זה. הוא הביא את ארון הקודש אל הרבי והציע שיעמידו אותו בחדר הרבי, הרבי השיב שאין זה ספר תורה אלא ספר הפטרות וביקש שיתנו את הארון לספריה, כעבור משך זמן מסר הרבי את הספר לשמירה ב[[ספריית ליובאוויטש]].

הספר נמצא בארון שהוכן לכבודו ב[[ספריית ליובאוויטש]].

==ארון הקודש==
[[קובץ:ארון הקודש ב-770, ט' באב תש"פ.jpg|ממוזער|הארון קודש ב[[ט' אב]]]]
בזאל הקטן נמצא ארון הקודש שהיה עוד לפני [[י' שבט תש"י]], כשהגבאים ביקשו להחליף את הארון הקודש מחמת שהארון נשחק, הורה הרבי שאפשר להוסיף עליו, אך לא להחליף את האחרון שהיה עוד בזמן הרבי הריי"צ.

ר' [[יעקב ליפסקר]] ציפה את הארון, ור' שמואל שוחט ציפה אותו ואת הבימה פעם נוספת בשנת [[תש"פ]].

במזרח בית הכנסת הגדול באמצע החלק הגבוה נמצא ארון הקודש שבנה הרב [[יעקב ליפסקר]].

===הפרוכת===
בראש הפרוכת נמצאת פרוכת קטנה כנהוג בבתי כנסיות רבים עליה נכתב בשנת [[תשנ"ג]] [[הכרזת היחי]].

הפרוכת מתחלפת שלוש פעמים בשנה: בערב ראש השנה עד ז' מר חשון - לבנה, ז' מר חשון עד ערב פסח - כחולה, ערב פסח עד ערב ראש השנה - אדומה.

ב[[תשעה באב]] מסירים את הפרוכת עד חצות.

==סופרי בית חיינו==
[[קובץ:הרב מטלין מגיהה את משיח סת.jpg|ממוזער|הסופר הרב ישעיה מטלין מגיהה את הספר תורה לקבלת פני משיח, במזרח בית הכנסת 770 (קודם ההרחבות).]]
במהלך כל השנים של בית הכנסת היה סופר שליוה את בית הכנסת, תפקידו לדאוג לספרי התורה. במשך השנים שימשו כסופרי בית הכנסת:
*הרב [[ישעיה מטלין]]
*הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]], כאשר קרה כמה פעמים שהיה פסול בספר תורה והיו צריכים להוציא ספר נוסף, החליטו הגבאים שהרב זירקינד יגיהה את הספר כל שבוע את הספר תורה שיקראו בו במנין של הרבי בשבת.
*הרב קלפמן{{הערה|תלמידו של הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]‏.}}{{הבהרה}}. 
*הרב [[מנחם מוסקוביץ]]{{הערה|חתנו של הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד‏]].}}. מסייע לרב קפלמן.

==בעלי קריאה קבועים בבית חיינו==
*הרב [[יוחנן גורדון]] - ב[[תשט"ו]] הרגיש שקולו נחלש, והעביר את התפקיד לר' מרדכי שוסטרמן.
*הרב [[מרדכי שוסטרמן]] - 39 שנה תשט"ו-[[תשנ"ד]].
*הרב [[מיכאל סלווין]] - בתחילה קרא רק בתפילת מנחה של שבת.
*הרב [[דוד רסקין]] - בעל קורא בימות החול.
*הת' ישראל דוד שמואלי, בימי החול ובשבת מנחה.
*ר' מאיר שלמה גורדון (נין של הבעלי קריאה ר' יוחנן גורדון ור' מרדכי שוסטרמן), בימי חול.

==הכנסת ספר תורה==
לעיתים קרובות נערכת ב-770 הכנסת ספר תורה, עם הקפות וכל מנהגי הכנסת ספר תורה, אך הספר נשאר לזמן קצר בבית הכנסת, ואח"כ נוסע למקום בו יועד להשתמש בו בקביעות.

מנהג זה הוא מפני שבעלי הספר תורה רוצים לזכות להשתמש בספר שהיה בשימוש ב[[בית חיינו]], גם אם זה לזמן קצר בלבד.

==שנשלחו מ-770 על ידי הרביים==
*[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח ספר תורה ל[[כפר חב"ד]] עם ייסודו בשנת [[תש"ט]], הספר שופץ במיוחד ב[[תשע"ט]] ועשו לו הכנסה מיוחדת.
* כשנוסדה שכונת [[נחלת הר חב"ד]] שלח הרבי שני ספרי תורה מארון הקודש ב-770 לתושביה. הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] סיפר, שכאשר הגיע ספר תורה מאדמו"ר הריי"צ לכפר חב"ד עם ייסודו בשנת [[תש"ט]], ערכו 'הכנסת ספר-תורה' לכל פרטיה אף שהיה זה ספר ישן. וכן בשנת [[תשכ"ט]], כשהגיעו שני ספרי-התורה ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד, עשו ככל פרטי מנהגי הכנסת ספר-תורה (חוץ משמירת חלקים מבד-המעיל לסגולה, שלא עשו), ועל-כל-פנים בשנת תשכ"ט היה זה בידיעת והסכמת הרבי.
* קטעי וידאו מיוחדים מסיום והכנסת ספר תורה ב-770 שנערך ביום שישי א' דראש-חודש חשוון [[תשמ"ח]] ב-770. הספר נכתב לזכות הרבי והרבנית והוכנס לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' בכפר חב"ד.

==לקריאה נוספת==
* הספר מתוניס - [[תורת מנחם התוועדויות]] חלק נז, שיחת הרבי בקשר עם הספר תורה.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=2986/ גלריה של תמונות הרבי עם ספרי תורה]
*[https://col.org.il/news/135621 העובדות הלא מוכרות שמאחורי ספרי התורה של 770 • מיוחד] {{col}}
{{תבנית:770}}
{{הערות שוליים}}