נישואין

נישואין הם גמר קנין הקידושין, והיא חלק ממצוות פריה ורביה.

גם אדם שאשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכהלישא אשה נוספת, מכיון ש"לא טוב היות היות לבדו", וממצוות "לערב אל תנח ידיך". יש החוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, אך הרבי לא קיבל חששות אלו, ואדרבה.

שידוכים

בשידוכים יש לסמוך על הרגשת הלב של האדם עצמו, ולא על גורל.

מנהגי יום החופה

נהוג שהחתן והכלה מתענים ביום החופה.

אדמו"ר הריי"צ נהג להתענות גם בעצמו ביום החתונה של בנותיו, והיה משלים התענית.הבחתונת בתו הצעירה התאחר מאד זמן החופה (בגלל אחד המוזמנים שהוא המתין לבואו), ולמרות כן הוא המשיך לישב בתענית עד אחרי החופה.

טבעת הנישואין

מובא בספרים שטבעת נישואין צריכה להיות כמו סמ"ך וכמו מ"ם – עגולה (כסמ"ך) מבפנים, ומרובעת (כמ"ם) מבחוץ. וע"פ הקבלה יש לקדש בטבעת של כסף. אבל אעפ"כ, המנהג בפועל לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ), ומזהב דוקא.